חייבת את עצתכם..

[g u y 4 u]

זה מתוך ספר הכשפים

של הבתולות ו/או הרווקות הפנטזות.

 

[מדען טילים סובייטי]

איזה ילדה חמודה../images/Emo6.gif

 

[מרחפת באוויר]

תצחקו כמה שאתם רוצים...

אין אדם בעולם שלא מחפש קצת מהקסם הזה בחיים שלנו, מי שלא מצליח למצוא אותו, יחיה במרמור. אני רואה את האהבה בצורה הזאת, יש לי אהבה ענקית עם בן הזוג שלי ואני מתארת כאן רגשות אמיתיים, ולמה לא להסחף איתה, עד הסוף? למה לא לחיות בטוטאליות, למה לא להפתח בתמימות, בכנות, כאילו לעולם לא נפגענו? למה לא להתרגש, כאילו מעולם לא התאכזבנו? למה לא לעוף בעננים כאילו מעולם לא נפלנו? עדיף לחיות במיצוי עד תום. ואהבה זה קסם, וקסם זה לא דבר נדיר, רק צריך לראות אותו, רב הנסתר על הגלוי.

 

[g u y 4 u]

מרחפת יקרה....

אני אוהב ואהבתי. אבל זה לחלוטין לא כמו שאת מתארת. זה מעולם לא היה הקסם הזה שאת מפליגה בתיאוריו. אני בכל זאת לא ממורמר. תשמעי...אם זה מה שאת מרגישה... סבבה לך. מה אני אגיד לך. אני מקווה שזה ישאר כך. אם כן, תגידי (לא עכשיו, אלא עוד כמה שנים, ילדים, משברים, חובות, שאיפות, מחלוקות, פערים, פיתויים ועוד)... שכולנו נדע שזה אפשרי לאורך זמן.

 

[BlackUnicorn]

"מתלקקים כמו גורים"?? ../images/Emo5.gif

בחייאת, אני בן אדם רומנטי בנפשי, גם אוהבת בעלי חיים...... אבל... מתלקקים כמו גורים??????????????????????????????????????? *הולכת להקיא*

 

[g u y 4 u]

את צריכה לתקן את ההגדרה בראש ובראשונה

את מסתובבת עם הגדרה מהאגדות. גם אם תצאי למסע עד סוף העולם - לא תמצאי את המשמעות הביולוגית/ הפסיכולוגית למושג "אהבה". כשזה בא - זה בא. כשזה איננו - את יודעת. את לא חייבת לאהוב את מי שכולם אומרים לך שאת צריכה לאהוב. אין דבר כזה. הוא יכול להיות מושלם מכל בחינה... אבל אם לא אוהבת - זה ממש לא ישנה שהוא מושלם. ואל תחפשי הגדרה לאהבה. איש לפנייך, בכל ההסטוריה האנושית כולה (למעלה מ-70,000 שנה) לא הצליח להגדיר מהי אהבה. אבל כשהיא תבוא - את תדעי.

 

[רפסודיה]

התשובה בתוכך לא בחוץ

מהי המשמעות של אהבה בשבילך? זו השאלה המעניינת שעליה לא תקבלי תשובה מאתרים שונים או מאנשים אחרים, רק מעצמך. זה המסע שלך לגילוי.

 

[tinkerbelli]

תודה לכל העונים, השכלתי.. והתמקדות נוספת..

השאלה הפשוטה ביותר.. האם בגיל 23, עליי עדיין להכנע לכך שאולי אין אהבת אגדות כזו או אחרת? ואני לא מדברת על אהבה עצמתית לאורך 20 שנים של קשר (הלוואי, אבל אני הגיונית ..) אני מדברת על אהבה חזקה לפחות בהתחלה. האם כרגע, כשגבר איכותי ומדהים מציע את אהבתו ללא תנאי, (והוא, דבר שהכעיס אותי יותר מכל, נראה כמו אגדה מהלכת כשהוא מאוהב וזה לא קורה לו הרבה עם בחורות).. והוא אומר לי שהוא לא יתפשר. שהיה לו את זה איתי והוא יחכה שימצא את זה שוב , גם אם יצטרך להשאר רווק לתקופה ממושכת.. אז לו היה, לי לא מגיע?

 

[g u y 4 u]

את מכוונת למקום אחר.

