חיפאית מצויה
New member
נראה שנכתב כבר הכל ובכל זאת...
הייתי חייבת להגיב לך כדי לאזן חלק מהתגובות שנכתבו פה. לא ברור לי איך אפשר לטעות בדברייך ולקרוא בהם התנשאות במקום הכאב וסערת הרגשות שאני קראתי בהם. לא חושבת שאני מסכימה עם דעתך לגבי תזמון הפוסט, הפורום הזה צוחק ובוכה לאורך הרבה אירועים קשים, אבל מכבדת את תחושותייך ועומדת איתך על זכותך לבטא אותן.
לצערי אני לא שותפה להתמוגגות מרמת הדיון, ולא מאשימה אותך שהפסקת להגיב. אני לא פחות ממזועזעת מכך שאמהות לילדים נוהגות בחוסר אמפטיה כל כך צורם כלפי נערים שנפלו בשבי, כלפי הורים שאני לא יכולה ולא רוצה אפילו לדמיין מה עובר עליהם. הומניסטיות גדולות שרוחצות בניקיון כפיהן לכאורה, מחלקות את העולם לטובים ונאורים ולפאשיסטים שאל להם להלין על הצרות שפוקדות אותם, כי הן פחות או יותר מגיעות להם. יטענו שאני מעוותת את דבריהן? לא, אני מחדדת אותם. אני לא בטוחה שחלקכן מבינות או חושבות מה בדיוק כתבתן. האם למי שגר בתל אביב ונוסע באוטובוס מגיע להיות בפיגוע? למה לא היגר לאוסטרליה? מסוכן לגור בישראל. האם לבחורה שלבושה באופן חושפני מגיע להיאנס? כמובן שלא. הקורבן הוא הקורבן, לא מאשימים אותו במצוקותיו. האם מישהו היה מעיז לכתוב דברים כאלה על נערים שנחטפו מתל אביב? אני בספק. אין פה שום קשר לפוליטיקה, יש פה עניין של להיות בן אדם. של לשים את עצמך במקומו של אחר, במקומן של אימהות אחרות כמונו. אבל זה בדיוק העניין - יש אנשים שפשוט לא רואים את האימהות האלו כבני אדם בדיוק כמו עצמן. איך כתבה הגרה? "את ושכמותך".
במחילה, אני לא קוראת פרקי תהילים, מעדיפה בדרך כלל את המילים שלי. מקווה לשובם המהיר של הנעדרים בשלום. מאחלת לכל ילד, אמא ואבא בעולם שלא לדעת צרות איומות שכאלה.
הייתי חייבת להגיב לך כדי לאזן חלק מהתגובות שנכתבו פה. לא ברור לי איך אפשר לטעות בדברייך ולקרוא בהם התנשאות במקום הכאב וסערת הרגשות שאני קראתי בהם. לא חושבת שאני מסכימה עם דעתך לגבי תזמון הפוסט, הפורום הזה צוחק ובוכה לאורך הרבה אירועים קשים, אבל מכבדת את תחושותייך ועומדת איתך על זכותך לבטא אותן.
לצערי אני לא שותפה להתמוגגות מרמת הדיון, ולא מאשימה אותך שהפסקת להגיב. אני לא פחות ממזועזעת מכך שאמהות לילדים נוהגות בחוסר אמפטיה כל כך צורם כלפי נערים שנפלו בשבי, כלפי הורים שאני לא יכולה ולא רוצה אפילו לדמיין מה עובר עליהם. הומניסטיות גדולות שרוחצות בניקיון כפיהן לכאורה, מחלקות את העולם לטובים ונאורים ולפאשיסטים שאל להם להלין על הצרות שפוקדות אותם, כי הן פחות או יותר מגיעות להם. יטענו שאני מעוותת את דבריהן? לא, אני מחדדת אותם. אני לא בטוחה שחלקכן מבינות או חושבות מה בדיוק כתבתן. האם למי שגר בתל אביב ונוסע באוטובוס מגיע להיות בפיגוע? למה לא היגר לאוסטרליה? מסוכן לגור בישראל. האם לבחורה שלבושה באופן חושפני מגיע להיאנס? כמובן שלא. הקורבן הוא הקורבן, לא מאשימים אותו במצוקותיו. האם מישהו היה מעיז לכתוב דברים כאלה על נערים שנחטפו מתל אביב? אני בספק. אין פה שום קשר לפוליטיקה, יש פה עניין של להיות בן אדם. של לשים את עצמך במקומו של אחר, במקומן של אימהות אחרות כמונו. אבל זה בדיוק העניין - יש אנשים שפשוט לא רואים את האימהות האלו כבני אדם בדיוק כמו עצמן. איך כתבה הגרה? "את ושכמותך".
במחילה, אני לא קוראת פרקי תהילים, מעדיפה בדרך כלל את המילים שלי. מקווה לשובם המהיר של הנעדרים בשלום. מאחלת לכל ילד, אמא ואבא בעולם שלא לדעת צרות איומות שכאלה.
התאפקתי התאפקתי ובהודעה האחרונה כבר לא הצלחתי ואכן לא יצא מנוסח בקפידה...