חייבת להמליץ על...

[אור0424]

חייבת להמליץ על...

היינו בשישי בסטנדאפ של רשף לוי.
לא הפסקנו לצחוק. כאבה לי הבטן וכאבו לי הפנים מרוב צחוק. לבנאדם יש שבעה ילדים ורוב המופע הוא על זה.
מצחיק בטירוף- עשו לעצמכן טובה ולכו לראות.
(ואגב, אני ערה בשעה הזו כי אתמול הלכתי לישון "רק שעה" כפי שהגדרתי לבעלי החמוד שהחליט שהוא מפרגן לי שינה ולא מעיר אותי אז כך יצא שישנתי מ 15:30 ביום שבת עד לפני שעה שהתעוררתי להאכיל את הילדים, אני ערה ועירנית אחרי 10 שעות שינה! ) שיהיה בריא הבעל.....

 

[mishmish04]

מצטרפת להמלצה. פשווטטטטט מצוייייןןןן!!!!

 

[זיק5]

לא יאומן באיזה עולמות שונים אנחנו חיים

בזמן שאת היית במופע "מצחיק בטרוף", אנחנו התכנסנו להגיד תהילים על שלושה נערים מעם ישראל, העם שלי ושלך, שנחטפו ליד הבית שלי בגוש עציון.
שניים מהם, תלמידי תיכון, שביעיסטים, רצו לחזור הביתה לשבת אחרי הבגרות בלשון.
מלח הארץ. ילדים מדהימים. מדריכים בבני עקיבא. חיילים לעתיד.

ימים קשים מאד עוברים על עם ישראל ועולם כמנהגו נוהג.

אין לי בעיה אם זה שאת הולכת למופע בידור גם בשעה קשה מאד לעם ישראל. זכותך לעשות מה שמתאים לך.
אל תשפטי אותי בבקשה. רק קחי לתשומת ליבך בפעם הבאה לחכות קצת עם הפרסום לעיתוי יותר מוצלח.

ומי שיכולה וזה מדבר אליה, אנא קיראו פרקי תהילים לשיחרורם של החטופים:

יעקב נפתלי בן רחל דבורה (מנוף איילון)
גיל-עד מיכאל בן בת גלים (מטלמון)
אייל בן איריס תשורה (מאלעד)

פרק קכ"א:
א שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים-- מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה-- עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ; אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-- שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ-- מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם

פרק ק"ל:
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה.
ב אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת-- לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
ג אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ-- אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
ד כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה-- לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
ה קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי-- מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה: כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל-- מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו.

 

[אמא ל4 נסיכות]

זיק בדיוק חשבתי עליך היום בבוקר

החטיפה נעשתה לידך ליד היישוב?

הילדים הם מהיישוב שלך?

 

[זיק5]

לא. אצלינו אסור לעמוד מחוץ לישוב.

הצומת שלנו מאד מסוכנת ולא רק בגלל מחבלים אלא בגלל תנאי השטח הקשים מבחינת התנועה.
הם נחטפו מצומת הרבה יותר מרכזית ופעילה. למרות שבשעה כל כך מאוחרת, באופן טבעי, אין הרבה תנועת מכוניות.

גוש עציון זה משפחה אחת. מועצה קטנה יחסית. כולם מכירים את כולם. כולם מכירים את כל הצמתים ואת כל הטרמפיאדות .
גרתי בעבר באלון שבות. הטרמפיאדה המדוברת זה הטרמפיאדה של בתי הספר. יש בגוש עציון מתחם שבו ממוקמים 5 בתי ספר, המתנ"ס והמועצה האזורית. זאת הטרמפיאדה המדוברת.
הנערים יצאו כנראה מכפר עציון לכיוון אלון שבות ברגל (5 דקות הליכה) בשביל לתפוס טרמפים הביתה כי שם עוברים יותר מכוניות.
לא היה להם קשר עם הבחור השלישי. הם פשוט עמדו באותה תחנה.
בית הספר שלמדו בו הוא אחד מבתי הספר הכי מבוקשים בארץ לציבור הדתי לאומי.

