חיים שכאלה

[כוכבית 42]

זכרון מימי החאקי... ../images/Emo20.gif

שירתתי ביחידה קישור של חילות השדה. ביחידה היה לנו חייל נפקד, שבכל פעם שנשלח לו "צו מילואים", הוא דאג להבריז... ושם החייל ארכדי דוכין. הימים ימי הבוסר של "החברים של נאטשה"... והמפקדת שלי מעיינת בעיתון ומגלה שהחייל הנפקד שלה הוא סולן להקת "החברים של נאטשה". פנתה הגב´ מפקדת למפקד היחידה וביקשה שני שוטרי מ"צ שיתלוו אליה להופעה ויעזרו לה לעצור את הסורר. (פקידה נוספת ואני, הצטרפנו רק בשביל הפאן... ) בתום ההופעה, ניגשה המפקדת ושני המ"צ מאחורי הקלעים ועצרו את מיסטר דוכין. במבט לאחור, זה היה כמו לעבוד בצוות התוכנית "בשידור חוקר"... רק הרבה יותר משעשע.

 

[Windbluesea]

ספטמבר 96.....

ממש בקצרה... אירועי מנהרת הכותל. אי שם בשטחים צלף פלשתינאי "מוריד" חבר טוב שלי.... (מזל משמיים) אני חצי מטר לידו בנס נשארתי בחיים.

 

[זהר nj]

תגיד..איך קראו לו?

 

[sahr12]

פעם ערכנו משחק כדורגל...

עם שופטים.....וחיילות מעודדות....ושיחקנו עם נעליים צבאיות ואתם יודעים אין רגש...בנעל כזו...עמדה מישהי נשענת על הקיר... מביטה בהנאה על החייל השחרחר...חחחחחחחחח מישהו הרים לי כדור... ויצא לי "וו´אללה" מהאויר......עם כל הלב.....ישר לחזה שלה! הבחורה צנחה......חבל על הזמן....כאילו דום לב!! הייתה פאניקה....

 

[שולינקה 27]

שרתתי בשיבטה,,,

לא בבסיס,, אלא בחולות ליד,,, הגדוד שלנו יצא לתרגיל,,ואנחנו הבנות התנדבנו לאפות ולבשל להם דברים טובים ,, לכשיחזרו,, הכנו מה שהכנו,, ואז התנדבנו חיילת נוספת ואנוכי ל"הקפיץ" להם את האוכל,, קצין תורן התנדב לקחת אותנו, נסענו בבלייזר,,, באמצע הדרך,, הגלגל הקדמי,,,שקע בשלולית ענקית,, אי אפשר היה לצאת משם,,, לא היה מי שיחלץ,,, נשארנו שם עד אור הבוקר,, אכלנו כל הלילה,, את כל הבלינצסים, קרואסונים,, ועוגות למיניהם,,,

 

[טאKילה]

מהצבא...

שירתתי בחטיבת צנחנים בכפר סירקין,כמובן שבתרגילים מסויימים חלק מהבסיס התישב במיתלה שבסיני. סימתי בשעה 5 את היום בבסיס ויצאתי בדרך הביתה מכפר סירקין לכיוון הרצליה. בשער הבסיס בדיוק יוצאת משאית לכיוון המיתלה שבסיני,החמודים חברים שלי מהבסיס הציעו לי טרמפ עד הצומת ,שאני יכולה לתפוס טרפ´ הביתה. ואז בצומת סימנו לנהג להמשיך,,ראבק צרחתי עד המיתלה שבסיני אפאחד לא הציל אותי,סאמק, למחרת תפסתי טרמפ´ בהרקולס טיסה עד לוד ולבסיס מי הגיע הביתה ביכלל..אהה ופעם אילן תלה לי תמשכורת הצבאית על עץ אקליפטוס והבאנו סולם אדראולינג להוריד לי תכסף חזרה... והמפקד היה מת עלי היה לוקח אותי לרכב על סוסים בחווה שלו...לא לא היה כלום מפיתום...הוא רק אהב את הראש שלי והוא הרשה לי לעשות מה שבא לי..חחחחחחחחח אוח זו היתה אחת התקופות עם מלאן חוויות המון כייף..יו יו איך אני מתגעגעת ,מענין יתנו לי להיכנס לבקר שם בבסיס?

