תשמעי..
אני בדעה כמו האחרים כאן שאם כבר - אז התשובה צריכה לבוא מתוכך. רק את יודעת אם את אוהבת בן אדם או לא. להתחיל להתרכז בהגדרות שונות למילה "אהבה", ולתפלסף על אגדות שונות זה פשוט לא מוביל לשום מקום. אני רק רוצה לתת לך קו מחשבה אחד, והוא שיש הבדל בין מה שאני קוראת לו "להתאהב באהבה" ולבין "לאהוב אדם". "להתאהב באהבה" זה מה שקורה בד"כ בגילאים צעירים - פחות מעניין אחד מה שקיים בבן הזוג שלו, כמו שמעניין אותו מה הוא מרגיש כלפי השני. החיפוש בזוגיות הוא אחרי ההרגשה החמה, החיבוקים, הנשיקות, המזמוזים, האהבה. מתאהבים בהרגשה הזו של "לאהוב", להיות נאהבים ולהתאהב. האם אוהבים את בן הזוג שממול כבן אדם? לא בהכרח. מצד שני, כשמתבגרים מבינים שאכן יש דבר כזה לאהוב, אהבה וכו', ואותה אהבה קיימת בצורות שונות ומשונות - אהבת הורים לילדים, ילדים להורים, אהבת אחים, אהבה שלך לחברות שלך וגם אהבה לבן זוג. מלבד אותה אהבה ביולוגית (הורים וילדים, בעיקר), אותה אהבה "מבחירה", לידידים לדוגמא - היא אהבה לאנשים בהיותם אנשים שמתאימים לנו בדרך כזו או אחרת. אנחנו אוהבים את צורת הדיבור, ההליכה שלהם, את כל הניואנסים הקטנים. באותה דרך בדיוק, אנחנו אוהבים את בני הזוג שלנו, רק שלכך מתווספת משיכה מינית ורומנטית. אבל כל מה שאת אומרת על "אהבה חזקה" / "אינסופית" / "אהבה מהאגדות" או לנסות להבין מה עובר לכל אחד בראש........ חבל על זמנך.
