איני רואה בלאומיות משהו רע
אבל בישראל כרגע הלאומנות שלטת, ותקצר היריעה לפרט את הדוגמאות בהן ניתקלתי ביומיים וקצת שאני בישראל. הנסיון לטעון שמי שקורא לזה לאומנות פשוט לוקה בתפיסה שלילית של לאומיות זה פיספוס אדיר של המצב, והמצב מפחיד.
לא, לא הרקטות מפחידות, הלאומנות מפחידה אותי. נקודה.
אני מפחדת, עוד נקודה.
כאשר כאוס שאלה למה הרגו מחבל ולא שלחו אותו לכלא כראוי לו, בירכתי על כך שכולם היו עסוקים בלהלל את הגיבור ולא שמו לב לשאלתה. גם ככה לא אהבתי את העובדה שהיא נשלחה לראות טלויזיה דווקא כשצפו החדשות, הייתי אוהבת עוד פחות את ההסברים שהיא הייתה מקבלת. לפחות אני בטוחה שלא היו מאשימים את הילדה הפלמית המסכנה, חסרת המודעות, שהוריה אינם מסבירים לה את עובדות החים המסוכנים כלכך עם מוסלמים בבלגיה שלה. אני מתארת לעצמי שגם זה משהו.