אחד הנערים הוא מהישוב של אחותי (בית לידה). אנחנו יודעים כבר משישי בבוקר.

 

[אמא ל4 נסיכות]

זיק שאלה לגבי טרמפים

אני רואה המון חברה דתיים שתופסים טרמפים
למה לתפוס טרמפ במקום שידוע שהוא מסוכן ועוד בלילה

דבר שני למה החברה הדתיים מעדיפים לטפוס טרמפים מאשר לנסוי באוטבוס .

גם אצלנו באזור הרבה חברה דתיים נוסעים בטרמפים.

אני יודעת שקשה להגיע באוטובוס למקומות שלנו
אבל עדיין נראה לי נורא מפחיד

 

[זיק5]

כי יש מקומות שיש אוטובוס רק כמה פעמים ביום

ואין דרך אחרת להגיע לשם. ומעבר לזה- המחיר מאד יקר.
יש הנחיות ברורות איך לעלות על טרמפ כמו לא להגיד אף פעם לאן אתה צריך להגיע. לא לעלות לבד. פה היה מדובר בשלושה שהיו יחד וזה מה שמפחיד בכל הסיפור.
איך הצליחו לחטוף שלושה ביחד בתוך פרייבט של 5 מקומות?

הילדים שלי לא נוסעים בטרמפים. אני לא מרשה להם ולמזלי הם שומעים בקולי. ויש עוד הרבה כמוני.
אני מעדיפה לנסוע 10 פעמים ביום מאשר שהם יעמדו במקומות מסוכנים.
היו כאן מחדלים מכל הכיוונים. גם של הנערים, גם של בית הספר, גם של המשפחות והתוצאה מאד קשה. אולי עכשו תהיה תחבורה נורמאלית. אולי יהיו סוף סוף הסעות לבתי הספר האלו.
הטרמפיאדות הם גם תחנות אוטובוס לכל דבר כך שמלכתחילה המדינה הציבה תחנות במקומות מסוכנים ובעצם נתנה לגיטימציה לעמוד במקומות האלו.

החטופים האחרונים לפי העדויות (ואין לי מושג עד כמה הם אמינות) בכלל לא עלו על טרמפ.
הם התכוונו לעלות אבל מה שקרה בפועל (לפחות לפי השמועות שרצות) הוא שהגיע איזה מתחזה וביקש עזרה עם הרכב להחליף גלגל. הם הלכו אחריו בכדי לעזור לו ואז התנפלו עליהם מחבלים מהשיחים וחטפו אותם.
אחד הצליח לברוח ולהתקשר למשטרה אבל רדפו אחריו ותפסו אותו. למה המשטרה לא עשתה כלום? אין לי מושג. הכל זה דיסאינפורמציה ואי אפשר לדעת מה נכון ומה לא.
לא באמת ברור מה קרה שם. ועד שלא ישחררו אותם בחיים, גם לא נדע.

תרבות הנסיעה בטרמפים מאז ומתמיד היתה מסוכנת.

לפתע פתאום יש הבוקר הסעה לבית הספר של הבן שלי. עד עכשו כולם נסעו בטרמפים או בהקפצות של ההורים כי לא היתה שום דרך אחרת להגיע לבית הספר.

יש ישובים שיש מהם תחבורה יחסית נוחה לירושלים אבל לנסוע מישוב לישוב זה קטסטרופה. אין תחבורה ציבורית בכלל. רק טרמפים.

 

[אמא ל4 נסיכות]

זיק תודה על ההסבר

גם אצלנו הנעריים הדתיים נוסעים בטרמפים כמו שאמרת קשה להגיע מישוב לישוב וגם החוצה אין כמעט אוטובסים
אבל אני נשבעתי שגם אם אני צריכה לעשות כמה פעמים סיבוב אני יסע לקחת אותם

מפחיד אותי מה שקורה בטרמפים

הלוואי וימצאו הנערים בריאים ושלמים בגופם וברוחם

 

[מו של מו]

החיים קצרים

ואנחנו צריכים ליהנות מהם כל עוד אנחנו יכולים.
יש כל כך הרבה קושי וכל כך הרבה אובדן גם ככה. איני רואה פגם בליהנות גם בזמן כזה, ולחלוק את ההנאה עם אחרים.
אני מדברת בתור מישהי שאיבדה אדם מאד קרוב בסיטואציה שגם היתה בכותרות, ואני שמחה בשביל כל מי שיכול היה עוד לחייך אז וכל מי שיכול לחייך עכשיו.

