חוק העונשין- סעיף 305

[tomper]

חוק העונשין- סעיף 305

אשמח אם מישהו יוכל לסייע בניתוח סעיף 305 - ניסיון לרצח. מהו סוג העבירה? מהו הרכיב ההתנהגותי, הנסיבות? מהו היסוד הנפשי הדרוש? לדעתי מדובר בעבירת מטרה התנהגותית. הרכיב ההתנהגותי הוא "מנסה שלא כדין לגרום למוות" הנסיבה- "אדם". אני בכיוון?

 

[sacrament]

אם אתה רוצה עזרה

אז בבקשה להעתיק את נוסח הסעיף לכאן אנחנו לא זוכרים בעל פה...

 

[tomper]

נוסח הסעיף:

העושה אחת מאלה, דינו - מאסר עשרים שנים: (1) מנסה שלא כדין לגרום למותו של אדם;

 

[sacrament]

טוב, עד שה"מומחים" שלנו לעונשין יענו...

אני אנסה לענות- אכן עבירה התנהגותית. אם הייתה תוצאה זו הייתה עבירה של רצח. גם "שלא כדין" זה נסיבות, ככל שידוע לי. אני לא רואה פה שום רכיב נפשי.

 

[RסN]

יש ניסיון כדין לגרום למותו של אדם?

(סתם תהייה...) בכל מקרה, יש ניתוח של העבירה בע"פ 1639/98 דהן נ' מדינת ישראל. אמנם הניתוח לא מאוד מפורט, אבל אם זה לא מספיק תוכל להגיע ליותר דרך פסקי דין שביניש מאזכרת שם - או חיפוש במאגרים אחר פסקי דין אחרים שמאזכרים את פס"ד דהן. בהצלחה!

 

[גשם של נובמבר]

יש

למשל במקרה של הוצאה לפועל של עונש מוות. ובכלל, אם המחוקק כותב "שלא כדין" כנראה הוא יודע על מה הוא מדבר.

 

[מוקואיסט]

או מקרה יותר סביר

של הגנה עצמית, של חייל למשל.

 

[גשם של נובמבר]

אני לא בטוחה שזה תופס

ההגנה העצמית באה כטענת הגנה במקרה של עבירה, למשל כאשר מישהו מואשם בהריגה, שהיא גרימת מוות שלא כדין, אז הוא יטען שהוא הרג מתוך הגנה עצמית. אבל גרימת מוות כדין בכלל לא נכנסת למסגרת של העבירה.

 

[מוקואיסט]

אוקיי, אבל

חייל במסגרת ביצוע תפקידו, למשל, אם מבוקש מחליט לתבוע אותו, עדיין נשמע לי יותר מקרה יותר סביר. לגבי ההגנות (שיילמדו רק בסמסטר הבא), האם כאשר מתקבלת טענת הגנה האמירה היא שהעבירה נעברה אבל לא נרשיע, או שההגנה משמעותה שגילינו שאין עבירה? את לכאורה פסקת כמו האפשרות הראשונה, אבל זה נשמע מוזר אינטואיטיבית. למשל, אם רוצח רוצה להרוג אותי ואני הורג אותו, הגיוני שכולם יגידו לי שפעלתי כדין (יש דין המתיר להרוג לשם הגנה עצמית?), ואף אחד לא יאמר שעברתי על הדין אבל שויין, נוותר לך (ובמקרה כזה ההגנה מגלה שלמרות שחשבנו שכל יסודות העבירה התקיימו, יש פגם בבניית העבירה והיא בטלה כעפר).

 

[גשם של נובמבר]

תראה,

ההגנה העצמית נמצאת בפרק שנקרא "סייגים לאחריות פלילית", "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא בדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים." לפי נוסח ההוראה אתה רואה שזה לא מאד פשוט וצריכה להיות פה פרשנות כלשהי שתבחן את הנסיבות של המקרה ומה בדיוק קרה שם. אי אפשר לומר מראש שזה בטוח היתה הגנה עצמית, לכן אם אני זוכרת נכון יוגש נגדך כתב אישום, ובמסגרת המשפט תטען לסייג הזה שמכוחו אין לך אחריות פלילית בגין העבירה ושם הכל ייבדק.

