חלומות בהקיץ

[נערה בטירוף]

מסכימה הוא ממש טוב

בחצאי אמת והסקת מסקנות שאפילו החוקרים עצמם לא הסיקו..

 

[לאה ברטל]

התוכלי להציג דוגמא לחצי-אמת ב- blog הזה?

 

[נערה בטירוף]

אגב

גם אם נגיד והיה מדובר בחוסר חמצן.. זה לא מסביר למה 80% לא וכ 20% כן..שזה עוד חלק מעניין בסיפור.. לא מצאו סיבה למה זה קורה למי שזה קורה..

 

[חני 852]

גם אני חושבת ככה נערה

החיים ימשיכו בעתיד הרחוק ולא על כדור הארץ הזה ..
יש לך קישורים לאדם הזה ?

 

[נערה בטירוף]

זה האתר שלו

http://www.mellen-thomas.com/

אם תרצי יש לי ראיונות איתו ברדיו.. שגם הם באנגלית

 

[חני 852]

תודה

 

[חני 852]

 

[נערה בטירוף]

זה לא מדוייק

קורבן חיה נעשה בפקודת אלוהים אחרי שהיו קורבנות אדם.. ה' העדיף קורבנות חיה ולא קורבנות אדם
מכאן הסיפור של עקדת יצחק והמשל שבו

 

[גל סופר]

לא ברור לי איך זה הופך את מה שכתבתי ללא מדויק

אבל ניחא

 

[נערה בטירוף]

החלק שבו אמרת

שהעלת קורבנות לא נבעה מרצון האדם.. מה שלא מדוייק
היהודים ראו את העמים האחרים מקריביים קורבן אדם ונהגו לעשות זאת.

 

[גל סופר]

בכותרת ההודעה שלי ציינתי במפורש

שאני מדבר ע"פ היהדות.
"היהודים ראו את העמים האחרים מקריבים קורבן אדם ונהגו לעשות זאת" זו אמירה חסרת כל שחר -
א. לא היו 'יהודים' באותה תקופה.
ב. אין שום עדות לפיה אלו שנקראו בעתיד יהודים אכן היו מקריבי קורבן אדם.

 

[נערה בטירוף]

לא מסכימה

קודם כל.. אתה יודע למה התכוונתי כשאמרתי יהודים.. אז זו קצת התקטננות.
וכן יש עדויות.. למדתי את זה לפני כמה שנים. וכמו שאמרתי לפני זה, עקדת יצחק נכתבה בדיוק מהסיבה הזאת, להפסיק את קורבנות האדם

אתה אדם דתי גל?

 

[גל סופר]

זה קצת יומרה לטעון שעקדת יצחק נכתבה בדיוק

בגלל זה.
א. התקטננות או לא, לא מדובר ביהודים (בתקופה שלפני נח).
ב. כוונתי הייתה לכך שהפולחן היהודי בשום שלב לא דגל בהקרבת קורבנות אדם. המולך הוא פולחן כנעני, לא יהודי (זה שיהודים אימצו אותו בשלב כזה או אחר...).

אני אדם דתי, אבל החשיבה שלי בתחום נוטה לאקדמית ופחות לדתית.

 

[נערה בטירוף]

