חושש לאבד את אשתי
אני ואשתי ביחד כבר 8 שנים. שנינו בתחילת שנות ה-30 שלנו, למדנו ביחד באוניברסיטה, שנינו אנשי הייטק שעובדים בתחום. אפשר להגיד שהחיים שלנו טובים. היחסים בינינו היו מאז ומתמיד מאוד קרובים, אבל לאחרונה התחלתי לשים לב לכל מיני תהליכים שעוברים על אשתי ואני מתחיל להיות די מודאג. העניין הוא שאשתי התחילה להיות מושפעת מכל מיני תאוריות פמיניסטיות. זה התחיל מכך שהפסיקה לגלח את שיער הגוף שלה, כשניסיתי להעיר לה על כך בעדינות אמרה שהיא עייפה ויודעת שקצת מזניחה ותכף תגלח. כשזה לא קרה ולאחר כמה ימים שאלתי שוב, היא אמרה שמגדלת כדי לעשות שעווה, וכשזה גם לא קרה וניסיתי לרמוז משהו על כך זכיתי להרצאה עד כמה שכל העניין הזה הוא שיעבוד שנכפה על הנשים, תוצר של תרבות פורנוגרפית וכמה שהעולם שלנו מעוות שגבר לא מסוגל כבר לראות גוף טבעי של אישה. ההסברים שלי שלטעמי זה פשוט יותר אסטטי לא עזרו והחלטתי להניח לנושא, אבל לצערי בזה זה לא נגמר.
איזה ערב אחד כשישבנו יחד לדבר, היא שאלה אותי שאלה נוקבת האם אי פעם הלכתי לזונה. אמרתי לה שלא, וזה באמת נכון, אך היא נראתה מהססת האם לקבל את התשובה שלי או לא ובסוף החליטה להאמין. ואז שאלה האם אני יודע מי מהחברים המשותפים שלנו היה אצל זונה. כשניסיתי לברר מה פשר ההתעניינות הפתאומית הזו, היא התחילה לספר שקראה איזה עמוד פייסבוק שמפרסם סטטוסים של גברים שביקרו זונות והזדעזעה. אמרתי לה מאמי מה את רוצה? אלו נשים בוגרות שמתוך נסיבות חיים מצערות אמנם בחרו בזה במקום ללכת לניקיון למשל. כאן היא דיי איבדה את זה. שום הסברים שלי על זה שכך זה היה מאז ומעולם, ושאין מה לעשות כל עוד יש ביקוש יש היצע ועדיף כבר ליגליזציה שתטיב עם הנשים ותשפר את תנאיהם, לא עזרו. היא בכתה ואמרה שהיא שונאת את העולם שבו גוף האישה סחיר וזה משול לסחר באיברים מבחינתה. היא בכתה שכל עוד גבר יכול לקנות אישה בכסף לא יכול להיות ולא יהיה שיוויון אמיתי. הופתעתי והתבאסתי לשמוע את זה, נראה שהיא לקחה ממש קשה את מה שקראה שם בפייסבוק וזה ממש השפיעה עליה. שלא תחשבו שאני איזה שוביניסט, אני לוקח חלק שווה בעבודות הבית ומעולם לא גרמתי לה לחשוב שהיא שווה פחות או משהו כזה, אבל לאחר השיחה הזו הרגשתי אשם בזה שנולדתי גבר.
בנוסף, אשתי כרגע לומדת שיעורי נהיגה, וכבר לא זוכר באיזה הקשר, יצא לי לפלוט לידה שמניסיוני האישי על הכביש נשים נוהגות פחות טוב מגברים, לא סגורות על עצמן, לא קוראות טוב את המצב על הכביש ואפילו מתאפרות בזמן נהיגה (נשבע שיצא לי לראות את זה במו עיניי מספר פעמים!) היא ממש לקחה קשה את האמירה שלי ולא דיברה איתי יום שלם. בכללי, לאחרונה שמתי לב אצלה שהיא בכוח מחפשת כל מיני עוולות שנעשות למין הנשי, כמו פרסומות למוצרי דיאט שמוכוונות לנשים, כל תעשיית היופי מבחינתה זה שיעבוד משטור והשטן בהתגלמותו, היא הפסיקה להתאפר והתחילה די לתפוס מרחק ממני.