 

[הדרדסית הנשית]

טוב משחררת בלי אישור..../images/Emo8.gif

מעולם לא ידעה שבאישה תמצא עוד הרגשה נפלאה תחושה של החמצה של שנים הייתה לה אחרי הפעם הראשונה... היא שרתה בבסיס אי שם בצפון, שם נהגה לצאת אחת לשבועים הביתה, היו לה המון חברות טובות, היא נראתה ממש לא רע תמיד משכה כמו מן מגנט גברים סביבה. יום חמישי אחד שזה קרה לעולם לא שיכח מראשה זו הייתה הפעם הראשונה בו חוותה את אותה חוויה שהוליכה אותה במהלך חייה שבי אחריה.. בערב החברה בבסיס עשו מן מסיבה לקראת סוף שבוע (החברה שנשארו שבת כמובן) והיה בירות ואוכל ומוסיקה, הם שתו אכלו ורקדו כולם והיא כמובן גם, בסוף הערב שחזרה לחדרה היא חזרה עם אחת מחברותיה שמן רב חיזרה אחריה אך תמיד דחתה אותה מכיוון שהיא לא אוהבת נשים והיא לא דו מינית ולא לסבית, אבל אותו ערב שתתה לשוכרה אבל הייתה די פקחית לא בעננים, ואותה חברה משכה אותה לכיוון חדרה שהיה רייק משותפתה, ושם שנכנסו היא הדליקה נרות התיישבה לידה במיטה..והן התנשקו והיא הרגישה את הפרפרים בביטנה ואט ואט הפשיטה אותה והן עשו אהבה, אישה ואישה אהבה פשוט מענגת במינה. למחרת בבוקר היא התעוררה וגילתה שהיא ישנה שם לצידה, וזכרה את כל מה שקרה באותו לילה וחיכה מן חיוך של עונד, למעשה היא ברחה ממשהו שאולי בתוך תוכה תמיד היה, הרצון לעשות אהבה עם אישה, אבל תמיד היא חששה, וכנראה שאותה שתיה ששתתה באותו מסיבה גרמה לה קצת להפתח וגם לקחת קצת ריזיקה בחיים ולנסות דברים חדשים ולא לומר לא למשהו שלא ניסיתה מעולם...(כמובן שלא להכל)

 

[חן המקורית]

טוב חשבתי להיצטרף.....

בגיל 18 זהו יומי הנפלא קמתי בבוקר הלכתי למספרה התלבשתי התגנדרתי גם סילסול סילסלתי אחר הצהריים יצאנו לטיול להצטלם מול השקיעה ובלי חיתול זהו יום גדול היום כך רצתי ממקום למקום בשעה 20.30 בערב נעמדתי מתחת לחופה כלה ממש יפהפיה עם איפור והינומה ולצידי בעלי הנפלא רקדנו ופיזזנו ללא הפסקה עד שנגמרה החתונה ומשם לביתנו הלכנו לראות מה מהמתנות יצא לנו לאחר בדיקת המתנות לבית מלון יצאנו לבלות התכוננו לערב הגדול תיכננו לחוגג עד קריאת התרנגול הגענו למלון אמרתי לבעלי חכה לא לישון נכנסת מיד להתקלח להוריד את כל הריח להוציא את הסיכות מהראש כל כך הרבה סיכות אלוהים מי יכול לי לעזור פתחתי תברז במקלחת אוף קפא לי גם ה-(_,_) אלוהים המים קפואים בבושת פנים יצאתי לחדר עם ראש מלא קוצים ממש דמיתי למפלצת איים בעלי נבהל נורא אמר אם הייתי רואה אותך כך קודם הייתי הולך מתחבא בבויידם אמרתי טוב תרגע לא צריך כרגע תמגע בדקתי שוב המים חמים אמרתי טוב חכה שניה חוזרת ונבלה בנעימים עשיתי מקלחת מהירה וחפיף חשבתי רק שלא ירדם לי הקפיץ מיד התנגבתי ואת הבייבי דול שכחתי יצאתי לחדר השינה וציפתה לי הפתעה גדולה אין רעש אין המולה בעלי נרדם ולי לא ענה וכך הסתיימה לה החגיגה