את מאמינה שמה שאת יכולה לעשות בשביל לעזור זה לקרוא פרקי תהילים, וזה בסדר גמור. אחרים מאמינים שכל מה שהם יכולים לעשות זה להמשיך לחיות, וגם זה צריך להיות בסדר.

 

[זיק5]

לא אמרתי לה לא להנות

אבל הפריע לי העיתוי.
להבדיל מכל אלא שמתפרצים על חרדים שהולכים בצפירה או שממנגלים ביום השואה. כן גם אלו מפריעים לי. אבל זכותם לעשות מה שהם רוצים. מפריע לי שזה בפרהסיה.
רוצה ללכת למופע. לכי. תהני. החיים ממשיכים.

אני מסוג האנשים שבשעות קשות (באותו יום שזה קורה) לא הולכת למקומות בידור. (כן, גם אם זה רצח בברנוער שהילדים שם ממש לא קרובים אלי) אבל זאת אני.

 

[אור0424]

זיק.

אני האדם האחרון ששופט אנשים.
את ואני לא מכירות אחת את השנייה.
הדברים שכתבת מאוד יפים ותמיד ובלי קשר אני נהנית לקרוא את שאת כותבת.
אני מדגישה- אנחנו לא באמת מכירות. את לא יודעת מי אני ומה מניע ומוביל אותי בחיים האלה.
ביקשת שלא אשפוט אותך ועם זאת הרגשתי שיפוטיות העולה ממילותייך.
כן יצאתי. יצאתי אחרי חודשים שלא יצאתי עם בעלי (שמירה,לידה וכו).
תכננתי את היציאה הזו כמו נערכתי לקרב (ובכל אופן ארבעה קטנים בבית).
יצאתי. למרות שהשבוע אני מציינת 11 שנה מאז אבחנו לאימי סרטן. בעוד כחודשיים אציין 11 שנה למותה.
אני לא מצטדקת בפנייך אבל רוצה להסביר לך שעל כולנו עוברים דברים. אני למשל מעדיפה לברוח לכל מיני דברים בתקופה הזו שתסתיים מבחינתי ב כ"ו באב ביום שאעלה לקבר.
את מבינה זיק. זה שישבתי וצחקתי לא יעלים לי את הכאב הנורא בלב בזמן שאני משחזרת בראשי בלי היכולת להפסיק, מה שקרה לנו בתור משפחה לפני 11 שנים. לא יחזיר לי את אימי ולא ימנע מבני בליעל לחטוף את ילדנו.

 

[זיק5]

אני לא שופטת אותך

ואין לי בעיה אם זה שהלכת לבלות. אני מצטערת שאת מרגישה ככה. באמת שלא התכוונתי לפגוע. רק להביא לתשומת ליבך על העיתוי שבפירסום.
את ממש לא חייבת דין וחשבון לאף אחד, ובטח שלא לי. זכותך לעשות מה שמתאים לך ועושה לך טוב.

שוב סליחה אם נפגעת. זאת לא היתה כוונתי. אני כבר מיום שישי יושבת וכותבת ומוחקת וכותבת ומוחקת פוסטים לכאן.

