חי בתסכול עמוק

[יואב בן חור]

חי בתסכול עמוק

אם אתם זוכרים לפני כשנה יצא לי לכתוב כאן על מה שעובר עליי. אני כבר תקופה ארוכה
חושב להעתיק את חיי מישראל לטובת המזרח (בעיקר לממלכת תאילנד המדהימה).
אני כבר תקופה ארוכה נקרע . מצד אחד יש את הרצון האדיר לעשות את זה- זו תחושה חזקה
שאני אפילו לא יודע איך לתאר במילים . תחושה חזקה מאוד - כאילו שיש לי בלב מגנט לשם.
ומצד שני- יש את אשתי. לפני שנה התחתנו . היא לא רוצה לעזוב את ישראל ובטח שלא לשם.

אני מרגיש כ"כ רע שקשה לי להסביר. אני נקרע בין שני הרצונות ואני פשוט הולך מדי יום עם תסכול
ומועקה רצינית. יש שיגידו שאני סתם מגזים אבל עבורי זה משהו כ"כ חשוב.

בלי קשר אני מאחל לכולם שנה טובה ומתוקה.

 

[נוסעת בזמן אחר]

היי יואב, ברוך השב לפורומינו.

אני חושבת שלהיות בקרע פנימי מתמשך זה לא חיים.

זה משליך על הכל. על יחסים, עבודה, זוגיות.
אין לי דרך לדעת איך הצלחת להכניס את עצמך למילכוד
כל כך עמוק. מציעה לך לבדוק מי עוד במשפחתך נמצא
או היה במצב דומה. אולי ירשת דפוס התנהגות מאחד ההורים?

אין לי מילים לתאר לך את החשיבות של מציאת פטרון
למצב. כמו שאמרתי להיות לא פה ולא שם זה הרסני.

 

[יואב בן חור]

בוקר טוב

מזל טוב על ניהול הפורום

אני יכול להגיד בכנות מלאה כי לא ירשתי מאחד ההורים דפוס כזה. ממש לא.
הם אנשים נורא החלטיים שחותכים עניינים ומכוונים מטרה.
מה שקרה זה שכל הזמן ברקע היה את המחסום מכיוון שאני לא רוצה להפסיד את בת
הזוג שלי שכיום היא אשתי.

כיום , אחרי שנת נישואים אני במצב בלתי אפשרי שבו מצד אחד אשתי כבר מדברת על הרצון (הטבעי יש לומר) להביא ילדים לעולם ומצד שני אני יודע שברגע שיהיה ילד
בכלל לא יהיה לזה סיכוי. ומצד שני יש הרצון היומ-יומי לחיות שם, זה רצון מאוד חזק .

אגב- הצעתי לאשתי שאולי אסע לחודשיים שלושה לראות מה אני מרגיש ביחס למעבר לשם.
אני כן רוצה את המבחן הזה לעצמי כי נורא מסקרן אותי אם לאחר תקופה ארגיש שובע וארצה
לחזור . היא סומכת עליי במאת האחוזים אבל היא לא רוצה שנהיה רחוקים יותר מדיי זמן.

 

[מיקה54321]

ליואב

התכוונתי להציע לך בדיוק את מה שחשבת עליו בעצמך.
אולי הזמן הזה שם יעזור לך להבין ולהחליט עם איזו החלטה תוכל לחיות, גם במחיר הויתור.
הכנסת את עצמך לקונפליקט רציני.
משהו בתיאור של "לא רציתי להפסיד אותה" נשמע לי לא טוב. זה כמו שלא קונים מצנם בהום סנטר רק כדי שמישהו אחר לא יקנה אותו ואני אפסיד אותו (זה המצנם האחרון).
קונים מצנם כי רוצים וצריכים מצנם.
זה גם לא הוגן כלפיה, היא עכשיו תלויה בקונפליקט שלך ואתה איתה לא בלב שלם.
לא הייתי רוצה להיות בנעליה.
גם לא הייתי מוכנה להיות עם מישהו שהבחירה בי תגרום לו לאומללות מסיבה זו או אחרת.

