חדשה כאן

מילי7777

New member
מאמינקה

תודה ששיתפת.
אני מזדהה לגמרי. זה באמת לא נתפס איך בגיל צעיר יחסית הפוריות כ״כ ירודה.
קשה לי מאד להשלים עם זה, במיוחד שלא מעט נשים סביבי נכנסות להריון ספונטני בסביבות גיל 40.
אז ידעתי שספונטני זה לא יעבוד אצלי אבל כבר תקופה מאד ארוכה שלא מצליחה להגיע אפילו לשאיבה.

בנוגע להדסה, אשמח לשמוע קצת יותר, האם הצלחת בניסיון הראשון? עד כמה הם קשובים לדרישות בענין התורמת? עד כמה נשמרת הפרטיות? האם לקחתם מהתורמת את כל הביציות או התחלקת עם עוד נתרמת? אולי זה קצת מוקדם אבל אני מאד רוצה משפחה גדולה וחושבת על העתיד שאולי נרצה ילד שלישי ואז אולי כדאי להשאיר ביציות מאותה התורמת כך שהאחים יהיו בעלי רקע ביולוגי גנטי משותף משני הצדדים.

שמחה בשבילך המסע הזה הסתיים בתאומות. בנות כמה הן עכשיו? האם יודעים אצלך על התרומה?
לא נעים להגיע אבל אני חוששת ממצב בו הבן הביולוגי יהיה יותר הילד שלי מאשר התינוק/ת מתרומה.
 
