חוק הפללת לקוחות הזנות
לזנות יש תופעות לוואי שקיימות בכל המקרים: נזקים נפשיים (דיסוציאציה, פוסט טראומה ועוד) וכן הקלון החברתי.
כמו כן, רוב הנשים שבזנות כפופות למרותו של סרסור והן מסוממות, והן שפחות מין בפועל.
הניסיון מראה שלא ניתן "לנקות" את הזנות מתופעות הלוואי שלה: הקלון החברתי קיים גם במדינות שבהן הזנות מוסדה והזנות נחשבת כמקצוע מוכר. הנזקים הנפשיים קיימים בכל המקרים (או כמעט בכולם, ומכל מקום לא ידוע על מקרים שבהם לא נגרם נזק נפשי). ומעבר לכך: ארגוני הפשע השתלטו על הזנות הממוסדת, ורוב הנשים שנמצאות שם הן נשים שסחרו בהן.
מכיוון שלא ניתן לנקות את הזנות מתופעות הלוואי שלה, הדרך היחידה להאבק בתופעות הלוואי היא מיגור של הזנות. זאת הדרך היחידה למנוע את המשך המצב שבו יש מיליוני נשים שכלואות ונאנסות ע"י כמה גברים מדי יום.
החוק להפללת הלקוחות מפליל רק את הלקוחות ולא את הנשים שבזנות, כי ההנחה היא שהאשה היא הקורבן ולקוח מנצל אותה.
יש הטוענים שיש בחוק זה פגיעה בחופש העיסוק, כי (לטענתם) יש גם זונות שעושות את זה מבחירה. אך טענתם מופרכת, כי יש גם חוקים אחרים שלכאורה פוגעים בחופש העיסוק ושהחברה רואה בהם לגיטימיים: איסור על מעסיק להעסיק עובדים ללא שמירה על אמצעי בטיחות, איסור להעסיק פקידות או קופאיות מבלי לתת להן אפשרות לשבת, או מבלי לתת להן גישה לשירותים, וכו' - וזאת גם אם זה מתוך בחירה של העובד והסכמתו לעבוד במקום כזה. קל וחומר במקרה של עבודה בזנות, שהיא גרועה הרבה יותר.
ע"מ להאבק בתופעת הזנות, צריך להשקיע במניעת נערות ונשים להתדרדר לזנות, בשיקום נשים שבזנות, ובחינוך נגד זנות. אך לא ניתן לחנך מבלי להצהיר הצהרה חד-משמעית שהזנות פסולה – והצהרה חד-משמעית כזאת יכולה להיות רק בחקיקה נגד צריכת זנות. בהעדר חוק כזה, יש למעשה מסר שהזנות היא תופעה לגיטימית.
להלן תמצית הדברים שענת גור כתבה בעניין זה:
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "בהצעה זו מביעה הכנסת את עמדתה כי הזנות הנה תופעה שלילית מיסודה, היוצרת פגיעה בוטה בכבוד האישה וחירותה, בשוויון זכויותיהן של נשים בחברה, ובזכותה של האישה על גופה".
כל המילים שקיימות בעולם לא יספיקו לתאר את המשמעות האמיתית של הזנות עבור הנשים שנוצלו בזנות, עבור הנשים בחברה בכלל, ועבור כולנו כחברה. כל המילים שבעולם לא יספיקו כדי לתאר את פניהן של הילדות שנלכדו בעולם האפל והאכזרי של הזנות בגילאים 12, 14, 16, לאחר שניסו להימלט מהבתים בהם עברו התעללויות והזנחה מצמררים.
בפועל הזנות נשלטת ברובה על ידי סרסורים וסוחרי נשים, שלוכדים באמצעות עינויים וסאדיזם קיצוניים, טרור והתמכרות לסמים, נשים, בעיקר ילדות, חסרות ישע, שהופקרו על ידי משפחותיהן. רוב הנשים נכנסות לזנות בגילאים צעירים ביותר באמצעות הכפייה של הסרסורים. רובן עברו התעללויות מיניות כבר בילדותן על ידי אנשים קרובים, והטראומה הזו הכשירה אותן להיות מנותקות מגופן ומרגשותיהן, ויצרה את הפגיעות לניצולן בזנות. הילדות שנלכדות על ידי הסרסורים עוברות "הכשרה" לזנות שכוללת עינויים מחרידים במטרה להכשירן לשאת את הבלתי נתפס: אונס או חדירה חוזרת ונשנית, על ידי עשרות "לקוחות", לכל הפתחים בגוף, שעות עבודה ארוכות ולא אנושיות שכוללות: אלימות, עינויים, אקטים מיניים בלתי נסבלים גופנית ופיסית, ובעיקר השפלה וביזוי. כל אלה הורסים את נפשותיהן וגופן, ובסיוע ההתמכרות לסמים הן נלכדות בתוך הזנות כמעט ללא מוצא. גם אלה שמצליחות להימלט מהזנות נושאות עימן צלקות נפשיות ופיסיות שלא יימחו לעולם.
