חי בתסכול עמוק

בדיוק ככה

זה משהו שממש בוער בעצמותיי וזה משהו שבעבר לא קרה לי וטיילתי המון בחו"ל. אבל תחושה כזו מעולם
לא הייתה לי.
לאשתי אין בעיה לטייל שם, אבל היא לא מוכנה לגור שם עקב המרחק הגדול מהארץ והמשפחה.
ולכן יש עם זה בעיה...
 
כפי שכתבתי, בעיניי לגיטימי מצדך

לצפות ממנה, כאוהבת אותך, לנסות לחיות שם כחצי שנה, לעשות ניסוי ובחינה לחלומך הבוער בעצמותיך.
 
זה מה שניסיתי

כי אני מבין אותה שהיא לא רוצה לעבור לשם לתמיד.
למען האמת אני גם לא יודע אם זה מה שהייתי רוצה.
בגלל כול זה אני רוצה למבחון את עצמי או שנעשה את זה ביחד
אבל האופציה לנסיעה ביחד ירדה מהפרק אז מה שנותר לי זה לקבל
את ההסכמה שלה לנסוע לבד כדי לבחון את זה.
 

omer73

New member
היי יואב

א. גם אני ממש בימים אלו מתחיל תהליך של הכנה למעבר
לחו'ל, לספרד, כשספרד היא סוג של פשרה ביני לבין אשתי, מאחר
והרצון שלי היה להגר לארה'ב והיא רצתה מדינה שיחסית קרובה לארץ
כך שגם הביקורים לכאן יהיו פשוטים מבחינת מרחק ועלות טיסה. מה שאני
מנסה להגיד לך שתנסו למצוא את עמק השווה עד כמה שאפשר.
ב. בתאילנד גם אני הייתי והיה לי טיול מדהים, אבל קח בחשבון( אני לא אוהב
להגיד את זה כי זה ישמע נדוש או קלישאה שנטחנה עד עפר) אבל חיים רגילים
הם לא כמו טיול שבו האווירה אחרת כי היא נטולת לחצים או מחויבות כזו או אחרת.
אני זוכר את הפקקים האין סופיים בבנגקוק, אבל כשאתה בדרך לקניון זה לא
נורא, אבל ברגע שאתה בדרך לעבודה זה כבר סיפור אחר... וזו רק דוגמה אחת מיני
רבים להבדל שבין טיול לבין ניהול חיים.
ג. אם אתה מרגיש שהעניין הזה גדול עלייך אני חושב
שכדאי שכן תנסה, לפחות לזמן קצר בצורה כזו שלא תהיה בלתי הפיכה או
בעלת השלכות כבדות. מאוד יכול להיות שהניסיון הזה יעשה לך טוב, מאחר
ואחרי זמן מסוים תגיע למצב של שובע או מיצוי.
 
הבעיה

היא שאשתי לא רוצה לנסוע יחד עקב שיקולים של עבודה ושכ"ד וכו'.
אבל הבעיה שהיא גם לא רוצה שאסע לבד כדי שלא נהיה לבד.
אני מרגיש שאשתי עוצרת אותי בנושא הזה ואני נורא מתוסכל מזה.
 

Brombit

New member
אין "אשתי עוצרת"...

תעשו את הדבר הכי קשה- תדונו בנושא עד שתגיעו להסכמה. כנראה לפשרה.
 

omer73

New member
מכיר את הסיפור על קורטס?

קורטס היה ספרדי שהלך לכבוש/ להשתלט על מקסיקו, רק שבפעמים הראשונות החיילים שלו ברחו וחזרו לאוניות, אז בפעם הרביעית הוא פשוט הצית את האוניות באש ככה שלא יהיה לאן לחזור והם יהיו חייבים להתמודד עם המקומיים.
אני מספר לך את זה כדי שתבין שאתה צריך לקבל החלטה לכאן או לכאן וללכת איתה עד הסוף. כשאני אומר "ללכת עד הסוף" אני לא מתכוון לקחת
הימור משוגע, אלא לשקול את הדברים ברצינות, אבל כשתחליט מה לעשות- לך על זה. אם החלטת לטייל זמן קצר, פשוט תעשה את זה. החלטת כל החלטה אחרת, אחלה, תבצע. אבל החשוב הוא שאתה תשלוט ותגיע להחלטה ושלא יהיה מצב שיחליטו עבורך.
 

SupermanZW

Well-known member
תהיה חייב לוותר או על תאילנד או על אשתך

ברור מדבריך שאשתך ותאילנד לא הולכים ביחד אז או שתתגרש ותעבור לתאילנד או שתישאר עם אשתך בישראל.

בכלל, ברור שעשית טעות שהתחתנת איתה כי גם לפני שהתחתנתם היא התנגדה לרעיון והיית אמור להבין מכך שאיתה לא תגשים את החלום. עכשיו כל בחירה שתעשה תהיה גרועה כי אם תתגרש ותעבור לתאילנד תהיה שם בודד זמן רב וחוץ מזה ברור שאתה אהב את אשתך למרות שהיא לא מוכנה לעבור איתך לתאילנד ולהתחיל קשר חדש כמעט בלתי אפשרי כשיש לך רגשות כלפי מי שעזבת, מאידך אם תשאר עם אשתך בישראל תחיה את כל חייך בתחושת החמצה ותהיה אומלל, מכאן נובע שלא משנה מה תעשה, תסבול בכל מקרה, אז עכשיו נותר לך לבחור אם לסבול בתאילנד או בישראל.
 
היי יואב, בא לי לסכם את מה הלך בפורום...

נראה לי שבסופו של דבר מה הלך פה מעל דף הפורום
זה אחד לאחד מה שמתרחש אצלך בפנים בדרך כלל.
קולות שעודדו להמשיך, קולות שאמרו לוותר על החלום
"הילדותי" תיכף ומיד וכו'.
שמתי
שלא התרשמתלאף כיוון ואתה עומד
איתן בלופ הפנימי שלך.


מאוד ממליצה לך להפסיק לחפש עיצות ולמצוא לך מאמן
שמשלב דמיון מודרך שיעזור לך לפטור את הסיכסוך הפנימי
הזה בתוך תוכך.

נראה שקבלת עצות נוספות לא ממש משפרת את מצבך
ואתה רק מתבצר בקונפליקט הפנימי שלך.

הרבה בהצלחה.
 

omer73

New member
מסכים עם הנוסעת

אני חושב שבסופו של דבר הדיון כאן לא עשה לך שכל מכיוון שעשרים אנשים- עשרים דיעות,
והדיעות היו לכאן או לכאן.

אני חושב שבשורה התחתונה תדבר עם בת הזוג שלך על אפשרות לנסיעה יחסית קצרה, כזו שלא "תשרוף את האוניות" כרגע (אם קראת את אחת התגובות שלי) ותבחן את כל העניין הפנימי הזה. אל תעשה צעד קיצוני בשלב זה,
עד שתהיה סגור על עצמך.

בהצלחה
 
למעלה