בבקשה

חיפוש קל ברשת עזר לי למצוא הוכחות מהכתוב על קורבן אדם בנ"ך

נושא העלאת בנים לעולה נזכר בסיפור העקדה, המייצג עמדה עקיפה בפולמוס שעניינו העלאת קורבנות אדם. דברי האל: "קח נא את בנך [...] והעלהו שם לעלה" (שם, 2) הם אזכור מפורש של הנושא. הצהרות גלויות המגנות העלאת קורבנות אדם ומתנגדות לעניין זה מכול וכול מצויות בסוגיה השונים של הספרות המקראית. במסגרת ההיסטוריוגרפיה המקראית מואשמים אחז ומנשה, מלכי יהודה, שהעבירו את בניהם באש כתועבות הגויים (מלכים ב' טז 3, כא 6; דברי הימים ב' לג 6). ואילו על יאשיהו נאמר "וטמא את התפת אשר בגי בני-הנם לבלתי להעביר איש את בנו ואת בתו באש למֹלֶך" (מלכים ב' כג 10). מעניין שאף לא לאחד ממלכי ישראל הצפונית מיוחס מעשה מעין זה, אך בנאום המשנה-תורתי, הבא לנמק את נפילת ממלכת הצפון בידי אשור, מואשמים תושביה בין השאר גם בחטא זה (מלכים ב' יז 17). ובנבואה – מיכה, ירמיהו ויחזקאל מאשימים במעשה זה את העם כולו ולא רק מלכים מסוימים. מיכה מוכיח את העם ומגנה את יחסו לקורבן אדם כאילו הוא קורבן יקר ביותר, שמקומו לאחר סוגי קורבנות אחרים: "במה אקדם ה' [...] האֶתֵן בכורי פִּשעי פרי בטני חטאת נפשי" (מיכה ו 6-7). לפי ספר ירמיהו שרפת הבנים נתקיימה באזור מיוחד: "ובנו במות התפת אשר בגיא בן הנם לשרף את בניהם ואת בנתיהם באש" (ירמיהו ז 31). בירמיהו נזכר בהקשר זה הבעל (שם, יט 5) והמולך (לב 35); כמו כן, לשלושת הכתובים הנזכרים משותפת הצהרה דומה שתוכנה הוא "אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי". יש המתייחסים לדברי ירמיהו כאל הגזמות רטוריות-פולמוסיות (קרול, ירמיהו, עמ' 221-224). לפי לוונסון (הקרבת ילדים, עמ' 19), המסקנה הנראית ביותר היא שהמולך המקראי נמנה עם אלי השאול ובמסגרת פולחנו הוקרבו ילדים וילדות, אך ייתכן שמדובר בפולחן המשלב עבודת ה' עם סממנים של עבודה זרה (פולחן סינקרטיסטי), שבו העלאת בנים לעולה היא חלק מעבודת ה' (ראו שמות כב 28-29, שלפי לוונסון, שם, עמ' 3-17, מלמד על נורמה). יחזקאל מגדיר מעשה זה תועבה וחילול קודש (יחזקאל טז, 20-21, כג 37, 39), ובתקופה הבתר-גלותית מגנה פולחן זה ישעיהו המאוחר: "שחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים" (ישעיהו נז 5). ספרות החוק המאוחרת לספר הברית אוסרת על סוג זה של קורבן (דברים יב 31, יח 10; ויקרא יח 21, כ 2-5 וראו גם דין פדיון הבכור: שמות לד 19-20 ובשמות יג 11-15), ואף בתהילים הוא נזכר לגנאי: "ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים. וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותֶחֱנף הארץ בדמים" (תהילים קו 37-38). מחאות חוזרות ונשנות אלה מלמדות על פולחן שרווח במציאות ועל ניסיון נמשך ומפורש לעקור אותו, משמע על קיומו של פולמוס גלוי. ראוי לציין שמרבית הכתובים הנזכרים מתייחסים לתקופה של אמצע המאה השמינית לפסה"נ ואילך, מימי אחז ועד התקופה הבתר-גלותית, ובחלקם אף ניכר חותמן של העריכה המשנה-תורתית (דברים, מלכים וירמיהו) ושל העריכה ברוח אסכולת הקדושה (ספר הקדושה, שהוא ויקרא יז-כו, ספר יחזקאל, ועוד), דבר המלמד על איחורם היחסי.

 

[סופר נובה 9]

לרמב"ם דעה דומה לשלך מטעם אחר

טעם הרמב"ם, מצוות, כולל עבודת בית המקדש, למען הוצאת עבודת אלילים ועבודה זרה מתוך פנימיות האדם וישראל
על דעה זו חטף לא מעט ביקורת. פרימיטביות = תפיסת הבורא שלא נכונה, ולא כפי הגדרתנו, עניין תרבותי.

עליתו של חנוך בן ירד,בשמו החדש מטטרון , השמיימה ללמוד את הנעשה בעולמות העליונים,
מה בבריאה נעשה, מבחינת פעולות, מועדים, למען שלמות הבריאה [ לכאן אפשר להכניס את אריסטו שאומר
אין השגחה על האדם, יש רק על הבורא, וחוקי הטבע עושים זאת , והרמב"ם שאומר יש על האדם אל לא כפי שחושבים...זה נושא אחר]
לימוד חנוך מהעליונים, היה תשתית לעבודת הכהנים בבית המקדש....תעתיק מושלם של פעולות העליונים
קורבנות, מתי, איך, דיוק, סממני הקטורת, כמה וכו'.
עבודת משכן זו, מענייני העם העברי, לזה הוא נבחר, לעשות את עבודת התחזוקה השוטפת שמחוייבת בתחתונים בהתאם לעליונים.

בקבלה..אין לו פסיק אחד, של פעולה גשמית שאין לו שורש בעליונים.