קיימת כיום ספרות מקצועית רחבת היקף ביחס לנזק הנפשי והגופני הקיצוני שנגרם כתוצאה מניצול של יצור אנושי לשימוש מיני בידי צרכני המין הקנוי. בנוסף קיים תיעוד נרחב ביחס לאלימות ולסדיזם שהם חלק בלתי נפרד משגרת הזנות. עבור האישה המנוצלת בזנות הזנות היא אקט טראומטי של ניצול מיני דורסני. לא משנה בכמה שקרים משתמשים על מנת להסתיר את זה. זנות היא ניצול מיני דורסני – חד וחלק ופשוט.
הזנות היא בעצם עידוד חברתי לפדופיליה משום שרוב המנוצלות בזנות הן ילדות מתחת לגיל 18. משמעות הזנות היא שגברים מבוגרים מכול שכבות החברה מקבלים גישה נוחה לגופן של ילדות צעירות.
מהיכרות עמוקה עם עולם הזנות ברור כי מדינת ישראל, שחרטה על דיגלה את הערך המרכזי של כבוד האדם, חייבת לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת למגר את פשע הזנות הדרך היחידה היעילה לעשות זאת היא להילחם בביקוש לזנות. ברגע שיפחת הביקוש לזנות – הסרסורים וסחרי הנשים לא יצאו לרחובות על מנת לגייס את הילדות במצוקה.
אני מאמינה כי חלק מהגברים שצורכים מין קנוי עושים זאת מתוך המיתוסים שמטשטשים את המשמעות האמיתית של הזנות כאונס של ילדות. אני מאמינה כי חלקם ימנעו מצריכת שירותי מין כאשר יבינו כי מדובר בפשע כנגד הנשים בזנות. גם בהיעדר אכיפה נאותה אני מאמינה כי רוב האזרחים אינם מעוניינים להפוך לפושעים, ומכאן שעצם החקיקה תיצור נורמה אתית – מוסרית צודקת וחשובה.
בעולם קיים חוק שעובד! ב 1999 שבדיה, שהכירה בנזקים שנגרמים מזנות הן לנשים בזנות, והן לחברה כולה, התמקדה בשורש של הבעיה שזה צרכנות הזנות, הכריזה על הזנות כלא חוקית והפלילה את הצרכנים, את הסרסורים ואת סוחרי הנשים. לקורבנות (נשים, גברים וילדים) מציעים שירותי טיפול ושיקום.
לזנות יש תופעות לוואי שקיימות בכל המקרים: נזקים נפשיים (דיסוציאציה, פוסט טראומה ועוד) וכן הקלון החברתי.
כמו כן, רוב הנשים שבזנות כפופות למרותו של סרסור והן מסוממות, והן שפחות מין בפועל.
הניסיון מראה שלא ניתן "לנקות" את הזנות מתופעות הלוואי שלה: הקלון החברתי קיים גם במדינות שבהן הזנות מוסדה והזנות נחשבת כמקצוע מוכר. הנזקים הנפשיים קיימים בכל המקרים (או כמעט בכולם, ומכל מקום לא ידוע על מקרים שבהם לא נגרם נזק נפשי). ומעבר לכך: ארגוני הפשע השתלטו על הזנות הממוסדת, ורוב הנשים שנמצאות שם הן נשים שסחרו בהן.
מכיוון שלא ניתן לנקות את הזנות מתופעות הלוואי שלה, הדרך היחידה להאבק בתופעות הלוואי היא מיגור של הזנות. זאת הדרך היחידה למנוע את המשך המצב שבו יש מיליוני נשים שכלואות ונאנסות ע"י כמה גברים מדי יום.
החוק להפללת הלקוחות מפליל רק את הלקוחות ולא את הנשים שבזנות, כי ההנחה היא שהאשה היא הקורבן ולקוח מנצל אותה.
יש הטוענים שיש בחוק זה פגיעה בחופש העיסוק, כי (לטענתם) יש גם זונות שעושות את זה מבחירה. אך טענתם מופרכת, כי יש גם חוקים אחרים שלכאורה פוגעים בחופש העיסוק ושהחברה רואה בהם לגיטימיים: איסור על מעסיק להעסיק עובדים ללא שמירה על אמצעי בטיחות, איסור להעסיק פקידות או קופאיות מבלי לתת להן אפשרות לשבת, או מבלי לתת להן גישה לשירותים, וכו' - וזאת גם אם זה מתוך בחירה של העובד והסכמתו לעבוד במקום כזה. קל וחומר במקרה של עבודה בזנות, שהיא גרועה הרבה יותר.
ע"מ להאבק בתופעת הזנות, צריך להשקיע במניעת נערות ונשים להתדרדר לזנות, בשיקום נשים שבזנות, ובחינוך נגד זנות. אך לא ניתן לחנך מבלי להצהיר הצהרה חד-משמעית שהזנות פסולה – והצהרה חד-משמעית כזאת יכולה להיות רק בחקיקה נגד צריכת זנות. בהעדר חוק כזה, יש למעשה מסר שהזנות היא תופעה לגיטימית.