 

[מקסימהאחת]

הטרדה מינית../images/Emo46.gif

בשלהי 1972...אני מוצבת בגדוד שריון ברמה...נשלחתי ע"י החטיבה. אני מגיעה למגורי בנות - 8 במספר..כולן גרות במבנה ערבי {כמו בית פרטי} אי שם ברמה. מקבלים אותי בסבר פנים יפות. {הייתי יפיופה אמיתית..} וכך מגיע לו הערב {כל ערב מתקבצים הקצינים במגורי בנות} מגיעים הממ"ים והמפ"ים, יושבים עם הבנות..צוחקים...עושים טוסטים..גיטרה... ישבתי שם בערב הראשון וניסיתי להתערות בשיחה. פתאום, בעודי יושבת על שרפרף, מתקרב אליי אחד המפ"ים, בקושי קלטתי את שמו , רס"ן..תופס את השרפרף, וכשאני עדיין יושבת עליו מרים אותי ומשיא אותי בעודי יושבת עליו אל מחוץ למגורי הבנות. עדיין איני מבינה מה קורה אני קופצת מהשרפרף ומידיו התופסות...הוא תופס אותי בכתפיי ומצמיד אותי לקיר...בחוץ חושך..נטוש..בתוך הבניין..מוסיקה..צחוקים..אף אחד לא שומע ולא רואה את המתרחש..הוא נצמד אליי..מנסה לנשק אותי..בשפתיי..לאורך צווארי..נצמד עם כל משקלו על גופי..צעקתי..צרחתי..לא שמעו אותי..נלחמת והצלחתי להשתחרר מידיו...פרצתי לתוך הבנה למיטתי..פרצתי בבכי... מספר בנות הגיעו אליי..לא הבינו..5 דקות קודם ישבתי איתם וצחקתי.הן לא ראו ולא שמעו כלום. לאחר שנרגעתי והדמעות יבשו..נגשתי בלווי אחת הבנות ללשכת המג"ד..שרק באותו אחה"צ קבל את פניי לשיחת הכרות {כל בת חדשה בגדוד---->חגיגה} ספרתי לו מה קרה..והוא הבטיח טיפול מיידי. למחרת בבוקר..הגיע הסמג"ד לפתח מגורי הבנות..קרא לי והודיע לי שעוד באותו לילה אותו מ"פ {שאת שמו המלא אני יודעת כמובן} גבה קומה, בלונדיני איש צבא מובחר ומצטיין, הועף ..עוד באותו לילה..הועלה על ג´יפ והועבר לחטיבה בדרום... ד"א הוא היה ממש לפני נשואים. לגדוד שלי יש ספור הרבה יותר מרתק במלחמת יום-כפור..מה שנקרא הסטוריה צבאית..זה בטח לא הזמן והמקום..... עליו לא שמעתי יותר..לא ראיתיו יותר..אבל דמותו עומדת מול פני...

 

[מישל בת 34]

גיל 18-21

איבדתי את חבריי שנפלו בקרב בשבילי זה מספיק

 

[אופטימום]

צבא הגנה (פרסום שני)