אנחנו טוענים שאהבה היא אשליה. היא תהליך כימי של הטבע שמאפשר את החיבור בין אנשים לצרכי רביה. זה בסדר לחשוב שאת לא מרגישה אהבה. זה קורה לא מעט (שלא מרגישים אהבה). אבל בשום פנים ואופן אל תגיעי למצב שאת מתפשרת על הדבר הראשון שעומד לך בפתח, רק בגלל ששכנעו אותך שזה מה שצריך. ריגושים זה בסדר ואפילו די גורמים למהומות למי שרוצה אותם - אבל גם הם לא נשארים לנצח. גם הריגושים עוברים ומפנים מקומם לשגרה. גם אהבה, כמו ריגושים, נעלמת עם הזמן. אבל קיימת אהבה אחרת. כזו שקיימת בין הורים לילדיהם, כזו ללא תנאים, כזו נצחית....אבל היא נטולה ריגושים. יש אהבה בין בני זוג שהצליחו לעבור ביחד את כל המשברים והמכשולים והוכיחו את עצמם לעצמם ולבני זוגם שוב ושוב...שלמרות כל הקשיים והטלטלות, למרות כל הויכוחים והסערות...למרות הכל - הם עדיין אוהבים איש את רעותו ובוחרים בהם מידי יום. (שם יש ריגושים, אבל אחרים). רומאו ויוליה, סיפור אהבתם נפלא רק בגלל שלא המשיך מעבר. לא חווה שגרה. תארי לך את המשך הסיפור... יוליה מכבסת, תופרת, מנקה את הבית, שוטפת כלים, תופרת, מכינה אוכל ועוד בעוד רומיאו חוזר מהעבודה, כרסו בין שיניו והוא צועק ליוליה מה עם האוכל ושהוא רעב והיא מאחרת..... אנחנו גומרים את חיינו עם מי שאוהב אותנו יותר מכל...זה לא אומר שנגזר עלינו לא לאהוב. זה אומר שזכותנו לאהוב וזכותינו להאהב... זה הכל. את עוד צעירה. את לא חייבת להתחייב כבר למישהו שאת בודאות לא אוהבת.... מה שכן, אל תהיי בטוחה שתמצאי אהבה במקום אחר. אבל אל תמנעי מעצמך את האפשרות.

 

[תמבר]

את כל כך צעירה

שזה מוזר לי שאת תוהה על זה בכלל. יש לך עוד כל כך הרבה שנים לחיות, להתנסות ולמצוא את האהבה העוצמתית שאת מחפשת. כבר את שוקלת להתפשר?! מה קרה לך? נפלת על הראש או מה? אף אחד לא יכול לענות על התהיות האלה בשבילך. יש לך 2 אלטרנטיבות: א. להישאר עם זה שאוהב אותך ואת לא אוהבת אותו - להתפשר (וכאילו בגיל 23 להתייאש ולוותר על חלומותיך) ב. לצאת לעולם הגדול ולחפש את מה שליבך מבקש. יכול להיות שתמצאי ויכול להיות שלא, אבל גם אם תיכשלי אני יכולה להבטיח לך שהדרך תעשיר אותך ותתן לך תשובות - מניסיון נראה לי שזה די ברור מה צריך לעשות.

 

[במבי53]

מגיע לך. מגיע לך.

אבל לא בכל מחיר איתו.

 

[מרחפת באוויר]

הסוד הגדול.