להלן תמצית הדברים שענת גור כתבה בעניין זה:
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "בהצעה זו מביעה הכנסת את עמדתה כי הזנות הנה תופעה שלילית מיסודה, היוצרת פגיעה בוטה בכבוד האישה וחירותה, בשוויון זכויותיהן של נשים בחברה, ובזכותה של האישה על גופה".
כל המילים שקיימות בעולם לא יספיקו לתאר את המשמעות האמיתית של הזנות עבור הנשים שנוצלו בזנות, עבור הנשים בחברה בכלל, ועבור כולנו כחברה. כל המילים שבעולם לא יספיקו כדי לתאר את פניהן של הילדות שנלכדו בעולם האפל והאכזרי של הזנות בגילאים 12, 14, 16, לאחר שניסו להימלט מהבתים בהם עברו התעללויות והזנחה מצמררים.
בפועל הזנות נשלטת ברובה על ידי סרסורים וסוחרי נשים, שלוכדים באמצעות עינויים וסאדיזם קיצוניים, טרור והתמכרות לסמים, נשים, בעיקר ילדות, חסרות ישע, שהופקרו על ידי משפחותיהן. רוב הנשים נכנסות לזנות בגילאים צעירים ביותר באמצעות הכפייה של הסרסורים. רובן עברו התעללויות מיניות כבר בילדותן על ידי אנשים קרובים, והטראומה הזו הכשירה אותן להיות מנותקות מגופן ומרגשותיהן, ויצרה את הפגיעות לניצולן בזנות. הילדות שנלכדות על ידי הסרסורים עוברות "הכשרה" לזנות שכוללת עינויים מחרידים במטרה להכשירן לשאת את הבלתי נתפס: אונס או חדירה חוזרת ונשנית, על ידי עשרות "לקוחות", לכל הפתחים בגוף, שעות עבודה ארוכות ולא אנושיות שכוללות: אלימות, עינויים, אקטים מיניים בלתי נסבלים גופנית ופיסית, ובעיקר השפלה וביזוי. כל אלה הורסים את נפשותיהן וגופן, ובסיוע ההתמכרות לסמים הן נלכדות בתוך הזנות כמעט ללא מוצא. גם אלה שמצליחות להימלט מהזנות נושאות עימן צלקות נפשיות ופיסיות שלא יימחו לעולם.
קיימת כיום ספרות מקצועית רחבת היקף ביחס לנזק הנפשי והגופני הקיצוני שנגרם כתוצאה מניצול של יצור אנושי לשימוש מיני בידי צרכני המין הקנוי. בנוסף קיים תיעוד נרחב ביחס לאלימות ולסדיזם שהם חלק בלתי נפרד משגרת הזנות. עבור האישה המנוצלת בזנות הזנות היא אקט טראומטי של ניצול מיני דורסני. לא משנה בכמה שקרים משתמשים על מנת להסתיר את זה. זנות היא ניצול מיני דורסני – חד וחלק ופשוט.
הזנות היא בעצם עידוד חברתי לפדופיליה משום שרוב המנוצלות בזנות הן ילדות מתחת לגיל 18. משמעות הזנות היא שגברים מבוגרים מכול שכבות החברה מקבלים גישה נוחה לגופן של ילדות צעירות.
מהיכרות עמוקה עם עולם הזנות ברור כי מדינת ישראל, שחרטה על דיגלה את הערך המרכזי של כבוד האדם, חייבת לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת למגר את פשע הזנות הדרך היחידה היעילה לעשות זאת היא להילחם בביקוש לזנות. ברגע שיפחת הביקוש לזנות – הסרסורים וסחרי הנשים לא יצאו לרחובות על מנת לגייס את הילדות במצוקה.
אני מאמינה כי חלק מהגברים שצורכים מין קנוי עושים זאת מתוך המיתוסים שמטשטשים את המשמעות האמיתית של הזנות כאונס של ילדות. אני מאמינה כי חלקם ימנעו מצריכת שירותי מין כאשר יבינו כי מדובר בפשע כנגד הנשים בזנות. גם בהיעדר אכיפה נאותה אני מאמינה כי רוב האזרחים אינם מעוניינים להפוך לפושעים, ומכאן שעצם החקיקה תיצור נורמה אתית – מוסרית צודקת וחשובה.
בעולם קיים חוק שעובד! ב 1999 שבדיה, שהכירה בנזקים שנגרמים מזנות הן לנשים בזנות, והן לחברה כולה, התמקדה בשורש של הבעיה שזה צרכנות הזנות, הכריזה על הזנות כלא חוקית והפלילה את הצרכנים, את הסרסורים ואת סוחרי הנשים. לקורבנות (נשים, גברים וילדים) מציעים שירותי טיפול ושיקום.