צריך לרדת/לעלות לשורש הענין ולקשר את עבודת המקדש, לא רק בהיבט התרבותי,חברתי באותה תקופה
זה יותר מזה...ואפילו...עד היום פעולות אלו נעשות...אני למשל לתחזוקה שוטפת של הגוף האנרגטי שלי
שלוש פעמים ביום פיטום הקטורת חובה..ואני כלל לא דתיה, טוב זה את יודעת לא קשה להבחין

 

[חני 852]

גם לרב קוק היתה גישה:

שלא צריך להקריב קורבנות
ואף אמר קוק ידוע כמי שחיבר בין היתר גם את הספר "חזון השלום והצמחונות" התומך בתזה הרעיונית לפיה לאחר ביאת המשיח - תבוטל הקרבת הקורבנות. ..

הקרבת קורבנות לעתיד לבוא

כחלק מהאידאל של עולם מושלם בימות המשיח והתקדמות מוסרית כללית, במקביל להפסקת אכילת הבשר כל העולם יתקדם ובעלי החיים יתעלו ויהיו בעלי שכל, דיבור ובחירה כבני האדם. דברים אלו מבוססים על דברי המקובלים, ובפרט האר"י שכתב – "מדרגת החי דלעתיד לבא תהיה כבחינת המדבר דעכשיו על ידי עליית העולמות" [1].
חשוב להדגיש שלדברי הרב קוק כשיבנה הבית השלישי תחזור הקרבת הקורבנות מן הצומח ומן החי כמתחייב מדין התורה, וכלשונו:
ובעניין הקורבנות, גם כן יותר נכון להאמין שהכל ישוב על מכונו, ונקיים בעזרת ה' כשתבא הישועה, ונבואה ורוח הקודש ישובו לישראל, כל האמור ביעודה כמאמר. ולא נתפעל ביותר מהרעיונות של התרבות האירופית, כי דבר ה' אשר עִמנו, הוא עתיד לרומם את יסודי התרבות כולם למדרגה יותר עליונה ממה שיוכל כל שיקול דעת אנושי לעשות. ואין ראוי לנו לחשוב שבקרבנות מונח רק הרעיון הגס של העבודה המגושמה, אלא שיש בהם טבעיות קדושה פנימית, שאי אפשר שתתגלה ביפעתה כי אם בהגלות אור ה' על עמו, ותחיה מקודשת תשוב לישראל – ואותה יכירו גם כן העמים כולם.
– אגרות הראיה, אגרת תתקצד – כרך ד', עמ' כד
אך על־אף שבתחילת ימי הבית השלישי יקריבו בעלי חיים הרי שבתקופה מתקדמת יותר – לא יהיו בעלי חיים להקרבה, שכן בעלי החיים של העתיד אינם בעלי החיים של היום שאותם היהדות מצווה להקריב. מתוך כך מובן שתפסק הקרבת קורבנות מן החי, מתוך מחסור בבעלי חיים מהזן "הישן", שאינו בעל שכל, דיבור ובחירה. וכלשון הרב קוק:
מי לא יבין שאי אפשר להעלות על הדעת שיקח האדם את בניו ברוח אשר יטפחם וירבה אותם להיטיב ולהשכיל ויזבחם וישפך דמם.
אולם לדברי הרב קוק זהו חזון רחוק – "אמנם הזמנים רחבים, שונים וארוכים ועת לכל חפץ" – ועדיין המעמד המוסרי של העולם רחוק ממצב אידאלי זה. בפרט מזהיר הרב קוק מפני הסלידה מהקרבת הקורבנות בתקופתנו, בעוד רוב העולם אוכלים בשר ולא סולדים מזה. הדו־פרצופיות הזו – קבלת אכילה לצורך האדם וסלידה מהקרבה לאל – מעוררת ביקורת נוקבת בדברי הרב קוק:
כל זמן שהמעמד המוסרי של האדם מכל צדדיו, בין מצד חלישות החומר שהיא תולדה ישרה יוצאת מהחולשה הפגעים האנושיים ככללם, תולדות נאמנות הנה מעוונותינו ועוונות אבותינו, נצרכים הם לבל ירום לב האדם בגאותו, לבלע ולהשחית כל קושט ודת, לנאץ כל קֹדש, כל צדק ויושר, בין מצד עצם מדרגת המוסר הנמוכה שלא הגיע זמנה כלל להיות אפילו רשאה להטפל עם הצד המוסרי של משפטי בעלי חיים, ע"כ כל אותו הזמן הגדול והארוך שהאדם עודנו נזקק ונדרש לאכילת בשר, לזביחת בעלי חיים לצרכיו, כל הזמן שעוד יש חפץ בהחזקת החיץ המבדיל בין האדם ובין יתר החיים, מצד צורך שמירת מעלתו המוסרית שלא תתחבל ותתטשטש - כל הזמן הזה כמה מגונה יהיה, וכמה שפלות ערך והריסת מצב של התרוממות הנפש תביא לאדם דליגה פחזנית כזאת...