 

[סטודנטית עייפה מדי]

בוא נבחין בין שתי הגנות, פטור (excuse) והצדקה

(justification). פטור אומר שהעבירה נעברה, אך אנחנו לא רוצים שהאדם שעבר אותה יישא באחריות (למשל - כי הוא קטין מתחת לגיל 12, או כי אי אפשר לצפות מאדם סביר בנעליו שלא לעבור את העבירה - הדוגמה הקלאסית היא של אנשים באי בודד בלי נפש חיה מסביבם, שמחליטים להרוג אחד מהם ולאכול את בשרו כי אחרת היו מתים. זהו רצח, אבל לא סביר שאחרים במצבם היו נוהגים אחרת). הצדקה משמעה שמלכתחילה היה מותר לעשות את הדבר הזה. למשל הגנה עצמית. ואז הדבר מלכתחילה לא היה אסור, כך שלא נעברה עבירה כלל. ההשלכה של זה קיימת, מעבר למחשבה התיאורטית, גם לעניין עזרה, למשל. מותר לי לעזור למי שנהנה מהצדקה להשיג את מטרתו (למשל - אם אני רואה פושע רודף אחרי מישהו אחר, מותר לי להרוג את הפושע למען ההגנה העצמית של הנרדף), אבל אם זה רק פטור, אסור לי, למשל, לעזור לקטין לרצוח, כי זה דבר שאסור לו מלכתחילה. נ.ב. אני לא מאמינה שאני עונה בהקשר דיני עונשין. לא מאמינה. אוף. הקורסים של השנה השפיעו עליי... ואני חשבתי שמשפט ופילוסופיה זה קורס תמים...

 

[מוקואיסט]

את ההבחנות התיאורטיות

אני מכיר, אפריורית. השאלה שלי היא האם הן אכן קיימות במשפט הישראלי? ההיא מלמעלה טענה החוק הוא שהגנה היא פטור (ולזה דווקא נתת דוגמאות), והשאלה שלי היתה האם המקרים שאינטואיטיבית נופלים לקטגוריה של הצדקה (מחבל שעומד לרצוח אותי ואין לי אפשרות לנטרל אותו בלי להרוג אותו) אכן מוכרים בחוק כהצדקה, ולא כפטור. אם זה אכן כך, אז הסוג הזה של ההגנות הוא לכאורה "על פי דין", ולא צריך לחפש מקרים הזויים של הוצאה כושלת להורג. נ.ב. את נשמעת כמו קוגלר!!!! (סליחה. רק עכשיו, בתשובה, עם הדוגמא של הקניבלים).

 

[סטודנטית עייפה מדי]

אני נשמעת כמו קוגלר, ככל הנראה, כי את הדוגמה

הספציפית הזו אכן שמעתי ממנו, בשיעור הראשון של הסימסטר הראשון של שנה א'

אגב - איך הוא? אתם אוהבים אותו? (מעניין אותי לשמוע איך הולך לשנה א', את מי הם אוהבים, את מי פחות. הבנתי שההעדפות שלכם במרצים קצת שונות מאשר שלנו). אני חושבת שיש מקרים שנופלים להצדקה. נגיד כליאה ע"י סוהר אחרי מתן גזר דין היא כליאה מוצדקת, ולא רק כליאה פטורה (ומותר לסוהרים אחרים לעזור לו. למרות שלפי פסה"ד האחרון בעניין הפרטת בתי הסוהר, ייתכן שאסור לאזרחים אחרים לעזור לו, מה שגורם לנו אולי לחשוב על קטגוריה שלישית, של הצדקה רק כלפי חלק לא כלפי כולם, מה שקצת סוטה מהאינטואיציה הראשונית של הצדקה, שאם זה מוצדק אז תמיד מותר. מירי גור אריה כתבה על זה עכשיו מאמר אם זכור לי נכון שווה לנסות לקרוא אותו). אני חושבת שזה עונה על השאלה שלך, אבל אם לא, נסה שוב (לא כי אני יודעת עונשין, אלא כי התעסקתי כמה שבועות השנה בפילוסופיה של פטורים בעונשין, גם בהקשר של המשפט הישראלי).

 

[מוקואיסט]