 

[אור0424]

ואמשיך ואומר

סתם שתדעי עלי קצת.
נולדתי במקום בו את גרה היום. מתישהו גם עברנו דירה. תמיד גרנו מעבר לקו הירוק. החיים האלה, הנסיעות הביתה בטרמפים מוכרים לי היטב. הישובים הרחוקים והרכב הממוגן שלנו עיצבו את ילדותי. איבדתי חברים ומכרים בפיגועים ובמלחמות. שירתתי בצבא, בעלי גם הוא קרבי שרק עבודתו הנוכחית במערכת הביטחון גרעה אותו ממילואים.
אבא שלי היה איש קבע עד שהפך לנכה צהל. הסבים שלי היו במחתרות. הסבים של בעלי ניצולי שואה.
אני מהאנשים שבוכים מילולית על חיילים שנפלו.
וכן. אני גם יוצאת. כן,כי המדינה שלנו והחיים הפרטיים שלנו,מלאים התרחשויות שללב כבר לא קל לעקוב ולשאת..

 

[אוזה החדשה]

זיק, חושבת עלייך מיום שישי, חיכיתי שתכתבי,

חושבת הרבה על המשפחות והנערים ומייחלת שנתבשר בשורות טובות.

 

[הגרה21]

ימים קשים עוברים על עם ישראל

לא מעכשיו. החטיפה הזו יותר נוראית בעינייך מהרצח הנתעב של אב את ילדיו - אבא ששחט אותם? אז מה כולם צריכים להפסיק לחיות? כל ההודעה הזו שלך מזעזעת בעיני.ההנגדה הזו - בזמן שאת ראית מופע מצחיק בטירוף, אנחנו ישבנו להגיד תהילים...(מה את מנסה לייצר כאן רגשי אשמה?...לך יש את הסרגל שקובע שלהגיד תהילים - זה שווה יותר מלשבת ולצחוק במופע? אצלך האמת האבסולטית? כמו שאת חיה כולם צריכים לחיות?) ואח"כ ההמשך : ילדים מדהימים...חיילים לעתיד - כאילו שזה העתיד המזהיר האולטימטיבי שאנחנו רוצים עבור הילדים שלנו.
מספיק עם זה כבר.
את בחרת לחיות בשטח כבוש - זאת שליחות שאני לא תומכת בה, נהפוך הוא, אני בטוחה שאת ושכמותך - תורידו כאן את כולנו אל אש הגיהנום. הקיצונים בשני הצדדים - הם שמלבים כאן את השנאה והתבערה.
כמוך גם ההורים של הילדים האלה בחרו לחיות בשטח כבוש, הם גם הסכימו לזה שהם ייקחו טרמפים בשטחים. כשנערים בני 16 לוקחים טרמפים בשטחים חטיפה זה לא סכנה - שמתבקשת מהסיטואציה? לי זה נראה לא שפוי, כן, לא שפוי, כהורה להסכים שהילד שלך יאסוף טרמפים בשטחים בלילה וכן מכירה את זה שאין אוטובוסים ולכן כולם נוסעים בטרמפים . את שואלת אותי האם הסיבה הזו הייתה מספיקה עבורי כדי להסכים לזה שהילדים שלי ייסעו בטרמפ בשטחים - התשובה היא לא. מה בדיוק עובר להורים האלה בראש? שהילדים יעמדו בטרמפיאדה והפלסטינים יחלקו להם פרחים?
למה זה שהנערים האלה נחטפו הם ימים קשים לעם ישראל יותר מזה שאנשים שמעולם לא נשפטו ומעולם לא הוגש נגדם כתב אישום - יושבים בכלא מעל שנה?זה לא ימים קשים לעם ישראל? מי מחליט איפה מתחילים הימים הקשים ואיפה הם נגמרים? אנשים שמוכנים לסכן את חיי הילדים שלהם עבור אידיאולוגיה גזענית ומשיחית, הם שיחליטו? אם את שואלת אותי - אז כל החיים במדינה הזו - הם ימים קשים. בעירק אל-קעידה הולכים ומתפרסים להם, אירן מטפחת לה בכף פצצות...אם בגלל ימים קשים - אני הייתי צריכה להפסיק לחיות - היו צריכים מזמן לאשפז אותי. גם ככה אני מסתכלת על הילדים שלי ותוהה כמה זמן נשאר לכולנו לחיות - עד שאיזו פצצה תנחת עלינו - וזה בהנחה שהם לא יחטפו מספריים בגב בבית הספר או סכין במועדון, שלא לדבר על הצבא.
לחכות עם העיתוי? - בכל רגע יש כאן זוועה חדשה. קשה לך? גם לי קשה - מאוד. גם לי החטיפה הזו לא עושה טוב. אבל רעבק - יש גבול, שתכנסי כאן לפורום ותכתיבי לאנשים איך להתנהג - בתור איזה שופר לאומני שמגדיר מה יפה ולא יפה לעשות ( תחכי עם העיתוי...). עד כאן.

