חייבת להמליץ על...
- פותח הנושא אור0424
- פורסם בתאריך
ובכן
כשאני התייחסתי לפשיזם התייחסתי לפשיזם כאידיאולוגיה האומרת שהמדינה היא מעל לכול, עיקרון טובת המדינה הוא מעל לכל ודוחק עקרונות אוניברסליים וביניהם זכויות הפרט והזכות לשיוויון בפני החוק אם אלו פוגעים באיזה אופן בטובת המדינה.
איך זה קשור לטקסט שלפנינו?
קודם כל - ההתייחסות הזו, שהחטיפה הזו - היא כרגע מוקד החיים של כולנו. אין לנו חיים מחוץ לאירוע הזה - הכל חייב להשתתק ולעמוד דום. החיים הפרטיים שלי כאדם נדחים מול האירוע הזה.כל ההעמדה הזו - ששלושת הנערים החטופים האלה - זה האסון הכי כבד שקרה כאן לאחרונה - שוב איזה מין מדרג צבוע - שקובע שבגלל שהרקע הוא בטחוני - זה ה-אסון ה-נוראי וכולנו חייבים להתכנס ולהזדהות רגשית, כי אלו ילדים נהדרים...חיילים לעתיד. שוב מה שנהדר בילדים האלה - זה שהם יהפכו איזה יום להיות חיילים...
כאילו שמתנחלי גוש עציון מייצגים את המדינה, איזה ערך עליון, קונצנזוס שכולנו חייבים להזדהות איתו. כל הפסטיבל הזה סביב החטיפה הזו - שלא מוריד את הדברים לקרקע המציאות: שהמדיניות של הממשלה שלנו מטומטמת, שהחטיפה הזו באה בין היתר גם בגלל המדיניות ושראש הממשלה עושה שימוש ציני בחטיפה הזו (כולל ראיונות שגברת ראש הממשלה נותנת בערוץ2). שהמדינה מתפרקת (הנערים סימסו למשטרה שנחטפו - ושום דבר לא קרה), שהמתנחלים לא מייצגים קונצנזוס - שמדובר בקבוצה של אנשים דתיים-לאומיים שמאמינים שהמשיח או-טו-טו מגיע, וש*גאולת הארץ* קשורה לבואו של המשיח, שלא רואה את הסבל שהיא מייצרת לערבים סביבה, ולכולנו (הפגיעה בצבא ביצהר, דוגמא קטנה) שלא רק לא רואה, אלא מתנכלת ופוגעת בכוונה. מתגרה ( הישוב היהודי בחברון ומה שקורה שם מזעזע) קבוצה שהמהות שלה פשיסטית כי ה*מדינה* (ארץ ישראל) אצלם היא מעל לכל** היא מעל החיים שלהם וגם חיי הילדים שלהם...
_________
** והיא מעל לכל כי זה ציווי אלוקי - אז זה סוג של טוויסט - כי בעצם קיום הציווי האלוקי הוא תכלית הקיום של אדם דתי
כשאני התייחסתי לפשיזם התייחסתי לפשיזם כאידיאולוגיה האומרת שהמדינה היא מעל לכול, עיקרון טובת המדינה הוא מעל לכל ודוחק עקרונות אוניברסליים וביניהם זכויות הפרט והזכות לשיוויון בפני החוק אם אלו פוגעים באיזה אופן בטובת המדינה.
איך זה קשור לטקסט שלפנינו?
קודם כל - ההתייחסות הזו, שהחטיפה הזו - היא כרגע מוקד החיים של כולנו. אין לנו חיים מחוץ לאירוע הזה - הכל חייב להשתתק ולעמוד דום. החיים הפרטיים שלי כאדם נדחים מול האירוע הזה.כל ההעמדה הזו - ששלושת הנערים החטופים האלה - זה האסון הכי כבד שקרה כאן לאחרונה - שוב איזה מין מדרג צבוע - שקובע שבגלל שהרקע הוא בטחוני - זה ה-אסון ה-נוראי וכולנו חייבים להתכנס ולהזדהות רגשית, כי אלו ילדים נהדרים...חיילים לעתיד. שוב מה שנהדר בילדים האלה - זה שהם יהפכו איזה יום להיות חיילים...
