זה כמעט אף פעם לא מתשלב ביחד גם לגברים
כי אתה מדבר על שני סוגי גיבורים שונים שאי אפשר לשלב נקי ביחד
1)גיבור נוקם, כלומר גיבור שנפגע ופוגע בחזרה במי שפגעו בו, כדי להעניש ו/או להרגיש סיפוק רגשי מהנקמה, זה אנטי גיבור, כי גיבור כזה עושה מעשים רעים וגם נענש אליהם בדרך כלל בסוף , אבל הוא עושה מעשים אלה נגד אנשים שמגיע להם. זה גיבור שמבינים את מעשיו, ומגלים אליו סימפטיה, אבל מבינים שמעשיו הם לא נכונים. מוקדם או מאוחר גיבורים כאלה נושאים בתוצאות של מעשים שלהם, אין כמעט תמיד סוף טוב בשבילם.
דוגמאת: דנסט מ "רוזן ממונטה קריסטו:", הכלה מ "קיל ביל", ועוד
2) גיבור לוחם צדק, לא מחפש נקמה, הוא מחפש צדק, גם אם הוא מחפש אותו בגלל טראומה שעבר. זה גיבור קלאסי. מעשים שלהם הם תמיד נתפסים כלא רק מובנים וסימפטים אלה גם נכונים. אם הם מתים זה תמיד הקרבה גרואית וגם מתים הם המנצחים, קרב מוסרי לפחות, כשגם האיוב מעריץ אותו.
דוגמאות, ויילאם ואלס מ"לב אמיץ", ספטרטקוס מסרט ישן עם קירק דוגלס, ועוד
אי אפשר לשלב שני סוגי גיבורים אלה אלה, בלי לצופים ירגישו דסוננס בדמותו, וכך הגיבור יאבד אמינות הסימפטיה. לדוגמה וילאם ואלס לא מבקש לנקום במלך אישית או להעניש אותו, הוא לחם בו מסיבות של צדק פוליטי( חופש לסקוטלנד וסוף לעריצות). אם הסיבור היה סיפור אחר, שוואלס רוצה להעניש אותו מלך אנגלי אישית,שמטרה שלו זה לראות את המלך מת, או נענש, זה היה סיפור אחר לחלוטין:
א)הצופים רבים אז לא היו רואים את המאבק שלו באנגלים כחיפוש צדק כן, אלה שימוש ציני במאבק זה כדי להשיג נקמהה אישית. ואז הדמות היה הופכת ללא סימטטית
ב)זה היה הופך לסיפור של "אם אתה הורג אותו, אתה הופך להיות כמהו", זה היה מטיל ספק בצדקת המאבק, ושם שאלה האם המנצחים באמת כל כך טובים ומוסרים.
הכותבים תמיד מודעים לדיסוננס, אבל פותרים את הדיסוננס בדרך כלל בכך שגיבור צריך לבחור, נקמה או ניצחון הצדק, וגיבור כמעט תמיד מוותר על הנקמה כדי להשאר גיבור רודף צדק.
דוגמאות:" סימבא מ"מלך האריות" שמסרב להרוג סקאר אחרי שניצח אותו, או פאול אטראידיס מ"דיונה" שגם לא מחפש להרוג אף אחד, אלה מוכן להסתפק בכניעה, פאול לא רוצה ז'האד, אבל כמובן שצופים רוצים לראות את הנבל נענש, לכן גם כמעט תמיד בסיפורים הנבל מסרב להכנע, ויוזם קרב אחרון, גם אם אין לו סיכוי, סוג של מתאבד בעצם
בקשר לזמנים, כמובן שאנחנו מדברים על קולנוע מודרי, ולא של שנות ה60 נגיד. בקולנוע מודרני לא רואה הבדל בין גיבור נוקם גבר וגיבור נוקם אישה. גם לא רואה הבדל בין גיבור רודף צדק גבר לגיבור רודף צדק אישה. אבל, גם לגברים וגם לנשים, אי אפשר לשלב בין שני סוגי גיבורים אלה.
ואם לדבר על סרטים ישנים, הבעיה היא לא שנשים גיבורות נוקמות או גיבורות רודפות צדק מוצגות שונה, אלה שכמעט לא מוצגים דמויות של גיבורות אקטיבים נשים בקולנוע. בסרטים ישנים תפקיד האישה היא כנעט תמיד לתת לגיבור סיבה להיות גיבור, או כדי להציל אותה או כדי להרשים אותה, או כדי לנקום עליה. במידה מסויימת נטיה כזאת עדין קיימת,
מאוד ממליץ על אתר tvtropes, אם אתה רוצה למצוא דוגמאות לסרטים, ספרים, סדרות וכד' לכמעט כל נקודה אפשרית.
