ועם כבר מדברים על מייאנמון
הנה הפרק שלה פרק 3 מייאנמון מחפשת מאמן טקואי ופוקסנמון חזרו הביתה אחרי פיקניק ומשחקים בפארק טקואי לא ידע שפוקסנמון יכול לאכול כל כך הרבה, ופוקסמון היה מלא מרץ "אני מקווה שיבוא איזה דג'ימון! אני רעב להלכם במישהו!" "לא אומרים אני רעב" אמר טקואי "זה אומרים רק כשרוצים לאכול, תגיד פשוט שאתה רוצה" אמר טקואי "אני רוצה!" אמר פוקסנמון והמשיך ללכת במהירות פתאום הגלאי של טקואי צפצף, דיג'ימון נמצא בסביבה, אבל לא היו שם רעידות או עשן כמו שהיה עם גריימון הקרן האדומה הפכה לחץ, כמו במצפן וטקואי ופוקסנמון רצו לכיוון החץ כדי למצוא את הדיג'ימון הם עברו ליד רחוב שקט והביטו שוב בחץ שזז במהירות, והצביע פתאום ישר לכיוון הרחוב השקט ואז מתוך השיחים, יצא דיג'ימון קטן, נורא דומה לאימפמון שטקואי ראה במשחק המחשב שלו, רק שזה היה לבן, היה לו לב על הבטן,ובמקום בנדנה על צווארו היה צעיף כחול. הגלאי סרק אותו והוציא מידע, הדיג'ימון הבחין בטקואי ופוקסנמון ונבהל מייאנמון-טירון-רמה 3 "זה יהיה קל! קדימה פוקסנמון תקוף אותה!" קרא טקואי המייאנמון נבהלה והתחילה לברוח, פוקסנמון רדף אחריה במהירות כשטקואי מאחוריו, "למה היא בורחת? היא לא רוצה להלכם?" הם רדפו אחריה עד לרחוב אחר והיא פנתה שם למבוי סתום, ונלכדה "יופי! עכשיו ניקח את נתוני המלחמה שלה ונחזיר אותה לעולם הדיגיטלי" אמר טקואי פוקסנמון התכוון לתקוף אבל... "תעצור!" צעקה ילדה מהרחוב היא הייתה גדולה יותר מטקואי באיזה שנה שנתיים, היא עמדה לפני המייאנמון שמאוד שמחה לראות אותה, וחסמה לפוקסנמון את הדרך "אין לכם שום סיבה לתקוף את הדיג'ימונית הזו" היא אמרה "זה לא עניינך!" קרא טקואי, "אתה צייד דיג'ימון נכון?" היא שאלה והביטה בפוקסנמון "כן! ואני אמור להחזיר את הדיג'ימונים חזרה למקום אליו הם שייכים!" "טוב, מייאנמון לא רוצה לחזור לעולם הדיגיטלי, ועם תלחם בה תהיה בריון כי היא לעולם לא תנצח אותו" היא הצביעה על פוקסנמון "מה? למה את מדברת אליה כך? היא לא הדיג'ימונית שלך?" "בחיים לא" פסקה הילדה, ומייאנמון השפילה את ראשה בעצב "היא חלשה, היא סתם מסתובבת בעולם הזה, שום צייד לא מעוניין בדיג'ימון חלש. אני לא יודעת מי יאמן אותה אבל הוא לא יהיה בר מזל" טקואי התעצבן כששמע איך הילדה ההיא מדברת על דיג'ימונים "אני הולכת, עם אתה רוצה להיות נחמד לדיג'ימונים וכל זה, אז על תלכם בחלשים ממך בהרבה, בעיקר לא בטירונים." והיא הלכה "חכי ריאנה!" קראה המייאנמון ורצה אחרי הילדה, טקואי הבחין במשהו שמייאנמון החזיקה, זה היה גלאי. מייאנמון המשיכה לעקוב אחרי ריאנה, עד פתח הבית שלה "לכי מפה מייאנמון" אמרה ריאנה "למה את לא מסכימה להיות המאמנת שלי ריאנה? אני יודעת שנועדתי להיות הדיג'ימון שלך!" "אני יודעת שלא" אמרה ריאנה "עם היית דיג'ימונית שווה היית דיג'יגדלה מזמן, את חלשה, וחוץ מזה, אני מעולם לא רציתי להיות ציידת" והיא טרקה למייאנמון את הדלת בפנים. מייאנמון האומללה עמדה להתיישב על הומה כמו שהיא תמיד עושה, ואז ראתה את טקואי ופוקסנמון באים לקראתה "לא! על תפגעו בי!" היא קראה בפחדנות "לא נעשה לך כלום, רק באנו לשאול מה יש לך מהריאנה הזו? היא לא כל כך מתלהבת מהרעיון שתהיי הדיג'ימון שלה" מייאנמון שוב התעצבה "אני הגעתי מהעולם הדיגיטלי, הייתי חיה בלהקה של אימפמונים, הייתי הלבנה היחידה בכל הלהקה, כי כל המייאמונים בדרך כלל חיים בבדידות, אבל אני הייתי פחדנית מדי, רציתי ללכת עם מישהו, ואיש לא הסכים לבוא איתי" היא אמרה "ואז מה?" שאל פוקסנמון "ואז ביקשתי משאלה שתהיה לי חברה אמיתית, ואז זה פשוט הופיע אצלי ביד" היא הושיטה את הגלאי שהחזיקה. "אחרי זה הכל היה מעורפל, אני לא זוכרת מה קרה אבל אז מצאתי את עצמי מול הבית הזה, הסתכלתי לכל הכיוונים לחפש את המאמנת שלי ואז ראיתי את ריאנה" דמעה קטנה גלשה על לחיה "אבל ריאנה לא רצתה להיות המאמנת שלי" "אז למה שלא תימצאי מאמנת אחרת?" שאל טקואי "כי אני יודעת שריאנה היא האחת!" היא קראה בכעס ופתאום נשמע פיצוץ, ושני הגלאים צפצפו