כאילו שמתנחלי גוש עציון מייצגים את המדינה, איזה ערך עליון, קונצנזוס שכולנו חייבים להזדהות איתו. כל הפסטיבל הזה סביב החטיפה הזו - שלא מוריד את הדברים לקרקע המציאות: שהמדיניות של הממשלה שלנו מטומטמת, שהחטיפה הזו באה בין היתר גם בגלל המדיניות ושראש הממשלה עושה שימוש ציני בחטיפה הזו (כולל ראיונות שגברת ראש הממשלה נותנת בערוץ2). שהמדינה מתפרקת (הנערים סימסו למשטרה שנחטפו - ושום דבר לא קרה), שהמתנחלים לא מייצגים קונצנזוס - שמדובר בקבוצה של אנשים דתיים-לאומיים שמאמינים שהמשיח או-טו-טו מגיע, וש*גאולת הארץ* קשורה לבואו של המשיח, שלא רואה את הסבל שהיא מייצרת לערבים סביבה, ולכולנו (הפגיעה בצבא ביצהר, דוגמא קטנה) שלא רק לא רואה, אלא מתנכלת ופוגעת בכוונה. מתגרה ( הישוב היהודי בחברון ומה שקורה שם מזעזע) קבוצה שהמהות שלה פשיסטית כי ה*מדינה* (ארץ ישראל) אצלם היא מעל לכל** היא מעל החיים שלהם וגם חיי הילדים שלהם...
_________
** והיא מעל לכל כי זה ציווי אלוקי - אז זה סוג של טוויסט - כי בעצם קיום הציווי האלוקי הוא תכלית הקיום של אדם דתי
מיסיס מייס
New member
ולכן אני אוהבת את רובי ריבלין
אולטרה ימני (לגמרי! בלי קשר מה דעתי בנידון) אבל זכויות האזרחים הערבים בישראל חשובות לו מאוד, והוא דמוקרט בכל נימי נשמתו.
חבל שאין רבים כאלה (את השאר- בני בגין, דן מרידור וכו' זרקו מכל המדרגות),
ובצד השני של המפה, ישנם שמאלנים רבים שמתעבים כל דבר ש"ערביות" נוטפת ממנו... (ללמוד ערבית בבי"ס? בההה מבחינתם)
זה כ"כ לא שחור לבן, למרות שזו אכן ההתנהלות הדוחה שלרוב קיימת.
אולטרה ימני (לגמרי! בלי קשר מה דעתי בנידון) אבל זכויות האזרחים הערבים בישראל חשובות לו מאוד, והוא דמוקרט בכל נימי נשמתו.
חבל שאין רבים כאלה (את השאר- בני בגין, דן מרידור וכו' זרקו מכל המדרגות),
ובצד השני של המפה, ישנם שמאלנים רבים שמתעבים כל דבר ש"ערביות" נוטפת ממנו... (ללמוד ערבית בבי"ס? בההה מבחינתם)
זה כ"כ לא שחור לבן, למרות שזו אכן ההתנהלות הדוחה שלרוב קיימת.
אותי מצער
שזה יכול היה להימנע. לא מדובר בפיגוע התאבדות באוטובוס ולא בדקירה פשוט חטיפה הכי פשוט שיש נכנסו להם לתוך הידיים. אני חלילה לא מאשימה את הילדים כי הם חלק מתרבות שלמה של התנהלות כזאת ולהם זה נראה הכי טבעי ונכון.
עכשיו ההורים המסכנים סובלים מאוד וההורים של החיילים שמחפשים אותם גם לא ישנים בלילה אם הבן שלי היה בגיל צבא עכשיו הייתי כנראה רותחת. במיוחד לאור העובדה שבעוד שאלפי חיילים מחפשים את הילדים בני המשפחה וחברים ממשיכים להגיד שצריך להמשיך ולנסוע בטרמפים כי זאת הארץ שלנו וצריך להראות להם שלא מפחדים אבל מה לעשות יש מציאותוצריך להתמודד איתה.
לי לא משנה איך זיק כתבה ואיך הגרה הגיבה העיקר שכתבו כי שתיהן כתבו מדם ליבן על נושא בוער אני השתדלתי לקרוא את הדברים ולנפות כמה שאפשר את הרגש שלהן בסופו של דבר כל אחת אמרה את דעתה על המצב וזה דווקא יפה בעיני.