 

[מיסיס מייס]

אם תורידי "אידיאולוגיה גזענית" ועוד כמה

ביטויים מהסגנון הזה, אז אני מסכימה איתך לחלוטין.
ואגב, לתפוס טרמפים באמצע הלילה בתוך הקו הירוק זה גם מסוכן מאוד (אנסים? שיכורים? סתם אנשים מופרעים בנפשם?..) ואוי ואבוי לילד שלי שיעז לעזות זאת, ביום וגם כמובן בלילה.

יש כנראה נורמה רחבת היקף של נסיעה בטרמפים בימים, בלילות, כל הזמן.
האחריות על כך חלה על ההורים של הילדים קודם כל, אח"כ על המחנכים, ובסוף גם על הנערים עצמם.
איך הורה שהילד שלו שולח לו אס אמ אס שהוא יוצא הביתה בעשר בלילה מאשר זאת?
הם סימסו להורים! ז"א זה היה בהסכמה, לא משהו שבהחבא.
כ"כ קשה לישון בישיבה עד למחרת בבוקר ואז לצאת הביתה במקום באמצע הלילה? איפה היו ההורים? וזה ברור לי שלא מדובר בפעם ראשונה, חריגה... סוג של אס אם אס שגרתי כנראה...
לא מצליחה להבין את זה, מדובר בהפקרות משוועת של חיי אדם, והאחריות על כך היא קודם כל של המבוגרים שמתפקידם היה למנוע זאת.

 

[sefia]

מראיונות ל קרובי משפחה בתקשורת עולה כי

מדובר בנוהג שגור לגמרי וידוע בגלל ש"אין מספיק תדירות בתחבורה הציבורית באזור".

מסכימה עם שתיכן.
1. לא אוהבת את הצדקנות במקרה הזה וההטפה.
2. לא הייתי מסכימה שילדיי יעלו על טרמפים . בשום מצב. הייתי קמה ונוסעת להביא/להחזיר. בדיוק כמו שהורי עשו איתי ועם 2 אחיותי. בכל שעה ביום ובלילה. האיסור לטרמפים היה ברור וגורף. ללא חריגים.
3. לא בא לי להפוך את זה לדיון פוליטי אבל יש לי מה לאמר על הבחירה לגור במקומות האלו ולסכן את המשפחות שלהם על בסיס יומיומי.

 

[still mama goose]

הפעם גם אני מתערבת...

אני לרוב לא נוטה להגיב בפורום על הודעות אמוציונליות מסוג זה... אבל אני חייבת להסכים עם שתי קודמותי להודעה (הגרה ומיסיס)