דבר צעירי הצאן

אני לא יודע עד כמה אני יכול לייצג את השנתון (אני תמיד מצליח למצוא את המשעשע בכל מרצה, ולכן נהנה בכל השיעורים פחות או יותר), אבל ממה שאני כן מצליח לשמוע מסביב: 1. קוגלר. האמת היא שהוא פתח ברגל שמאל (שלא באשמתו. ההתחלה היא המבוא המשמים לשיקולי ענישה ומטרות המשפט, ובפורמה של קריאה מדפים בני 15 שנה ומעלה זה לא מפתיע בכלל), אבל לאט לאט פוזת הדובון איכפתלי החמודה שלו הצליחה להעלות את הפופולריות שלו לרמה לא סבירה ביותר. (למרות שזה לא מתבטא בנוכחות. משמים כבר אמרנו? אפ' הבדיחות כתובות בדפים. אבל כל פעם שהוא מספר בדיחה ומתפוצץ מצחוק בעצמו, אי אפשר שלא לצחוק ביחד איתו). 2. חנינא. אך, חנינא. איזה מחיאות כפים הוא קיבל בשיעור האחרון של הסמסטר ('רוצים הדרן', באימ'שלי, פעמיים). למרות שאין לו סבלנות בגרוש. בתחילת השנה מישהי אמרה 'לא הבנתי', והוא הסתכל עליה במבט לא מבין "מה לא הבנת? אבל אני הסברתי". לאט לאט הוא התחיל להתייאש, נעשה ציני, והתחיל לומר לאנשים כמה השאלות שלהם טובות. אבל התיאטרליות שלו הופכת כל שיעור לחוויה (גם אצלכם היה לו את הקטע הזה עם הרמת הידים למעלה ביאוש, וקריאה פתאומית "הביציות של נחמני!!!"?). 3. חופרי. בינתיים השיעורים שלו מעניינים, חרף החפירות (הוא לא יודע לסנן שאלות דביליות, וזה עולה לנו בזמן ובמזומן), ובהתאם גם הפופולריות שלו. אבל יש לי הרגשה שהוא מסוג המרצים שאחרי המבחן אוהבים הרבה פחות. 4. קרן. דווקא חשבתי שהיא מרצה לא משהו, עד שהיא היתה חולה ואחת המתרגלות החליפה אותה. מאז אני שם פתק בכותל כל יום כדי שהיא תהיה בריאה (לא בקטע רע, אבל כדי ללמד - צריך לדעת איך. ומסתבר שאי אפשר להשוות בין מרצה לסטודנט, אפ' אם קרן היא לא מעניינת כמו חנינא או סיסטמתית כמו קוגלר). 5. מדינה. בסך הכל נחמד, אין יותר מדי מה להגיד. מלמד טוב, לא עומד בזמנים בשיט, קצת לחוץ, אבל בחינניות. חייב להפסיק להגיד "ברחל בתך הקטנה". לא יודע כמה זה מייצג, אבל זה מה יש כרגע. לגבי ההגנה האמת היא שזה הלך והסתבך שלא בצדק, כל מה שרציתי לדעת הוא האם יש הגנה כזו גם לנסיון להרוג, וזאת כדי לנסות להסביר את ה'שלא כדין' בצורה יותר טובה מ1. נסיון הוצאה להורג שכשל (נו, באמת!) או 2. סרך עודף ומיותר מהקוד הפלילי של מושבת הוד מלכותה בהודו (הרבה יותר סביר).

 

[מוקואיסט]

שגיאים

זה מה שקורה כשכותבים מהר ובלי להגיה לפני השליחה. כל פעם שמשהו נראה לא קוהרנטי, פשוט תפרשי לפי התכלית ולא לפי הלשון.

 

[sacrament]

גם אני חשבתי על זה...אבל...

לגבי רצח אין רצח שלא כדין, וגם לא בשאר עבירות ההמתה אז למה דווקא לגבי הניסיון ראו צורך להוסיף שזה לא כדין? באשר לדוגמה שלך- מדובר בעבירת ניסיון. מה הסיכוי שמישהו רק ינסה להוציא לפועל עונש מוות ולא יצליח? הכסא החשמלי לא עבד? הנידון למוות עמיד לרעל? כיתת היורים פיספסה בכמה מילימטרים ושום כדור לא פגע? זה יפה שאת נותנת הרבה קרדיט למחוקק, אני פשוט לא בטוחה שהוא תמיד ראוי לזה

ואגב...אני דווקא חשבתי על דוגמה אחרת, של רופא ומטופל...למשל שהמשפחה מבקשת שהמטופל לא יסבול ואז מנתקים את מכונת ההנשמה/הזנה באישור בית המשפט ואז זה כדין. אבל שוב, למה בניסיון כן ובעבירות תוצאה לא? נפלא הדבר מבינתי.

 

[גשם של נובמבר]

תקלות קורות

א) זה לא נוגע רק לעונש מוות, זה יכול להיות תקף למשל גם לחייל שקיבל פקודה להרוג מחבל, או כמו שאמרת - רופא שצריך לנתק אדם ממכונת הנשמה כי אין טעם להחזיק אותו בחיים ועוד. ב) בישראל אולי עונש המוות לא הופעל פעמים כ"כ רבות, אבל בארצות אחרות שם זה יותר נפוץ אני בטוחה שלא הכל מושלם ותקלות קרו, במיוחד לאורך ההסטוריה כשהטכנולוגיה לא היתה עד כדי כך מתקדמת וטכניקות ההוצאה להורג היו מגוונות. ג) אולי לא כתוב "שלא כדין", אבל בהריגה לדוגמא כתוב "הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם", וברצח צריך כוונה תחילה או גרימה במזיד, האם זה לא בערך אותו דבר? הייתי אומרת שכן. ד) אולי המחוקק לא תמיד צודק, אבל הוא גם לא תמיד טועה, ואם הוא בחר לכלול את המילים "שלא כדין" כנראה היתה לו סיבה וזו לא מקריות.

 

[RסN]

מי שמוציא להורג - יש לו "כוונה תחילה"

 

[גשם של נובמבר]

אבל מי שמנסה להוציא להורג עושה זאת כדין

 

[arimpal]

חחח כן, למה לא

סייגים: נסיון לגרום למותו של אדם בעקבות הצורך/כורח/הגנה עצמית.