 

[יואב בן חור]

בוקר טוב מיקה

אתמול דווקא שוחחתי בנושא עם חבר ממש טוב שלי.
והוא גם אמר לי משהו בסגנון "אתה רודף אחרי בחורה שאתה מת לשכב איתה. אולי אחרי שתשכב איתה כבר ירד לך ממנה". כמובן שהבחורה בסיפור היא הנמשל...הפחד שלי שארצה להמשיך להישאר שם..
אני חייב לציין שאשתי היא לא ברירת מחדל. הכוונה שלי כשאני אומר שלא רציתי לאבד אותה זה שאני מאוד אוהב אותה ושהיא מאוד חשובה לי.

 

[נוסעת בזמן אחר]

יואב אתה מזכיר לי סיפור של מישהו...

שאוהב נורא חתולים ויוצא עם בחורה אלרגית בטירוף לחתולים.
עדיין אני טוענת שיש סיבה פנימית עמוקה ללמה אנשים
מכניסים את עצמם ל"ברוך" כזה.

אני גם רואה שהנושא הזה תופס אצלך המון מקום בחיים
והוא כנראה יותר דומיננטי מהצלחה בעבודה ומימוש עצמי...

ואולי אין לך כיוון ממשי בכל נושא אחר בחיים וזה נוח לכסות
על הכל בכמיהה גדולה למשהו בלתי אפשרי למימוש?

אני אומרת שמי שנשאר על הגדר כמוך החיים יחליטו במקומו
או אנשים אחרים.
לפעמים זה נוח ולפעמים לא כל כך.

שאלתי פה כמה שאלות יותר קשות. מקווה שלא פגעתי בך.

 

[שוש מהדואר]

לי היה אותו דבר עם ספרד

התגרשתי אחרי פחות משנת נישואים, וכעבור שנתיים נוספות כבר היגרתי למדריד סופית ואני פה כבר שנים רבות, מאושרת עד הגג ויודעת שעשיתי את הדבר הכי נכון בשבילי.
אה, אני גם הולכת להינשא בשנית בקרוב למישהו שהכרתי פה.
אבל תשמע, למרות הדמיון, אני לא בטוחה שזה אותו מקרה.
אני את ספרד כבר הכרתי היטב (חייתי פה בעבר עוד לפני שהתחתנתי בישראל, וגם ביליתי על הקו בין שתי המדינות במשך שנים ארוכות).
אני דוברת ספרדית וגם בעלת אזרחות מתאימה, כך שהיו לי בטחונות מסויימים שעזרו לי לדעת, שההגירה הזו תעלה יפה.
למרות נתוני הפתיחה הנוחים שאני מאמינה שאין לך (שפה, אזרחות, היכרות עמוקה ואמיתית עם ארץ ההגירה)- גם לי לא היה פשוט בשנה וחצי שנתיים הראשונות פה.
איך שלא תסתכל על זה, לבנות מאפס חיים שלמים זה לא קל גם כשיש שפה ואזרחות.....
אז תחשוב על זה ממש טוב, בלי קשר לאישה בינתיים, ותוודא שאתה לא צובע את תאילנד בצבעי הרומנטיקה.
וכמובן אם אתה ככה, אל תעז לעשות ילדים עכשיו!
בהצלחה בכל מה שתחליט.

 

[מעושן]

הגעתי מהראשי

יואב אתה אוהב את אישתך? ואתה בסיטואציה שתוביל אותך לשנוא אותה.
אל תביא איתה לעולם ילדים, קנה שני כרטיסי טיסה לתאילנד. אם היא תרצה לבוא שתבוא. אם לא בסה"כ התגרשת מהסוהרת שמחזיקה אותך בכלא המזרח תיכוני.

 

[Brombit]

סוהרת?

באותה צורה אפשר להגיד שהוא כולא אותה בתאילנד. היא מבחינתה התחתנה עם ישראלי, לא עם תאילנדי...

 

[tal902]

מאיפה צץ הרצון הזה ומתי הוא צץ?

היית בטיול שם? לפני שהתחתנת? דיברתם על זה לפני שהתחתנת?

 

[יואב בן חור]

היינו שם בטיול

אשתי הייתה שם עם חברה טובה אחרי הצבא ואני נסעתי לשם איתה לחודש לפני שלוש שנים.
לקראת החזרה לארץ עלו מחשבות להישאר אבל הן לא היו מציאותיות. לאחר מכן התחלנו לחשוב על סיבוב נוסף אבל המציאות הכתיבה מצב מסוים שזה לא הסתדר.
לפני החתונה אמרתי לאשתי שהייתי רוצה שנעבור לגור שם. אולי לא "לכול החיים" אבל כן לתקופה כלשהי אבל תמיד היא הביעה התנגדות.