שזה יכול היה להימנע. לא מדובר בפיגוע התאבדות באוטובוס ולא בדקירה פשוט חטיפה הכי פשוט שיש נכנסו להם לתוך הידיים. אני חלילה לא מאשימה את הילדים כי הם חלק מתרבות שלמה של התנהלות כזאת ולהם זה נראה הכי טבעי ונכון.
עכשיו ההורים המסכנים סובלים מאוד וההורים של החיילים שמחפשים אותם גם לא ישנים בלילה אם הבן שלי היה בגיל צבא עכשיו הייתי כנראה רותחת. במיוחד לאור העובדה שבעוד שאלפי חיילים מחפשים את הילדים בני המשפחה וחברים ממשיכים להגיד שצריך להמשיך ולנסוע בטרמפים כי זאת הארץ שלנו וצריך להראות להם שלא מפחדים אבל מה לעשות יש מציאותוצריך להתמודד איתה.
לי לא משנה איך זיק כתבה ואיך הגרה הגיבה העיקר שכתבו כי שתיהן כתבו מדם ליבן על נושא בוער אני השתדלתי לקרוא את הדברים ולנפות כמה שאפשר את הרגש שלהן בסופו של דבר כל אחת אמרה את דעתה על המצב וזה דווקא יפה בעיני.
חייבת לומר משהו
קראתי את כל ההודעות עוד אתמול בלייב כשהן נכתבו. באמת שכל הלילה חשבתי על מה שנכתב כאן ולא רציתי להתחבא מאחורי המקלדת אבל כן למצוא את המילים הנכונות.
זה ברור לי שאני כבר ממש לא הנושא וכל אחת שכתבה לא קמה להגן עלי ועל הבחירה שלי האישית שלי, אלה על ערך גבוה יותר וזה החופש לעשות ולומר מה שאת מרגישה.
כשאני והחברות שלי מצליחות לצאת מטבעת הקסם הזו שנקראת שיחות על ילדים אנחנו מאוד גאות בעצמנו ותמיד זה מעניין ולכן אני חייבת לומר שגם כאן בפורום, למרות שהנושא העיקרי שמייחד אותנו כקבוצה היא העובדה שבמקרה יש לנו שני ילדים או יותר שבילו אצל כל אחת באותו הזמן ברחם, יש גם נשים מעולמות אחרים, דעות, מחשבות, אהבות, שנאות, חלומות, תהיות ומציאות יומיומית שונה.
למרות ועל אף הדיון המאוד רציני, תענוג לגלות שיש כאן נשים מאוד אינטליגנטיות עם אמירה.
גם אם אני לא מסכימה עם הנאמר ועם איך שנאמר (וזה לא משנה בדיוק על מי אני מדברת ועל איזה חלק במה שכתבה כי מצאתי את עצמי מזדהה עם כל מיני חלקים) הסיבה שלא נכנסתי חזק בזיק היא פשוטה. האישה כתבה לי בהודעה השנייה שלה שמיום שישי היא כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת את המחשבות שלה. אני כתבתי את מה שכתבתי אור ליום ראשון.
אני בכלל לא הסיבה שהיא נכנסה להתבטא. היא אומנם השתמשה בהודעה שלי כדי להעביר מסר אבל כפי שציינה אולי בלי לשים לב, משהו בער בה הרבה לפני ומילותיי היו רק הטריגר לשחרר את זה.
אני מאמינה שאם הייתה פותחת שירשור משל עצמה ולא נופלת עלי ותופסת טרמפ אז השיח היה אחר לגמרי והיא גם הייתה מקבלת הרבה חיזוקים ואמפטיה כמו שרבות יודעות לתת כאן בלי שום קשר לדעותיהן ומקום מגוריהן.
הסיבה שהגבתי כפי שהגבתי היא כדי לתת קצת חבל לרדת מהעץ הזה שעלתה עליו באמצעות התזכורת הזו שגם אני בנאדם ולפני שהיא מעבירה עלי ביקורת ומתנשאת או באה לחנך שתכיר בזה.
אני חושבת שהיא הבינה בעצמה שטעתה ושלא היה נכון לאפשר לאימפולסיביות שבאמוציות שלה לתפוס טרמפ על ההודעה שלי ולרמוס אותי כדי להעביר מסר.