אני מאשימה אך ורק את ההורים שאיפשרו זאת. גם אני גדלתי ביישוב שלא היה בו אוטובוס לכל מקום ובכל יום (אבל בנגב...) ושירתתי בצבא בישוב מבודד על קצה הר עם שני אוטובוסים ביום וחמישה אוטובוסים עד הבית... ומעולם לא נסעתי בטרמפים
כיוונתי את שעות היציאה/הגעה מהבסיס לאותם שני אוטובוסים. ואם לא מספיקים- ממתינים למחרת בבוקר. לא סיכנתי את עצמי וההורים שלי לא נתנו לי לסכן את עצמי
ובגלל הבחירה של המשפחות לגור במקום ללא תחבורה ציבורית סדורה (וזה אגב לאנשים מסוימים שיקול- כמו שלי היה חשוב לקנות בית במקום בו יש בית ספר יסודי ותיכון במרחק הליכה מהבית - ובגלל זה אני משלמת משכנתא מאד מאד גבוהה) ומתן הלגיטימציה החברתית לטרמפים- אלפי חיילים הוקפצו לחברון ואנחנו על סף של מלחמה שתוביל לאובדן חיי אדם נוספים.
ולכן יש בי הרבה מרמור וכעס על כך שהמשפחות ואף הקהילה כולה אפשרה והובילה אותנו למצב זה.
אז לא שלא צריך לעשות כל מאמץ (מדיני וצבאי) להצילם. יש לעשות הכל. אבל מכאן ועד להפוך את זה ליום אבל לאומי שבו לכולנו אסור להינות או רחמנא ליצלן לספר שנהננו, זה קצת לא לעניין בעיני
מי שמרגיש שהוא צריך לקרוא תהילים או להיצמד לטלוויזיה לכל פיסת מידע (גם כן החגיגה התקשורתית סביב זה קצת עצבנה- כאילו העיתונאים רק מחכים שיהיה להם איזה אסון כדי שיהיה מה לדווח, הרי זה לא שיש מה לדווח כל 3 דקות - לא באמת משתנה משהו כל כך מהר)- שיעשה זאת. מי שמרגיש כי אינו יכול לצאת ולבלות - מקבלת את תחושתו לחלוטין
ומי שאינו חש בכך צורך - מקובל גם כן. אין פה מקום למידת השיפוטיות ואפילו ההתנשאות שעלו כאן

ולעניין אחר- רשף לוי באמת מצוין- ראיתי אותו לפני ההריון עם האחרונים - כך שהיו לי 3 - וזה עדיין היה מצוין

 

[ליאורה ו]

את אומרת הקיצוניים בשני הצדדים?!

סליחה אבל ממה שרשמת הדיעות שלך מאוד מאוד קיצוניות ולדעת רבים (לאו דווקא דעתי) גם דעות כשלך יביאו עלינו חורבן..!
אני לא ימנית קיצונית כפי שתיארת, אינני משתייכת לאותו מגזר שאת כתבת עליו, אינני גרה בשטח כבוש כפי שאת החלטת להגדיר אותו ועדיין מאוד נפגעתי ממה שרשמת.

אני יכולה להבין את אור שנפגע מדברי זיק (גם אני הייתי נפגעת) ומצד שני אני יכולה להבין את זיק שרשמה את דבריה ממקום רגשי נסער וקשה וכך היה צריך לקחת את הדברים, עם קצת היית מתאפקת לפני שרשמת את ההודעה ובמקום לשפוט את זיק היית מנסה להבין מאיפה היא רשמה את ההודעה אולי הדברים במדינה שלנו היו נראים אחרת.

 

[הגרה21]

מה את יודעת על הדעות שלי?

הנה קפצת גם את. ואולי אני ימנית? ואולי הצבעתי ליכוד? - הנה השחור לבן הדוחה המגעיל שבו המדינה שלנו מתנהלת בתוכו: אם הזכויות של הערבים חשובות לך אתה לא יכול להיות ימני. אתה בעצם בוגד. אם אתה חושב שהמתנחלים עושים לנו שירות דוב - גם אז אתה בוגד.
את גוש עציון לא כבשו אחרי 67? - אכן, אני החלטתי לקרוא לזה שטח כבוש, כמו שיש אחרים שהחליטו לקרוא לזה ארץ אבות...
קשה ונסער? גם אני כתבתי את מה שכתבתי ממקום סוער ונרגש. ואת יודעת למה אני סוערת ונרגשת? כי השיח הפשיסטי הזה כובש כל חלקה במדינה הזו, ובתוך הייאוש העצום שאני נמצאת בו, החלטתי לעשות את המינימום שאני מסוגלת לעשות והוא - לא להשאיר את המרחב הציבורי פתוח לסוג כזה של מלל ללא תגובה.
ובוודאי שאני שופטת את זיק. ישנם מצבים שבהם לא לנקוט עמדה - בעיני הוא מצב לא מוסרי. נפגעת? תתמודדי.