אני הצלחתי בתרומה השלישית אבל הראשונה בהדסה

אני ניסיתי את מסלול אסותא רמת החייל פעמיים ולא הצלחתי. לא חשבתי פעמיים ובזכות בנות פה בפורום החלטתי לנסות את הדסה, למרות שאני גרה רחוק.
המרחק לא מפריע כי הגעתי להדסה פעמיים בסך הכל, וגם הפעם השניה היתה רק כי חששתי ממשהו לפני הטיסה.
בגלל שבאסותא לא הצלחתי ביקשתי מהדסה את מסלול השיירד ריסק, שבו את משלמת יותר כסף ואם בסבב הראשון לא מצליחה את מקבלת סבב שני מתנה. לשמחתי הצלחתי בהחזרה הראשונה של הטריים בברנו. יש לי גם 4 מוקפאים עכשיו.
כשאני הגעתי לראשונה להדסה עם בן זוגי, שנינו מאוד התלהבנו מהאנרגיות הטובות שלהם, הרגשנו שהם ממש שליחים, ובאמת רוצים בטובתנו ולא פועלים מבצע כסף.
זה ארגון גדול, והכל מסודר ואין שום חשאיות דרכם. הכל מתנהל בשקיפות והכל כתוב ומתויק בתיק האישי שלך. בניגוד למסלול הראשון שהייתי בו ולא קיבלתי שום דוח מעבדה כתוב ואין לי מושג מה החזירו לי, אם בכלל.
לגבי הפרטיות, הם מאוד שומרים על הפרטיות. אם לאסותא רמת החייל הגעתי לפגישה של היעוץ והתשלום וחיכינו בחדר המתנה כ 15 זוגות (ונכנסנו לחדר כל פעם שני זוגות , פשוט בושה) כשהגענו להדסה לפגישה עם פרופ סימון היינו לבד בחדר המתנה ולא נתקלנו באף זוג. הם גם מקבלים ביחידת IVF כך שחושבים שהגעת לטיפול IVF רגיל. לברנו החלטנו לנסוע עצמאית ולא עם הקבוצה כי רצינו לשלב טיול בפראג, ולכן גם ניצלנו את שהותנו שם להבאת זרע טרי למרפאה ולא קפוא למרות שלא היתה לנו בעיה בזרע. החלטנו שאנחנו ממקסמים את התוצאה ועושים הכל שזה יקרה. מאוד ממליצה לשלב טיול ולהגיע עם מישהו/מישהי ולא לבד, האוירה יותר קלילה ויש פחות תחושה של בדידות (כמו שהיתה לי בקייב)
לגבי כמה הם קשובים לעניין התורמת, ביקשו מאיתנו למלא העדפות כמו צבע שיער, צבע עיניים, השכלה, גובה וכו'. וגם לתעדף כל דבר. לי אישית היה חשוב שהיא תהיה סטודנטית ועם שיער חום , את כל השאר כתבתי שזה לא משנה לי, כולל סוג דם. שבועיים לפני הטיסה התקשרו מהדסה ונתנו לי לבחור מתוך 4 תורמות את מי אני מעדיפה. ניצחיה היתה סבלנית ושוחחנו כחצי שעה והקריאה לי את כל הפרטים של כל תורמת, כולל מספר האחים שלה, האם הם ריאים, מה בדקו אצלה וכו'. 2 תורמות היו בדיוק מה שרציתי ובחרתי אחת מהן. התאומות נולדו עם עיניים חומות ושיער חום. אגב, הם גם מבקשים ממך תמונה של שניכם כדי להתאים לכם תורמת. עד היום אני לא יודעת אם הם עצמם רואים תמונה של התורמת. הם אומרים שלא, אבל משום מה יש לי תחושה שהם כן רואים תמונה :) אותי ליווה פרופ' סימון, הוא קצת קשוח אבל עם לב טוב ומקצועי. הוא גם היה איתנו בברנו ושיכנע אותי לא להחזיר 3 עוברים ואני ממש מודה לו על כך. הנטיה שלנו אחרי כל מה שעברנו לא לסמוך על אף אחד ולהתעקש אבל איתם הרגשתי שיש לי על מי לסמוך. בכל מקרה כדאי תמיד להיות עם יד על הדופק ולבדוק הכל ואם יש חשש לבקש לדבר עם הרופא.
לגבי הורמונים, פחדתי שהם יהיה קשוחים אבל הם התגמשו איתי. הם הסכימו שלא אעשה ניסיון דמה בגלל ניסיונותי בקייב, והסכימו שאקח רק 2 כדורי פרוגינובה ביום ולא 3.
אני לקחתי חצי תורמת, כי אחרי מה שעברתי הבנתי שאין לי שליטה על שום דבר, ושקודם כל יקרה הריון, לא חשבתי לטווח הרחוק ולא חלמתי שיהיו לי תאומות.
יש אופציה לקחת תורמת שלמה אבל אם הביציות שלה או היא לא כל כך מוצלחות את נתקעת איתן. זו החלטה שאת צריכה לקחת.
היום הן בנות שנה ואף אחד לא יודע על התרומה חץ מבנות שהיו איתי במסלול. אני לא מתכוונת לשמור בסוד כי אני לא מאמינה בסודות בתןך המשפחה ואני חושבת שילדים מרגישים שיש משהו שמסתירים מהם וזה לא טוב להתפתחות שלהם. מה גם ששקר סופו להתגלות והחשש שלי מגילוי בגיל מאוחר שיגרום להלם וטלטלה וזה מלחיץ אותי. אני מחכה שיגדלו קצת ואז אספר להם על זה מבלי לעשות מזה סיפור גדול. החשש הכי גדול שלי הוא מאנשים בורים וחסרי טאקט שיגידו להם דברים מטומטמים, אבל התפקיד שלי יהיה לחזק אותן ולהאמין בעצמן שאף אדם זר לא יוכל לערער אותן.
לגבי בן הביולגי, אין מצב שתאהבי אותו יותר. לדעתי.
ברגע שתהיי בהריון את כבר תשכחי מהתרומה וכשתראי את התינוק/ת את ישר תתאהבי.
 