לאחר שעשיתי הכל כדי להיות החייל הכי קרבי שיש (סתם, נראה לכם, אני מסורב טייס, מסורב שייטת, מסורב קצונה, המסורב הכי גדול בצה"ל אי פעם) שובצתי כמש"ק ניירות בכיר בבסיס מאובק בדרום (כמובן, עם אפשרות לצאת כל יום חזרה לחבר´ה בשכונה). מה שהיה הכי יפה בבסיס (מעבר לפינת הגזלן שישבה באוטובוס מימי הבריטים. לא סליחה, מהשלטון העותומני. לא סליחה, מהיום שהמציאו רכב ארבע גלגלי אבל לא ידעו איך לגרום לו לסוע) היתה העובדה ששובצתי בבניין ניירות נפרד, עם גינה ירקרקה, ועם בערך 94 חיילות וקצינות (להוציא עוד רב נגד אחד, הייתי הזכר היחיד בשטח). נהניתי מאד מהפריבילגיה וחיש גד התאקלמתי בבסיס. הטראומה הראשונה נגרמה לי שבישרו לי שקצינת הניירות שהיתה הבוסית שלי הולכת לעזוב ואנו מצפים למישהי חדשה. חיוך של רשע התרחב על פני שדמיינתי איך אני הולך להתעלל בבוסית החדשה ואיך לא אגיע לבסיס בכלל למעט אירועים מיוחדים (כמו קבלת דרגה של איציק מרדכי, שהיה אלוף בערך 38 שנים). ואז היא הגיעה, צפונבונית לבנבנה ויפה, עם עיני שקד ענקיות ודרגות סג"מ נוצצות בבסיס שהורכב בעיקר מבני הפריפריות הסמוכות אליו. כמובן שהרכילות החלה לרוץ בבסיס וכבר שהגעתי לשער בבוקר בישר לי הש.ג על הרכש החדש. היא היתה יפה אבל עבדכם, לא בזבז זמן והחל במלחמות אגו להראות מי באמת שולט. כמובן שהושפטתי קשות ומיד צוויתי להחתים 360 מעטפות בחותמת שלא היתה לה ידית אלא מהדק משרדי עקום. כל מעטפה שהוחתמה לוותה במטר גידופים מתחת לשפם (מטאפורית, לא היה לי שפם) ומבטי טינה לצפונבונית שבאה והשתלטה לי על החיים. עד היום אני זוכר שברקע התנגן שיר של סטינג (שכרגע לא זוכר את שמו, הסניליות שלי מתקדמת) ששר על כיצד מישהי שולטת בו ויום אחד הוא ישלוט בה (מישהו יכול להזכיר לי?). בי נשבעתי שזה מה שיקרה. מכל מקום, לקצינה היה חבר שתמונתו (יחד עם תמונתם של הכלב שלה, החתול שלה והדג שלה, שכולם היו מכוערים) התנוססה במשרדנו המשותף ואני לא חתרתי בכוון. עד ש...הם נפרדו. אז התחלנו להתקרב והיינו במשך תקופה ארוכה "ידידים". שיחות נפש ארוכות, יציאות משותפות, תפקידים ביחד בלילה, אבל לא היה בינינו כלום מעבר. אני הרגשתי שאני מתחיל להתאהב בצפונבונית. היינו יותר מדי שונים, אבל היתה לנו שפה משותפת מדהימה. וכנראה ששנינו הרגשנו בשלים להתקדם כי בשלב מסויים קיבלתי הזמנה אליה הביתה (גם חיילת נוספת שהיתה בחבורה הקרובה קיבלה הזמנה אבל משום מה היא לא יכלה להגיע...). כשהגעתי לבית הצפוני שלה נכנסנו לחדר שלה ו...היא נערכה מראש והכינה סדרת שישיות של הייניקן. עם תום השישיה הראשונה (נשבע, עוד לא הספקתי לסיים אחת כבר השניה היתה פתוחה) כבר הייתי די מחוייך וההמשך יצונזר מפאת כבוד המקום...אך לאחר "ידידות" של מספר חודשים אתם יכולים לתאר לכם כמה אנרגיה התפרצה שם... הפכנו חברים רשמיים אך סודיים (היא טענה שהיא בסה"כ רצתה לנצל אותי מינית ואני גררתי אותה לחברות הזאת) מאחר ובצבא היה אסור (ועדיין לדעתי) קשר מהסוג הזה... היו המון מיני סיפורים כיצד תפסו אותנו בכל מיני פינות חשוכות והיה ממשששש כיף כל הקטע של הביחד אבל לא ביחד. מכל מקום, היא השתחררה, החליפה אותה קצינה אחרת ועדיין היינו ביחד. במשך כל הזמן הזה טרחנו להכחיש כל שמועה על הרומן-כביכול. סופ"ש אחד נשארתי מפקד תורן והיא באה לבקר אותי בלילה לאחר שעברה דרך הש"ג המנומנם נכנסה ישר לחדרי. לא הספקנו להגיד "אופטימום" וקיבלתי הזעקת מחנה. תוך 30 דקות הוזעקו כל החיילים מהבית, כולל כל הקצינים עד רמת מפקד אוגדה (שהיה די דלוק עליה שאני נזכר לאחור). היא התחבאה בשקט בחדרי עד שמישהו החליט לבדוק מה עיניינים שם וסודנו נחשף. ובגדול. ועכשיו אתם בטח קצת סקרנים לדעת כיצד זה התפתח, מה קרה לאחר שאני השתחררתי, האם נוצר קשר חדש עם הקצינה שהחליפה אותה וכאלה. נו, אוכל רק לרמוז לכם שהסיפור הזה היה לפני יותר מ- 11 שנה. אוכל גם לספר לכם שהיינו חברים 6 שנים (!). ואולי אוכל גם להגיד ....טוב נו, אין טעם למשוך יותר מדי. אני עדיין בקשר עם הסג"מית הצפונבונית שגרמה לי להחתים 360 מעטפות לפני יותר מ- 11 שנה. למעשה יש לנו אפילו ילד משותף. למעשה, היא גם רעייתי, האופטימלית שתחיה....