עוד קטע ששמתי לב אצלה זה רגישות יתר שהתחילה להופיע לאחרונה לכל הנושא האקולוגי. היא הפכה לצמחונית והודיעה שהיא מפסיקה לבשל בשר ואם אני רוצה אני מוזמן לבשל לעצמי. למזלי עדיין לא אסרה עליי להכניס הבייתה ולאכול בשר אך אם המגמה תמשך אני חושש שגם לשם נגיע בסוף. היא מדברת כבר תקופה על כך שהיא שונאת את העבודה שלה ואת תחום ההיטק בכללי, שלא מוצאת את עצמה "בעולם הקפיטליסטי הזה" שמוכרת את זמנה עלי אדמות תמורת כסף ומרגישה איך הזמן נשרף לה. חשבתי איפה כל זה התחיל אצלה והגעתי למסקנה שזה התחיל בערך לפני שנתיים אחרי שאבא שלה נפתר מסרטן. לאחרונה היא גם הגדילה לעשות ונרשמה לאוניברסיטה הפתוחה לתואר בביולוגיה במטרה להמשיך אחר כך לווטרינריה ולעסוק בשימור חיות בר (WTF?). הסברתי לה שלא זורקים ככה סתם לפח תואר בהנדסה ששקדת עליו 4 שנים ושזה יפגע בפרנסה של משפחתנו אבל היא אמרה שלא יכולה לחיות יום נוסף בלי לעשות משהו לגבי החלום שלה וזה שהזמן עלי אדמות קצוב וכו' וכו'. בינתיים היא לא מתפטרת מהעבודה שלה ומתכוונת ללמוד במקביל אליה אבל אני כבר לא בטוח למה לצפות ממנה בהמשך. בנוסף בשבת האחרונה חגגנו יום הולדת לחבר משותף בפיקניק על חוף הים, כולנו היינו שתויים ושמחים ואז מישהו מהחבר'ה פיצץ מין זיקוק כזה שפיזר מלא נצנצים על החוף. שמתי לב שבאותו רגע משהו השתנה בהבעה של אשתי. היא לא אמרה מילה עד סוף הערב. כששאלתי אותה למחרת אמרה שזה פשוט אסון מה שקרה שם, שכל אותם חלקיקי פלסטיק יאכלו אחר כך ע"י דגים וחיות ואנחנו נמות ונרקב אבל כל הפלסטיק הזה עדיין ישאר שם על החוף. אני פשוט לא ידעתי מה לומר באותו רגע. מצד אחד אני מבין מה היא אומרת אבל מצד שני איך אפשר להיות כבדה כל כך? אך אפשר לשבת ולהתבאס ערב שלם בגלל איזה זיקוק?
בקיצור אני די מבולבל ולא מבין מה לעשות. אני לא מזהה את אישתי. לאט לאט היא הפכה מול עיניי לאיזו היפית ואני כבר לא בטוח איך להתנהג לידה. יש לציין שאין לנו ילדים ואני פוחד שברגע שיגיעו יהיו לנו בעיות קשות עם איך לחנך אותם. היא אמרה שלא מתכוונת לתת לילדים שלה בשר מה שנראה לי תמוה ביותר ואף מסוכן לבריאותם, הרי היא אישה בוגרת שמסוגלת להחליט על עצמה אבל ילדים לא. היא אמרה שלא מתכוונת להתכופף להפרדה מגדרית ולתת לבת לשחק במכוניות ולבן בבובות, ועוד כל מיני פנינים מהסוג הזה.
אני לא יודע מה לעשות.