האהבה לא אמורה להימצא באדם אחר שמולך, את לא תמצאי אותה בגבר כזה או אחר, האהבה היא את. היא כל מה שיש, או שאת האהבה, או שאת הפחד המשתק. בן אדם שלא מלא אהבה מבפנים לא יוכל לחוות אהבה כמו שאת מתארת, יכול להיות שאת לא מאמינה בה מספיק, יכול להיות שאת נכנעת לאכזבות, יכול להיות שהנחש של הספק מכניע את האמונה שלך. האהבה חיה בפנים. את חיה ופועלת מתוכה, והאהבה היא כל מה שיש. היא לא מתחילה מאדם כזה או אחר, היא מתחילה ממך. אם את תהיי האהבה בכבודה ובעצמה, האנרגיה שלך תהיה האהבה. עם כל אדם, כל יצור, כל העולם כולו, אורגניזם חי ונושם אחד ואחיד. אם תאהבי בכל כולך, בלי אובייקט שצריך לענות על ההגדרות שלך, את תרגישי אהבה. או שהיא נמצאת בתוכך, או שהפחד נמצא. זה לא הבן זוג שלך שיגרום לך אהבה כמו שאת מתארת, כי היא נמצאת כבר שם, בתוכך. אין לה הגבלת זמן, מרחב, הגדרה, אי אפשר למדוד אותה, אין לה כמות ואין לה התחלה או סוף.. היא פשוט שם... אנרגיית החיים. שמניעה אותך מבפנים. אדם אחר לא יגרום לך לאהוב, אדם אחר יכול לחלוק איתך את האהבה הזו, ולממש אותה במציאות הפיזית והחומרית, אבל היא מתחילה מהעולם הפנימי האישי שלך, בלי אובייקט ובלי דואליות, היא מתחילה מאחדות שלך עם עצמך. אם תאמיני בה תחיי מתוכה ותרגישי אותה בכל נים בגופך, תצליחי לחלוק אותה עם האדם המתאים.

 

[g u y 4 u]

אוקיי....עם זה אני יכול לחיות בשלום ../images/Emo6.gif

למרות שבשורה התחתונה... אם היא לא אוהבת ורוצה משהו אחר... משוכנעת שהיא רוצה אחרת... היא לא חייבת להשאר. נכון? את...משוררת של אהבה..הה? מעניין בת כמה את באמת...

 

[רפסודיה]

נניח שאהבתו "ללא תנאי" ומה איתך?

לא יודעת מה זה אהבת אגדות. גם אגדות זה לא ממש משהו רווח היום. אז תצאי מהתפישה הלא מציאותית הזו ובאותה הזדמנות גם הניחי לרעיון של אהבה ללא תנאי- גם אם הבחור שלך מצהיר את זה כל בוקר באופן עקבי. אין חיה כזו אהבה ללא תנאי. תנאי תמיד יש שם, למען האמת הרבה תנאים, גם אם הם לא נאמרים או מבוטאים גלוי וברור. נושא שני שעדיף שתפסיקי להתמקד רק בו זה ההתעסקות שלך עם מה קורה עם הגבר האיכותי והמדהים- עם מה שהוא מרגיש, מה שהוא מציע, מה שהוא אומר ומבטיח, איך שהוא נראה וכך הלאה. איפה את בסיפור האהבה הזה? הביטוי היחיד שאמרת על עצמך הוא ש"מה שהכעיס אותי יותר מכל..". מה את מרגישה, או לא. מה את רוצה? איך את רואה את החיים שלך עוד כמה שנים מהיום? אם את מסוגלת להיות מודעת לחשיבות של הגילוי העצמי שלך אז לכי גלי לפני שתבחרי להתחתן. וכן, יש לך גם את האופציה לברוח מההתמודדות עם השאלות שנוגעות לעצמך. במקרה כזה תוכלי להיות הפיה שתגאל את הבחור מרווקותו, רק קחי בחשבון שייתכן שמתי שהוא בעתיד אולי תרגישי שלא עשית לעצמך מספיק מקום להיות, לפני שהתפשרת להתחתן עם מי שכה אוהב אותך בעוד את לא גילית מה זאת אהבה.

 

[chenby]

תובנה אחת

את בת 22, מן הסתם זה היה כמעט ודאי שזו לא המערכת יחסים האחרונה שלך. קיבלת החלטה, את כבר אחרי ההחלטה ואחרי הצעד.. אז על מה את מבולבלת? ההחלטה כבר נעשתה.. זה שהוא חסר, ברור, התרגלת אליו, להיות איתו, יש בו המון צדדים טובים שעשו לך טוב - בטח שזה יהיה חסר בהתחלה.. יש תהליך אבל שעלייך לעבור (ממנו לומדים נפלא על עצמנו אגב) כשתתרגלי לשגרה בלעדיו, את תדעי שהחלק הקשה מאחורייך, תתרגלי כבר לא לראות אותו, וגם הגעגוע יפחת.. זה חלק מהעניין של הזמן. כרגע, תעמדי מאחורי ההחלטות שלך, ולמענך - תשמרי על נתק לתקופה. לא להפגש, לא לדבר בטלפון, למחוק אותו מהפייסבוק או המסנג'ר - כי כל עדכון סטטוס, או לראות אותו און ליין, רק יקפיץ לך את הלב.. תעשי את זה למענך.