 

[עינת ההיא]

ולראיה...

עד היום היא מתעללת בך..

 

[גליתושש]

מהצבא? שם הכרתי

את בעלי שיחיה, 4 שנים היינו חברים והחלטנו להתחתן.... עד כמה שזכור לי בצבא, בעלי היה מחזר אחרי בוקר, צהריים וערב, לא היה מרפה ממני, לא נתן לי אפשרות לצלול עם גברים אחרים, האמת זה היה חסר לי מאד, היום כשאני חושבת במבט לאחור, לא הייתי צריכה למהר להתחתן, יכולתי להמשיך לעשות חיים. גליתושש

 

[nightroll]

אירועים מהצבא

לא הייתי בצבא. לעומת זאת עשיתי ש"ל בקבוץ, שם האחראית עלינו היתה בהמה פרפקציוניסטית שהתעלמה מכללי ההעסקה שלנו, כפתה עלינו מערכת כפולה של עבודה, התעלמה מבעיה רפואית ממנה סבלתי באותה תקופה עד שהמערכת החיסונית שלי קרסה וכמעט אושפזתי עם דלקת ריאות. זה שבר אותי ועזבתי את הקיבוץ. משרד הביטחון שלח לי בסוף השנה תעודה ומענק. כשהתקשרתי לבקש שיבטלו את שניהם, משה"ב העביר אותי מטלפון לטלפון, ממזכירה למזכירה, עד שבסוף הודיעו לי בלשןו שאינה משתמעת לשתי פנים: קיבלנו כסף עבורך, שילמנו כסף עבורך, קחי את התעודה והמענק ותהיי בשקט.

 

[בלי להזדהות]

אולי תשקיעו את האנרגיות שלכם כאן

זה הרבה יותר פרודוקטיבי וידידותי לסביבה.

 

[בלי להזדהות]

אולי תשקיעו את האנרגיות שלכם כאן

זה הרבה יותר פרודוקטיבי וידידותי לסביבה.

 

[אופטימום]

חיים שכאלה 2: איך הכרנו ? ../images/Emo36.gif

לאחר שהכרנו את חברי הפורום בשני העשורים הראשונים לחייהם (ומי שלא כתב- זה הזמן!), אנחנו מתקדמים לסיפור ההכרות עם בן\בת הזוג הנוכחית. איפה ואיך הכרנו את בעלה של\אשתו של שלכם\ן? מי התחיל עם מי? כמה זמן אתם כבר ביחד?