אני ואשתי ביחד כבר 8 שנים. שנינו בתחילת שנות ה-30 שלנו, למדנו ביחד באוניברסיטה, שנינו אנשי הייטק שעובדים בתחום. אפשר להגיד שהחיים שלנו טובים. היחסים בינינו היו מאז ומתמיד מאוד קרובים, אבל לאחרונה התחלתי לשים לב לכל מיני תהליכים שעוברים על אשתי ואני מתחיל להיות די מודאג. העניין הוא שאשתי התחילה להיות מושפעת מכל מיני תאוריות פמיניסטיות. זה התחיל מכך שהפסיקה לגלח את שיער הגוף שלה, כשניסיתי להעיר לה על כך בעדינות אמרה שהיא עייפה ויודעת שקצת מזניחה ותכף תגלח. כשזה לא קרה ולאחר כמה ימים שאלתי שוב, היא אמרה שמגדלת כדי לעשות שעווה, וכשזה גם לא קרה וניסיתי לרמוז משהו על כך זכיתי להרצאה עד כמה שכל העניין הזה הוא שיעבוד שנכפה על הנשים, תוצר של תרבות פורנוגרפית וכמה שהעולם שלנו מעוות שגבר לא מסוגל כבר לראות גוף טבעי של אישה. ההסברים שלי שלטעמי זה פשוט יותר אסטטי לא עזרו והחלטתי להניח לנושא, אבל לצערי בזה זה לא נגמר.
איזה ערב אחד כשישבנו יחד לדבר, היא שאלה אותי שאלה נוקבת האם אי פעם הלכתי לזונה. אמרתי לה שלא, וזה באמת נכון, אך היא נראתה מהססת האם לקבל את התשובה שלי או לא ובסוף החליטה להאמין. ואז שאלה האם אני יודע מי מהחברים המשותפים שלנו היה אצל זונה. כשניסיתי לברר מה פשר ההתעניינות הפתאומית הזו, היא התחילה לספר שקראה איזה עמוד פייסבוק שמפרסם סטטוסים של גברים שביקרו זונות והזדעזעה. אמרתי לה מאמי מה את רוצה? אלו נשים בוגרות שמתוך נסיבות חיים מצערות אמנם בחרו בזה במקום ללכת לניקיון למשל. כאן היא דיי איבדה את זה. שום הסברים שלי על זה שכך זה היה מאז ומעולם, ושאין מה לעשות כל עוד יש ביקוש יש היצע ועדיף כבר ליגליזציה שתטיב עם הנשים ותשפר את תנאיהם, לא עזרו. היא בכתה ואמרה שהיא שונאת את העולם שבו גוף האישה סחיר וזה משול לסחר באיברים מבחינתה. היא בכתה שכל עוד גבר יכול לקנות אישה בכסף לא יכול להיות ולא יהיה שיוויון אמיתי. הופתעתי והתבאסתי לשמוע את זה, נראה שהיא לקחה ממש קשה את מה שקראה שם בפייסבוק וזה ממש השפיעה עליה. שלא תחשבו שאני איזה שוביניסט, אני לוקח חלק שווה בעבודות הבית ומעולם לא גרמתי לה לחשוב שהיא שווה פחות או משהו כזה, אבל לאחר השיחה הזו הרגשתי אשם בזה שנולדתי גבר.
בנוסף, אשתי כרגע לומדת שיעורי נהיגה, וכבר לא זוכר באיזה הקשר, יצא לי לפלוט לידה שמניסיוני האישי על הכביש נשים נוהגות פחות טוב מגברים, לא סגורות על עצמן, לא קוראות טוב את המצב על הכביש ואפילו מתאפרות בזמן נהיגה (נשבע שיצא לי לראות את זה במו עיניי מספר פעמים!) היא ממש לקחה קשה את האמירה שלי ולא דיברה איתי יום שלם. בכללי, לאחרונה שמתי לב אצלה שהיא בכוח מחפשת כל מיני עוולות שנעשות למין הנשי, כמו פרסומות למוצרי דיאט שמוכוונות לנשים, כל תעשיית היופי מבחינתה זה שיעבוד משטור והשטן בהתגלמותו, היא הפסיקה להתאפר והתחילה די לתפוס מרחק ממני.