 

[tal902]

חבל שלא נסעת לפני שהתחתנת

מניח שגם אם היתה כועסת אז היא היתה מחכה לך. נראה שתצטרך לאפסן את הרצון שלך בינתיים ולראות מה יהיה בהמשך.

כבר אמרו חכמים ממני שזוגיות ובטח שנישואין זה ויתורים. כנראה זה אחד מהם. מה יקרה בהמשך? איך שהחיים יתפתחו הם כבר יחליטו בשבילך בעניין הזה

 

[sweetdreams]

לא ידעתם את זה לפני שהתחתנתם?

 

[Brombit]

אכן עדיף לדבר על זה כמה שיותר מוקדם

אבל דברים מהסוג הזה יכולים לצוץ בשלב מאוחר.
יכולים להתחתן, להביא שלושה ילדים, לטוס כולם ביחד לתאילנד ו*אז* להתאהב עד כלות בתאילנד...

 

[ע ר נ ו נ ה]

מה תעשה בתאילנד, ממה תתפרנס?

ומסכנה אישתך מה היא תעשה שם?

מאיפה לך שיהיה כל כך נפלא שם?

 

[יואב בן חור]

לגבי פרנסה

שנינו בעלי תארים אקדמים כך שאנחנו בקלות יכולים לעבוד בתור מורים לאנגלית (שכר של חמשת אלפים ש"ח לכול אחד מאיתנו) . יש ביקוש גדול למורים לאנגלית בעלי תארים. כך שזה גם פותר לנו את הבעיה לקבל אשרה.

 

[Sophalin]

חסרים קצת פרטים בדבר הזה

אישתך הייתה פעם בתאילנד? חשבת אולי על מעבר הדרגתי? למשל נניח לצאת לשם לטיול של שבועיים
אם מתאים לנסות לטייל שם חודשיים
ואם רואים שהחיים יפים להשאר. למה להיות החלטיים בצורה ככך נוקשה בלי לדעת את האפשרויות כמו שצריך?

 

[יואב בן חור]

תשובה

אשתי הייתה פעמיים בתאילנד.
אני הצעתי לה שאולי אני אסע לבד לחודש- חודשיים כדי שאבחן את עצמי אם אכן זה הרצון שלי או שאני חי על נוסטלגיה ורומנטיקה , אבל היא לא מוכנה מכיוון שהיא לא רוצה להיות רחוקים אחד מהשני הרבה זמן (לא בקטע של חוסר אמון).
אגב- טיילתי המון בחו"ל ומעולם לא הרגשתי צורך לחזור למדינה או לחיות בה כמו שהיה לי עם תאילנד.

 

[Sophalin]

אוקיי אז התגובה שלי

תהיה לא סימפטית.
אתה צריך ללמוד לחיות עם מה שבחרת. אתה לא יכול לבקש מאדם לנטוש את כל העולם שלו בגלל רצונות ומהוואים שלך.
זה פשוט לא הוגן.

אתה התחתנת איתה. ודברים כאלה צריך לבדוק מראש. אולי הגיע הזמן להבגר ולזנוח חלומות ילדות...

 

[TatyBar]

או מצד שני...

ללמוד ללכת עם האמת של עצמו.
אם הוא לא ייסע, הוא יישאר מר וכבוי ויירקב מבפנים.
ולא רק שזה יטפטף למערכת הזוגית... אלא שהוא יאשים אותה בזה.
וטוב, לא יצא מזה.

אם זה משהו שבוער ולא עוזב..
הייתי נוסעת.

אולי הבחירה בבת זוג שכל כך לא רואה אותו, שכל כך לא מבינה את העוצמות שלו, גם היא לא היתה נכונה.

אני נשואה לגבר שעזב בשבילי את כל העולם שהכיר, וחצה חצי עולם כדי שנהיה יחד.
ואחרי שלא הסתדר לו בארץ, עזבתי אני (עם ילדים וסיפור הגירה קשה מאוד) ונסענו לחיות איתו בחצי הכדור השני.

בזוגיות, גבולות גאוגרפיים, ממש לא אמורים להוות עקרון.
לה, לא בוער כלום.
לו, הכל נשרף.

זו היא שצריכה ללכת לקראתו.

אחרת, שיבין לבד מה היא מרגישה על הזוגיות המותנית שלהם.