כריכת הספר 'על הרמוניה, צמחונות ושלום'
על מאמר זה יצא לאור ביאור של הרב חגי לונדין בשתי הוצאות ובשמות שונים:
ביאור המיועד לקהל הקוראים הרחב שאין לו רקע מקדים במשנת הרב קוק ובעולם ההגות היהודי, שיצא בשם על הרמוניה, צמחונות ושלום, בהוצאת ראש יהודי, תל אביב תשס"ט (2009).
הוצאה אחרת של הביאור המכוונת ללומדים במסגרות תורניות של ישיבה או מדרשה ואולפנה, יצאה בשם חזון הצמחונות והשלום : יחסי האדם ובעלי החיים בימינו ובאחרית הימים, בסדרת "מאמרי ליבה במשנת הרב קוק" (בביאוריו של הרב לונדין) שהקים הרב לונדין בהוצאת "מכון בניין התורה", עלי תשס"ט (2008).
בויקיטקסט בעברית, בדף ביאור:חזון הצמחונות והשלום, ניתן למצוא את כל 'חזון הצמחונות והשלום' עם פירוש למילים הקשות ותקצירים לכל פיסקה. הפירושים מופיעים כאשר מניחים את סמן העכבר מעל מילה המסומנת בקו מתחתיה. בנוסף, קיימים שם סיכומים קצרים לכל פסקה מהמאמר.
[עריכה]ראו גם

צמחונות
צער בעלי חיים (יהדות)

 

[סופר נובה 9]

תכלית התכלית...ושכנתי בתוכם

מצויין מה שהבאת, אהבתי ביותר

הבאת את דברי הרב קוק שבהחלט מביאים את רעיון התפתחות הגילוי
הרב קוק נותן ביטוי על דרך אחת שבו רעיון רוחני, נתפס בגסות.

לתפיסתי
הפרמיטיבי הוא הגסות שבה הכלי הרוחני תופס את האור.
כולנו ברמה כזו או אחרת פרימטיביים יחסית לפוטנציאל האור שבתוכנו

מבחינתו, צמחונות, זה היבט מאוד חשוב בהתפתחות זו, ואני מסכימה
נחמן מברסלב אומר, יש יותר...מצב בו הרוח במיטבה עד שהיא זו המזינה את האדם.

כאשר מקובלים מדברים על "חי, מדבר",...אין כלל כוונתם לחיות/אנשים
אלא להתפתחות דרגות רוחניות בתוך האדם
אבל לאפשרי הקשר כזה לעניין הזה.

 

[חני 852]

תודה נובה

נכון נובה
התכוונתי להתפתחות האדם מבחינה רוחנית ההתקדמות הרוחנית של חי מדבר
לא קשור לאדם אלא לסולם ..
ההתפתחות התודעתית הרוחנית של האדם
מבראשית כשהיה מעלה קורבנות ועדהתקופה המאוחרת ..

לדעתו שהאדם יהיה בהתפתחות רוחנית הגוף כבר ידחה את הבשר
האדם לא ישתוקק לאכול בשר ..
אוהבת את מישנתו של הרב קוק ואת ציטוטיו הנהדרים
למרות שקמו לא מתנגדים ..

 

[בני33]

***שרשור שכזה,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

איני יודע איך השרשור הזה,
לאחר הכותרת והנושא שלו,
התגלגל,,,,,
למה שיש בסופו.
וזה הזכיר לי משהו שמישהו כתב למטה,,,
אודות האידיליה ששררה לפני עידן התיקשורת.
ממש סבבה,,,במושגים של הכותב.
והנ,,,,היום,,,מעניין,,,
נחשפתי ''במקרה'' להרצאה מעניינת של פרופ' רחל אליאור.
שווה עיון לעומק.
http://multimedia.huji.ac.il/video/outreach/1213/m10.html
יש לי מבחר שאלות מעניינות,לכמה מומחים כאן {להצהרתם},בעקבות ההרצאה הזה.