עוד קטע ששמתי לב אצלה זה רגישות יתר שהתחילה להופיע לאחרונה לכל הנושא האקולוגי. היא הפכה לצמחונית והודיעה שהיא מפסיקה לבשל בשר ואם אני רוצה אני מוזמן לבשל לעצמי. למזלי עדיין לא אסרה עליי להכניס הבייתה ולאכול בשר אך אם המגמה תמשך אני חושש שגם לשם נגיע בסוף. היא מדברת כבר תקופה על כך שהיא שונאת את העבודה שלה ואת תחום ההיטק בכללי, שלא מוצאת את עצמה "בעולם הקפיטליסטי הזה" שמוכרת את זמנה עלי אדמות תמורת כסף ומרגישה איך הזמן נשרף לה. חשבתי איפה כל זה התחיל אצלה והגעתי למסקנה שזה התחיל בערך לפני שנתיים אחרי שאבא שלה נפתר מסרטן. לאחרונה היא גם הגדילה לעשות ונרשמה לאוניברסיטה הפתוחה לתואר בביולוגיה במטרה להמשיך אחר כך לווטרינריה ולעסוק בשימור חיות בר (WTF?). הסברתי לה שלא זורקים ככה סתם לפח תואר בהנדסה ששקדת עליו 4 שנים ושזה יפגע בפרנסה של משפחתנו אבל היא אמרה שלא יכולה לחיות יום נוסף בלי לעשות משהו לגבי החלום שלה וזה שהזמן עלי אדמות קצוב וכו' וכו'. בינתיים היא לא מתפטרת מהעבודה שלה ומתכוונת ללמוד במקביל אליה אבל אני כבר לא בטוח למה לצפות ממנה בהמשך. בנוסף בשבת האחרונה חגגנו יום הולדת לחבר משותף בפיקניק על חוף הים, כולנו היינו שתויים ושמחים ואז מישהו מהחבר'ה פיצץ מין זיקוק כזה שפיזר מלא נצנצים על החוף. שמתי לב שבאותו רגע משהו השתנה בהבעה של אשתי. היא לא אמרה מילה עד סוף הערב. כששאלתי אותה למחרת אמרה שזה פשוט אסון מה שקרה שם, שכל אותם חלקיקי פלסטיק יאכלו אחר כך ע"י דגים וחיות ואנחנו נמות ונרקב אבל כל הפלסטיק הזה עדיין ישאר שם על החוף. אני פשוט לא ידעתי מה לומר באותו רגע. מצד אחד אני מבין מה היא אומרת אבל מצד שני איך אפשר להיות כבדה כל כך? אך אפשר לשבת ולהתבאס ערב שלם בגלל איזה זיקוק?
בקיצור אני די מבולבל ולא מבין מה לעשות. אני לא מזהה את אישתי. לאט לאט היא הפכה מול עיניי לאיזו היפית ואני כבר לא בטוח איך להתנהג לידה. יש לציין שאין לנו ילדים ואני פוחד שברגע שיגיעו יהיו לנו בעיות קשות עם איך לחנך אותם. היא אמרה שלא מתכוונת לתת לילדים שלה בשר מה שנראה לי תמוה ביותר ואף מסוכן לבריאותם, הרי היא אישה בוגרת שמסוגלת להחליט על עצמה אבל ילדים לא. היא אמרה שלא מתכוונת להתכופף להפרדה מגדרית ולתת לבת לשחק במכוניות ולבן בבובות, ועוד כל מיני פנינים מהסוג הזה.
אני לא יודע מה לעשות.