ושוב - זה מצחיק אולי לכתוב את זה אבל פשוט נהניתי מכל הודעה כאן ולו רק בשביל הרמה שהיא נכתבה והעניין שהיא יצרה כאן גם אם היה לא קל להיות חלק מזה.
ושיהיה לכולן יום מקסים
קראתי את כל ההודעות עוד אתמול בלייב כשהן נכתבו. באמת שכל הלילה חשבתי על מה שנכתב כאן ולא רציתי להתחבא מאחורי המקלדת אבל כן למצוא את המילים הנכונות.
זה ברור לי שאני כבר ממש לא הנושא וכל אחת שכתבה לא קמה להגן עלי ועל הבחירה שלי האישית שלי, אלה על ערך גבוה יותר וזה החופש לעשות ולומר מה שאת מרגישה.
כשאני והחברות שלי מצליחות לצאת מטבעת הקסם הזו שנקראת שיחות על ילדים אנחנו מאוד גאות בעצמנו ותמיד זה מעניין ולכן אני חייבת לומר שגם כאן בפורום, למרות שהנושא העיקרי שמייחד אותנו כקבוצה היא העובדה שבמקרה יש לנו שני ילדים או יותר שבילו אצל כל אחת באותו הזמן ברחם, יש גם נשים מעולמות אחרים, דעות, מחשבות, אהבות, שנאות, חלומות, תהיות ומציאות יומיומית שונה.
למרות ועל אף הדיון המאוד רציני, תענוג לגלות שיש כאן נשים מאוד אינטליגנטיות עם אמירה.
גם אם אני לא מסכימה עם הנאמר ועם איך שנאמר (וזה לא משנה בדיוק על מי אני מדברת ועל איזה חלק במה שכתבה כי מצאתי את עצמי מזדהה עם כל מיני חלקים) הסיבה שלא נכנסתי חזק בזיק היא פשוטה. האישה כתבה לי בהודעה השנייה שלה שמיום שישי היא כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת את המחשבות שלה. אני כתבתי את מה שכתבתי אור ליום ראשון.
אני בכלל לא הסיבה שהיא נכנסה להתבטא. היא אומנם השתמשה בהודעה שלי כדי להעביר מסר אבל כפי שציינה אולי בלי לשים לב, משהו בער בה הרבה לפני ומילותיי היו רק הטריגר לשחרר את זה.
אני מאמינה שאם הייתה פותחת שירשור משל עצמה ולא נופלת עלי ותופסת טרמפ אז השיח היה אחר לגמרי והיא גם הייתה מקבלת הרבה חיזוקים ואמפטיה כמו שרבות יודעות לתת כאן בלי שום קשר לדעותיהן ומקום מגוריהן.
הסיבה שהגבתי כפי שהגבתי היא כדי לתת קצת חבל לרדת מהעץ הזה שעלתה עליו באמצעות התזכורת הזו שגם אני בנאדם ולפני שהיא מעבירה עלי ביקורת ומתנשאת או באה לחנך שתכיר בזה.
אני חושבת שהיא הבינה בעצמה שטעתה ושלא היה נכון לאפשר לאימפולסיביות שבאמוציות שלה לתפוס טרמפ על ההודעה שלי ולרמוס אותי כדי להעביר מסר.
ושוב - זה מצחיק אולי לכתוב את זה אבל פשוט נהניתי מכל הודעה כאן ולו רק בשביל הרמה שהיא נכתבה והעניין שהיא יצרה כאן גם אם היה לא קל להיות חלק מזה.
ושיהיה לכולן יום מקסים
גם אני חשבתי על מה שכתבתי
וגם אני מפוצלת. ישנה בעיה מבחינתי ב*לקיחת הצד* הזו. כי בלקיחת הצד הזו אין אמפטיה, יש צדדים. וזה מתנגש עם תפיסת עולם אחרת שלי שאומרת - קודם כל אמפטיה, חמלה. ולא רק זה - אלא שבין האנשים היקרים לליבי, כאלה שאני מוקירה מאוד - יש אנשים שמשוכנעים שהמשיח בפתח, מחפשים סימני גאולה, דתיים לאומיים אדוקים, שבטוחים שהם יהיו בצד הזכות כשמלחמת גוג ומגוג תפרוץ ואני אוהבת אותם מאוד. וכשניגשים לכל אדם ברמה האישית - זה עולם ומלואו. ומצד שני -בדיוק מה שרשמתי לעיל.
