חותם

mucool2

New member
איזה מזל...

 

אטיוד5

Active member
יש כמה מילים שלא הייתי חותם עליהם

במיוחד זאתי: "פגזים לכאורה לא-מכווננים ..."
 

גנגי

New member
כוח האינרציה.

חתמתי השבוע על חוזה השכרת דירה, נשארה לי חתימה פנויה, אז חתמתי.
 

אלי ו.

New member
יש שם הרבה מילים שלא הייתי חותם

עליהן. זה בסדר מכיון שנדיר למצוא מסמך שאני מזדהה אתו ב 100%. לביקורת על החלקים בשמאל שהפכו אנטי ציונים אני שותף. קדמו לצביה גרינפלד אנשים מהשמאל כמו אמנון רובינשטיין ובן דרור ימיני שמקדיש כמעט כל טור שני שלו לנושא הזה. אני לא חושב שעיתון הארץ הוא עיתון שמאל רדיקלי, אלא עיתון שמאל מדיני וימין כלכלי שמעריץ את מי שנתפס בעיניו כאליטות הכלכליות. אם הוא באמת היה עתון שמאל רדיקלי הוא היה דק הרבה יותר, יוצא פעמיים בשנה ולא מפרסם מאמרים של גרינפלד. לא ברורה לי הביקורת של גרינפלד על מגוון הדעות בשמאל (או בכל קבוצה אחרת) אותי זה קצת מפחיד כשקבוצה גדולה שרה במקהלה בקול אחד. מדוע שמאלני אמור להעדיף מיעוט אחד על פני אחר? מה שבמיוחד מרתק אותי באלטרנטיבה המדינית שהיא מציעה היא ההכרה שהחזרת השטחים לא תביא שלום (בלשונה "לא תשנה משמעותית את העוינות הבסיסית"). ההכרה הזו עומדת בניגוד מוחלט לכל מה ששמענו מהשמאל ב 40 השנה האחרונות.
 
הביקורת אינה על מגוון הדעות

היא על טיהור כל שרץ אם הוא הגיע מהמקום הנכון. ולגבי "העדפת מיעוט אחד על פני אחר" ראה הערתי בעניין הסימטריה, שם, שם. אין שום סימטריה בין המיעוט החרדים למיעוט ההומולסבוטרנסבי בהקשר של מצעד הגאווה.
 
אולי הייתי חותמת

אבל כשאני קוראת קטע שמאלץ אותי לעצור ולקרוא משפטים לפעמים פעמיים ולפעמים יותר, רק בשל להטטנות לשונית והארכת משפטים באופן בלתי נסבל - כולל משפטים מוסגרים המובאים בין קוים מפרידים, ולא סוגריים, למשל - אני מיד מטילה ספק: האם הכותב התכוון למה שכתב (או שכדרכם של דמגוגים השתמש בפיתולי לשון ושפה עשירה כדי לתת תחושה כללית שהוא יודע מה שהוא אומר, ושזו האמת), האם הוא התכוון למה שאני הבנתי, או האם הבנתי מה שהוא התכוון ? (אתם רואים? אפשר במלל רב ובהכברת מילים לבלבל את הקורא. גם אני כבר לא מבינה את עצמי) אין לי ספק שהיא אישה אינטליגנטית, ובעל יכולת הבעה מיוחדת, אבל בבקשה - קצת רחמים.
 
זאת היתה כוונתי

ועכשיו קראתי שוב, וראיתי שיש שם פסקאות שלמות שהן משפט אחד (5-6 שורות) ואני שואלת את עצמי: אין שם עורכי לשון בעיתון הזה?
 

נץ666

New member
אולי יש, אך יתכן שצביה לא מרשה

כמו דב"א משלב מסויים שלא הרשה עריכת לשון של כתביו.
 
אבל ודאי יש עורך

עורך תוכן אמור לאשר את מה שמתפרסם. אם מישהו לא מוכן שייגעו לו בכתוביו עליו לכתוב באופן סביר. לא חוכמה להשתמש בביטויים יפים וצירופי מילים גבוהות, אם עושים את זה במעטפת בלתי אפשרית. עם כל הכבוד לכל כותב שהוא, עיני אחרים (מיומנים ולא מיומנים) יכולות לשפוט האם הטקסט "עביר" או לא. בעיני הוא בלתי עביר.
 

נץ666

New member
אאל"ט הבאתי את המאמרון הזה

בשולי ההודעה שפתח תמו"ש [תם ונשלם, קיצור שנראה לי יפהפה, אלא אם כן בעליו ינזוף בי] על כשלון רב התרבותיות. אני מסכים מאוד עם גרינפלד על האשמת השמאל הישראלי. השמאל הזה איבד את עצמו לדעת בכמה דרכים: התנכרות מהותית ועקרונית למדינת ישראל כמדינת לאום [ ומאבק לצורך העצמת הסובלנות, קבלת האחר וכו'] אסקפיזם לעבר: זכויות בעלי חיים, רעיונות אוניברסליים, מאבק בקפיטליזם האמריקאי ולא הישראלי.
 
דווקא בעניין קבלת האחר אני מסתייג

דוגמה: בשם ה"שמאל" ה"תקינות הפוליטית" ראיתי כבר כמה מאמרים וכתבות הדוגלים ב"זכותם" של הערבים לשאת מספר נשים, ועל "כפיה" של "רעיונות זרים" על " תרבות מסורתית". ובכן רבוי נשים (וגירושם בהינף יד) הוא רעה חולה של החברה המוסלמית, הוא משפיל, הוא מדכא, הוא שקול לסחר בנשים במקרים רבים, והרתמות אנשים משמאל לקריאה העולה מערביי ישראל להתיר ריבוי נשים בחוק היא מבישה. רק אתמול קראתי מישהי שאענה כי איסור ריבוי נשים נועד להגביל את הילודה בקרב הערבים וכי זהו צעד נאצי, לא פחות.
 

אלי ו.

New member
אתה יודע מה ההבדל בין ביגמיה

למונוגמיה? ביגמיה = אישה אחת יותר מדי. מונוגמיה = בדיוק אותו הדבר. ולעניננו, מה הבעיה בביגמיה אם מדובר ביחסים בהסכמה? מדוע אתה יוצא מהנחת היסוד שאישה שגדלה בתרבות בה ריבוי נשים הוא הנורמה, לא תסכים לכך?
 
אהבתי את אדוני.

גם עבד הגדל בתרבות שיש בה עבדות מסכים לכך. גם נשים בתרבות בהן יש מילת נשים מסכימות לכך. גם ילדים יסכימו לשפעמים לקיום יחסי מין עם הוריהם האוהבים אותם תמורת זאת. המדינה צריכה לשים גבולות על פי ערכי השוויון והדמוקרטיה, למנהגים אי שוויוניים ופוגעניים, גם אם הם נעשים בהסכמת הקרבן. ריבוי נשים משפיל נשים , פוגע בגברים ( על כל אחד שיש לו ארבע נשים יש שלושה שלא יכולים להנשא) ומניעתו היא עקרון של מדינות בעלות ערכים הומניסטיים מזה מאות בשנים.
 
למעלה