 

[מיכל31]

אאאאאאא

גורל, זה היה בצבא, הוא הוצב בבסיס קרוב לבסיס שלי אי שם בדרום הצחיח לאחר שנפלט מגבעתי עקב פציעה. לאחר שבוע בערך היתה מסיבה גדולה של כמה בסיסים באזור, אני הייתי אמורה להיות במשמרת ערב ולכן לא הייתי אמורה להיות במסיבה, חברה החליטה שהיא מעדיפה להחליף איתי משמרת בשניה האחרונה ונסעתי למסיבה. ראיתי אותו מרחוק בסוף המסיבה הייתי עם חברה והפניתי את תשומת ליבה.... הכי חתיך באזור ודי חדש בסביבה, הסתכלתי על התג הבנתי איפה הוא משרת שמעתי מישהו קורא לו בשמו. חברתי היתה מיודדת מאוד עם חייל מהבסיס שלו שלאחר תחקור קל התברר ששניהם חברים וביחד בחמ"ל, כמובן אני לא ידעתי מזה כלום. הם החליטו בינהם לשדך ביננו . יום למחרת אהובי היה במשמרת לילה וגם אני עם החברה, החבר שלו אמר לו שמישהי חמודה אמורה להתקשר ושלא יעיז לנתק לי את הטלפון (הוא היה קצת סנוב), בלילה החברה שלי אומרת לי להתקשר כי הוא מחכה לטלפון שלי, ואני עם הגאווה שלי נראה לך?????? שיחכה ... בלי להתבלבל היא לקחה את הטלפון, התקשרה אליו אמרה לו שניה והעבירה לי את הטלפון... וזהו דיברנו מיד היתה כימיה ואהבה גדולה. 12 שנים ביחד 4 שנים חברים ו-8 שנות נישואים אוטוטו. נו אז מי התחיל עם מי?????? זה נושא לויכוח עד היום?

 

[מיכל31]

גיל 10 בערך

ל"ג בעומר: כל הילדים מהשכונה התארגנו למדורה ענקית, בשטח חולי ענקי עם עוד 100 מדורות נוספות, אני (כמו שאני נראית הייתי tom boy)ועוד כמה הלכנו לנסות לפלח קרשים ממדורות אחרות, אני בלי לשים לב פילחתי קרש די משובח חחחח לאחד עצבני ידוע במיוחד, כשכבר קלטתי מה קורה כולם היו במנוסה ואני מהבהלה חייבת לציין שהיה חושך כמעט מוחלט, נו אתה מכירים את זה לא מדליקים את המדורה עד 12 בלילה, חשבתי שאני מדלגת מעל ערימת בטונים רק מה התברר שאני מסתבכת בתוך גדר תיל מגולגלת, חלודה בהחלט צעקתי לאלוהים והפחדנים ברחו להם השאירו אותי שם ההוא כמובן שכח כבר מהקרשים הלך הזעיק את כל השכונה הוציא אותי משם ההורים שלי כמעט התעלפו (אמא שלי מסננת) רציתי בת יצא לי בן בקיצור נראיתי כמו כמו אחת שטרף אותה נמר, מלאת חתכים, שריטות ודם וכמובן גולת הכותרת 700 זריקות טטנוס שחטפתי וצלקות עמומות למזכרת.

 

[מיכל31]

גיל 10 בערך

ל"ג בעומר: כל הילדים מהשכונה התארגנו למדורה ענקית, בשטח חולי ענקי עם עוד 100 מדורות נוספות, אני (כמו שאני נראית הייתי tom boy)ועוד כמה הלכנו לנסות לפלח קרשים ממדורות אחרות, אני בלי לשים לב פילחתי קרש די משובח חחחח לאחד עצבני ידוע במיוחד, כשכבר קלטתי מה קורה כולם היו במנוסה ואני מהבהלה חייבת לציין שהיה חושך כמעט מוחלט, נו אתה מכירים את זה לא מדליקים את המדורה עד 12 בלילה, חשבתי שאני מדלגת מעל ערימת בטונים רק מה התברר שאני מסתבכת בתוך גדר תיל מגולגלת, חלודה בהחלט צעקתי לאלוהים והפחדנים ברחו להם השאירו אותי שם ההוא כמובן שכח כבר מהקרשים הלך הזעיק את כל השכונה הוציא אותי משם ההורים שלי כמעט התעלפו (אמא שלי מסננת) רציתי בת יצא לי בן בקיצור נראיתי כמו כמו אחת שטרף אותה נמר, מלאת חתכים, שריטות ודם וכמובן גולת הכותרת 700 זריקות טטנוס שחטפתי וצלקות עמומות למזכרת.