וגם אני מפוצלת. ישנה בעיה מבחינתי ב*לקיחת הצד* הזו. כי בלקיחת הצד הזו אין אמפטיה, יש צדדים. וזה מתנגש עם תפיסת עולם אחרת שלי שאומרת - קודם כל אמפטיה, חמלה. ולא רק זה - אלא שבין האנשים היקרים לליבי, כאלה שאני מוקירה מאוד - יש אנשים שמשוכנעים שהמשיח בפתח, מחפשים סימני גאולה, דתיים לאומיים אדוקים, שבטוחים שהם יהיו בצד הזכות כשמלחמת גוג ומגוג תפרוץ ואני אוהבת אותם מאוד. וכשניגשים לכל אדם ברמה האישית - זה עולם ומלואו. ומצד שני -בדיוק מה שרשמתי לעיל.
מנצלת.....
אכן קראתי את השרשור הלא פשוט שמעליי.
התחבטתי.... להגיב או לא.
שמחה שהסתיים בצורה תרבותית, מכבדת ומכובדת.
בתור מי ששומעת הרבה מידי אזעקות - אני יודעת לומר בוודאות שמי שלא נחשף לחיים האלה --
אצבעותיו קלות על המקלדת.
איני גרה מעבר לקו הירוק.
שיהיו לכולנו ימים טובים יותר.
אכן קראתי את השרשור הלא פשוט שמעליי.
התחבטתי.... להגיב או לא.
שמחה שהסתיים בצורה תרבותית, מכבדת ומכובדת.
בתור מי ששומעת הרבה מידי אזעקות - אני יודעת לומר בוודאות שמי שלא נחשף לחיים האלה --
אצבעותיו קלות על המקלדת.
איני גרה מעבר לקו הירוק.
שיהיו לכולנו ימים טובים יותר.
את צודקת. זה כן כואב
חייבת להודות שמאז שהפכתי לאמא, משהו מאוד התרכך בי בראייה שלי את השחקנים האלה שמופיעים בהצגה הזו ששמה מדינת ישראל. אם היית מדברת עם האני שלי מלפני כמה שנים הייתי מאוד נחרצת וברורה בעניין.
בשנים האחרונות הפנמתי (סוף סוף) שלא רק שיש אפור, אלה יש כל כך הרבה גוונים שלו.
ברמה הכללית אני תמיד בעדנו. היהודים במדינת ישראל. ברמה האישית? אני זוכרת תמיד שגם הם בני אדם. שכל אחד מהם גם אם הוא פנאט או רוצח - הוא בן של מישהי. כאן נכנסת האימהות הפרטית שלי להפנמה האישית שלי.
ולא רק ב"אנחנו" ו"הם". גם בתוך ה"אנחנו" יש הרבה מאוד גוונים. גם ובעיקר אלינו אני משתדלת לגלות המון סובלנות.
מהמקום הזה לא הרגשתי שזה לעניין להוכיח מישהי רק בגלל שהעבירה עלי ביקורת. זו זכותה. וזכותי לא לקבל.
הנושא הזה, ימין שמאל ביטחון כלכלה סוציאלי חברתי וכו' מדליק אצלנו ישר את כל הפיוזים ואני פשוט מסרבת כבר כמה שנים ליפול למלכודת הזו. היא לא מובילה לשום מקום. לשום מקום טוב בכל אופן. תמיד זה היה ויהיה אותו הדבר.
