אל תתחילו להגיב לי אחת אחת
כי זה לא מכוון אישית למישהי פה. זה כללי. אני היחידה ששמה לב שכל עניין ההערצה כמו שהיא מתבטאת היום (היום=תקופתנו, כללית מן הסתם) זה פשוט מטופש ונורא? לאהוב שחקן או זמר *שוב, הכל בכלליות* או מי שלא יהיה בגלל מה, בגלל שהוא יפה?!? אז מה? אז תגידו "בואנה הוא חתיך" הוא "איזה יפה הוא" אבל מה זה קשור לאיכויות שלו כאמן? לדוגמא: אני בטוחה שמספיק פה (כולל אותי, עוד לא מצאתי תחליף איכותי) קוראים ראש 1. תפתחו שנייה ת'גיליון האחרון. נכון יש כתבה על הכוכבים הבאים? הזמר שיעלה בקרוב, השחקנית וכו'? אז זהו. כללית זה רעיון ממש חמוד לדעתי. אבל 'סתכלו שנייה על השחקן הבא (נו האוסטרלי ההוא...), ועל "למה אנחננו אוהבים אותו". אין לי את הגליון לידי אבל אני זוכרת את הלך הרוח הכללי: כי הוא יפה, וכי יש לו חברים מפורסמים. וואו. ועוד לא מדובר פה על כוכב פופיסטי כזה. שחקן די רציני אם הוא שיחק בכזה סרט מתח, ועוד כמה דברים (לא זוכרת כרגע). קשה לכם לכתוב חצי שורה על כמה שהוא משחק טוב (והוא טוב)? כשאני אוהבת שחקן או להקה או וואטאבר מסוימים, אז כן הוא כל כך יפה והוא כזה חמוד אבל בעיקר כי הם כל כך מוכשרים, זה מה שבאמת משנה. צריך לעשות הפרדה בין הערכה (טוב) להערצה (עיוורת). דבר אחרון, בקשר לאשטון ספציפית: אם אתן באמת אוהבות אותו (וזה מוצדק הוא משחק ממש טוב בתור קלסו...), אז הייתן באות בגישה של "הוא משחק טוב" ואם אתן מתעקשות על הערצה, "הוא מאושר" כי יש לו חברה והוא אוהב אותה וזה מן הסתם משמח אותו. אם לתת דוגמא אישית: יודעות מי זו יוקו אונו? ג'ון לנון? אז זהו יש כלפיה שנאה שלדעתי היא לא מוצדקת, שהיא פירקה את הלהקה (ביטלז) וזה. אבל צ'מעו, לא ניכנס לזה - אפילו אם כן היא תפסה חלק בפירוק (שוב, לא נכון לדעתי). אז מה. הם היו מתפרקים בגלל ריבים אחרים בלעדיה, והיעקר הוא שג'ון היה מאושר עד השמיים. וזה היה ככה, אפשר לשמוע את זה. מישהו בכלל טרח לקרוא את זה? אם כן - אתם מסכימים?
השמועות נכונות-והנה ההוכחות.... עצוב עצוב...
