אולי הייתי חותמת
אבל כשאני קוראת קטע שמאלץ אותי לעצור ולקרוא משפטים לפעמים פעמיים ולפעמים יותר, רק בשל להטטנות לשונית והארכת משפטים באופן בלתי נסבל - כולל משפטים מוסגרים המובאים בין קוים מפרידים, ולא סוגריים, למשל - אני מיד מטילה ספק: האם הכותב התכוון למה שכתב (או שכדרכם של דמגוגים השתמש בפיתולי לשון ושפה עשירה כדי לתת תחושה כללית שהוא יודע מה שהוא אומר, ושזו האמת), האם הוא התכוון למה שאני הבנתי, או האם הבנתי מה שהוא התכוון ? (אתם רואים? אפשר במלל רב ובהכברת מילים לבלבל את הקורא. גם אני כבר לא מבינה את עצמי) אין לי ספק שהיא אישה אינטליגנטית, ובעל יכולת הבעה מיוחדת, אבל בבקשה - קצת רחמים.