לא מזמן כשחמי ישב אצלי בערב ורצה לראות חדשות, שאלתי אותו בשביל מה? אמרתי לו שכבר שמענו הכל בעבר ותמיד זה מרגיש שזה על אותו הנושא רק עם תאריכים שונים. המצחיק הוא שהעיתונאי אמר בדיוק את מה שאני אמרתי תוך כדי הכתבה שלו. אולי אני חוטאת בכך שהתעייפתי. שנפלתי לשאננות. אישית אני חושבת שזה בגלל שאני דואגת היום כאמא לילדים קטנים ומפחדת פחד מוות מהיום שירצו להתגייס לצבא. בניגוד גמור "לציונות" שליוותה אותי שנים אני פתאום מוצאת עצמי לא מוכנה לתרום אותם בשביל אף אחד ובשביל שום דבר שממילא לא משתנה. (ואם הם כמוני אז זה לא יעזור לי כי בסוף כנראה יעשו את מה שיראו לנכון - ועל זה אני יותר משמחה לחנך אותם)
חייבת להודות שמאז שהפכתי לאמא, משהו מאוד התרכך בי בראייה שלי את השחקנים האלה שמופיעים בהצגה הזו ששמה מדינת ישראל. אם היית מדברת עם האני שלי מלפני כמה שנים הייתי מאוד נחרצת וברורה בעניין.
בשנים האחרונות הפנמתי (סוף סוף) שלא רק שיש אפור, אלה יש כל כך הרבה גוונים שלו.
ברמה הכללית אני תמיד בעדנו. היהודים במדינת ישראל. ברמה האישית? אני זוכרת תמיד שגם הם בני אדם. שכל אחד מהם גם אם הוא פנאט או רוצח - הוא בן של מישהי. כאן נכנסת האימהות הפרטית שלי להפנמה האישית שלי.
ולא רק ב"אנחנו" ו"הם". גם בתוך ה"אנחנו" יש הרבה מאוד גוונים. גם ובעיקר אלינו אני משתדלת לגלות המון סובלנות.
מהמקום הזה לא הרגשתי שזה לעניין להוכיח מישהי רק בגלל שהעבירה עלי ביקורת. זו זכותה. וזכותי לא לקבל.
הנושא הזה, ימין שמאל ביטחון כלכלה סוציאלי חברתי וכו' מדליק אצלנו ישר את כל הפיוזים ואני פשוט מסרבת כבר כמה שנים ליפול למלכודת הזו. היא לא מובילה לשום מקום. לשום מקום טוב בכל אופן. תמיד זה היה ויהיה אותו הדבר.
לא מזמן כשחמי ישב אצלי בערב ורצה לראות חדשות, שאלתי אותו בשביל מה? אמרתי לו שכבר שמענו הכל בעבר ותמיד זה מרגיש שזה על אותו הנושא רק עם תאריכים שונים. המצחיק הוא שהעיתונאי אמר בדיוק את מה שאני אמרתי תוך כדי הכתבה שלו. אולי אני חוטאת בכך שהתעייפתי. שנפלתי לשאננות. אישית אני חושבת שזה בגלל שאני דואגת היום כאמא לילדים קטנים ומפחדת פחד מוות מהיום שירצו להתגייס לצבא. בניגוד גמור "לציונות" שליוותה אותי שנים אני פתאום מוצאת עצמי לא מוכנה לתרום אותם בשביל אף אחד ובשביל שום דבר שממילא לא משתנה. (ואם הם כמוני אז זה לא יעזור לי כי בסוף כנראה יעשו את מה שיראו לנכון - ועל זה אני יותר משמחה לחנך אותם)
מאוד מזדהה עם מה שכתבת
אצלי זה אפילו חריף יותר, במובן שאני מאמינה שכל אחד צריך לקחת אחריות על עצמו ואז העולם יהיה מקום נפלא לחיות בו. בצד האמונה הזו אני אומרת: אם כל אחד מאתנו יסתגר בד' אמותיו, בבועה שלו - מתוך ייאוש, מה יהיה? היום מעירים לך שכתבת בעיתוי לא נכון על צחוק ומחר יכתיבו לך מה ללבוש ומה מותר לך להגיד. לא הייתה פה סתם העברת ביקורת, אלא העברת ביקורת בקונטקסט מסוים. זאת ועוד - אנחנו הולכים ומתדרדרים. הלוואי שכלום לא היה משתנה והיינו היום במצב של שנות ה-80 או ה-90.