 

[tinkerbelli]

ואם זה מקפיץ קצת את הלב..

אין זה אומר שיש קצת אהבה? או שכרגע הוא לא מושג ואני צריכה להשאר בהחלטתי המקורית..?

 

[chenby]

לא ממי

זה אגו. זה "אני רוצה לדעת שגם אם אני בחרתי לעזוב, הוא עדיין עצוב, ורוצה אותי.. ולא עבר הלאה" (וזה לעולם לא תראי בפייסבוק ואם כן , אז זה רק ירחיק אותך, יש לי איזה חבר בפייסבוק שחברה שלו נפרדה ממנו לפני איזה 8 9 חודשים נראה לי או יותר.. ועדיין הוא כל יום כותב סטטוסים וממשיך - אני מתנצל אהובה שלי, אוהב אותך היום ועד סוף העולם.. כל יום.. חייבת לציין שזה פאתטי ברמות קשות.) אם נפרדת, כנראה שלא היה לך טוב. זה שעכשיו שכחת את זה כי את מתגעגעת, רק אומר, שאם תחזרי - כי את "חלשה" עכשיו, עוד כמה זמן תיזכרי למה נפרדת, הוא אותו אדם.. את אותו אדם.. זה לא התאים לך מסיבה כלשהי.. וזה בסדר גמור את צעירה וזו מערכת היחסים הראשונה שלך, או הראשונה ה"בוגרת" יחסית. סבלנות, להפרד זו משימה מאתגרת - אם לא השיעור הכי גדול שעלינו ללמוד. אז תלמדי את השיעור הזה. כי משם את לומדת על עצמך, ורק צומחת מזה. תני לעצמך להוציא את כל הרגשות שלך החוצה. הן לגיטימיות אבל כשאנחנו מוציאים אותן - אנחנו גם משחררים אותן. ומחר את תמיד תרגישי אחרת (מה שאומר שרגש הוא רגעי וסובייקטיבי) אחת השיטות שלי להתגבר על האקס האקס שלי, היתה כל הזמן להחזיר אותו אליי למודעות. כל הזמן לחשוב עליו, כל הזמן להזכיר לעצמי אותו, ממש הכרחתי את עצמי לחשוב עליו -גם שפתאום הייתי עסוקה במשהו , פתאום נזכרתי והכרחתי את עצמי להמשיך לחשוב עליו. עד שבשלב מסויים כבר מיציתי אותו לחלוטין. נמאס לי ממנו, נמאס לי מהשם שלו, ופתאום כבר הוא לא עניין אותי. אולי זה יעבוד לך, ואולי לא, אבל מה שבטוח, תני את הזמן. תני לעצב להיות, תני לגעגוע לשרוף, זה חלק מהעניין. אבל כשאנחנו יוצאים מזה- כשזה כבר לא כל כך נורא פתאום, שכבר אין בכי, או מתרגלים להיות בלעדיו, גם הגעגוע כבר לא חזק כל כך, אז גם חוזרות כל המחשבות ללמה בכלל נפרדתי ממנו - כלומר כל הסיבות מציפות, ואז את אומרת לעצמך, וואלה טינקרבל! שיחקתי אותה, קיבלתי את ההחלטה הנכונה עבורי, איזה מזל.

 

[tinkerbelli]

chenby הערת את עיניי..

אמנם זה לא הקשר הראשון שלי, הספקתי לחוות קשרים רציניים, אבל כנראה שעדיין, קיים בי הרצון לחפש מישהו שאני כן ארגיש (לפחות בהתחלה), את הטעם המתקתק הזה.. וכל מילה שכתבת חקוקה בסלע.. נהנתי לקרוא אותך וללמוד ממך

 

[g u y 4 u]

את מקשה...

על עצמך בכוונה?

 

[chenby]

אין מה לעשות

היא רק נפרדה ממנו, ההרגל של היחד עוד נאחז.. אז היא נאחזת בקש, אבל זה גם חלק מהעניין שלב האבל טומן בתוכו משא ומתן.. אחרי ההכחשה והכעס.. אחרי זה בא דכאון ואז השלמה. הכל בסדר..