אצלי זה אפילו חריף יותר, במובן שאני מאמינה שכל אחד צריך לקחת אחריות על עצמו ואז העולם יהיה מקום נפלא לחיות בו. בצד האמונה הזו אני אומרת: אם כל אחד מאתנו יסתגר בד' אמותיו, בבועה שלו - מתוך ייאוש, מה יהיה? היום מעירים לך שכתבת בעיתוי לא נכון על צחוק ומחר יכתיבו לך מה ללבוש ומה מותר לך להגיד. לא הייתה פה סתם העברת ביקורת, אלא העברת ביקורת בקונטקסט מסוים. זאת ועוד - אנחנו הולכים ומתדרדרים. הלוואי שכלום לא היה משתנה והיינו היום במצב של שנות ה-80 או ה-90.
שיכאבו את כאבם ואנחנו את כאבנו
האמיני לי שהכאב הישראלי מעניין אותם כקליפת השום. מה זה קשור לשרשור בכלל?
עם ישראל כבר מזמן הולך כצאן לטבח של החמאס.
כיבוש או לא כיבוש - הם לא יכולים איתנו אבל גם לא יכולים בלעדינו.
ברור לך היטב שאין להם שום יכולת עצמאית להתקיים לולא התשתיות שלנו וכל היתר.
אשתו של אבו מאזן עברה ניתוח באסותא תל אביב. האם את או בן זוגך יכולים לעבור ניתוח בחברון או בעזה?
אם כך, התמקדי בסבל שלנו. עניי עירך קודמים.
וכן, אני מסכימה אותך שהביקורת של זיק הייתה מיותרת. ההצגה לבטח הוזמנה מראש והחיים ממשיכים. לצערנו, הם עוד ימשיכו כך זמן רב מדי. כנראה שנים. עם ממשלה אימפוטנטית וצבא מסורס היי בטוחה שזו לא החטיפה האחרונה.
האמיני לי שהכאב הישראלי מעניין אותם כקליפת השום. מה זה קשור לשרשור בכלל?
עם ישראל כבר מזמן הולך כצאן לטבח של החמאס.
כיבוש או לא כיבוש - הם לא יכולים איתנו אבל גם לא יכולים בלעדינו.
ברור לך היטב שאין להם שום יכולת עצמאית להתקיים לולא התשתיות שלנו וכל היתר.
אשתו של אבו מאזן עברה ניתוח באסותא תל אביב. האם את או בן זוגך יכולים לעבור ניתוח בחברון או בעזה?
אם כך, התמקדי בסבל שלנו. עניי עירך קודמים.
וכן, אני מסכימה אותך שהביקורת של זיק הייתה מיותרת. ההצגה לבטח הוזמנה מראש והחיים ממשיכים. לצערנו, הם עוד ימשיכו כך זמן רב מדי. כנראה שנים. עם ממשלה אימפוטנטית וצבא מסורס היי בטוחה שזו לא החטיפה האחרונה.
היום היום בדיוק בני שלוש וחצי..ומתנהגים בהתאם
ממש לא קל איתם
מצבי רוח ( במיוחד אצל גל )
איתמר, הרבה יותר נוח בגדול .
הורסים ושוברים דברים ( בעיקר הצעצועים שלהם אבל לא רק..)
לא קל בכלל.
אבל לפעמים הם שוכחים, ומשחקים מאוד יפה ביחד..ואנחנו מרגישים מיותרים..חח..
אבל בסהכ יודעת שזה רק יחמיר..
מנסיון, שרון כבר בן 17. זוועה. ( הם עוד קטנים, אפשר "לשלוט" על הפעולות שלהם, עם השגחה נאותה, על מה שנכנס להם לפה, אחכ..זה נהיה הרבה יותר קשה, כשהם חושבים שהם כבר באמת באמת גדולים )
יהיה טוב
ממש לא קל איתם
מצבי רוח ( במיוחד אצל גל )
איתמר, הרבה יותר נוח בגדול .
הורסים ושוברים דברים ( בעיקר הצעצועים שלהם אבל לא רק..)
לא קל בכלל.
אבל לפעמים הם שוכחים, ומשחקים מאוד יפה ביחד..ואנחנו מרגישים מיותרים..חח..
אבל בסהכ יודעת שזה רק יחמיר..
מנסיון, שרון כבר בן 17. זוועה. ( הם עוד קטנים, אפשר "לשלוט" על הפעולות שלהם, עם השגחה נאותה, על מה שנכנס להם לפה, אחכ..זה נהיה הרבה יותר קשה, כשהם חושבים שהם כבר באמת באמת גדולים )
יהיה טוב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.