Koala Bear 1

New member


 

עוגי555

New member
איזו נהדרת את

הכי אני אוהבת לדעת שעכשיו את אמא, אחרי כל זה.
מצטרפת להמלצה על הדסה, למרות שעד עכשיו אני מיובשת מזה שלא בקשו ממני תמונה.
מצטרפת בחום על ההמלצה לשלב טיול.
אני מאמינה שעם ילד בבית זה פחות פשוט, אבל לדעתי שווה שווה.
מאמינקה, אושר ואושר לך ולמשפחה
 

מילי7777

New member
את מקסימה שפירטת

זה מאד עוזר לי ואני דיי מתגבשת על הדסה (עין כרם).
ממש עשית לי חשק כבר להתחיל את הפרוצדורה. מחר אצור איתם קשר :)
כ״כ חשוב בעיני התחושה שהצוות נותן. שמגלים רגישות לענין ושומרים על הפרטיות.

נתת לי הרבה מידע ונראה לי אם כך שנלך על המסלול של חצי תורמת והרבה תפילות.

טיול לפראג זו אופציה לא רעה בכלל אם כי נראה לי שכדאי לנוח אחרי ההחזרה ולא להתרוצץ ברחובות. בכל אופן, נראה שזה לא השפיע עליך ואם כן אז רק לטובה.

טוב שלא החזרת 3 אחרת לא היה לך זמן לנשום. גם ככה תאומות זה המון עבודה אבל גם אושר כפול.
אנחנו כנראה נחזיר רק אחד בכל פעם. לא נראה לי שנוכל לעמוד בטיפול של תאומים.
חשוב לי גם לשמור על איזון במשפחה כך שאוכל להקדיש ולתת את הזמן לכל אחד מהמשפחה.

כתבת שרק הבנות שהיו בנסיעה יודעות על התרומה אבל שאת מתכוונת לספר להן בעתיד.
ההורים שלכם יודעים מזה? אם כן, איך ההורים שלך קיבלו את זה?

תודה יקירה ותדעי שחיזקת אותי מאד ונתת לי תקוה גדולה

מאחלת לך אושר,שמחה ושעות שינה שפויות
 
תודה , אני מאוד מבינה אותך

אין ספק שתאומים זה קשה! יש לי ימים שאני יוצאת מדעתי אבל זה בעיקר בגלל שאני רוצה לתת את כל כולי למענן ולא עושה לעצמי הנחות.
בדיוק היום חשבתי על זה שאם ארצה יום אחד להשתמש בקפואים אז לא ארצה להחזיר שוב שניים, כי זו הורות קשה, פיזית ומנטלית, ומלווה בהרבה רגשות אשם :(
אבל מצד שני, זה גם אושר כפול, ולקבל שתיים בהריון אחד זה כייף, וגם שיש להן אחת את השניה.

ההורים והאחים שלנו לא יודעים מזה. אנחנו גם לא מתכוונים לספר להם. אם הבנות ירצו לספר כשיגדלו זו כבר החלטה שלהן. לא רוצה שידעו עליהן דברים לפני שהן יודעות על עצמן.
את לא חייבת לספר לאף אחד, אם את צריכה תמיכה וחיזוקים תפני אלינו ותקבלי בשפע. כאן לא תרגישי לבד.

לגבי פראג , להדסה יש ימים קבועים של החזרות. זה בד"כ בימי חמישי ולעיתים שישי. השאיבות בימי שני ולעיתים שלישי. אנחנו טסנו ביום ראשון לוינה (היא קרובה יותר לברנו מאשר פראג, גם הקבוצה טסה לוינה) לקחנו אוטובוס ישר מהשדה תעופה לברנו למלון, ביום שני בבוקר הגענו למרפאה והבאנו זרע טרי, ומשם ישר לקחנו רכבת לפראג. טיילנו שם 3 ימים עד ההחזרה בחמישי אחה"צ. שישי שבת טיילנו רגלית ובאיזי בעיר העתיקה של ברנו וחזרנו שוב לוינה באוטובוס ומשם לישראל. את הכל הזמנו באינטרנט. הכל היה מתוכנן מראש.
אם את צריכה עזרה בקבלת החלטות, תכנון הנסיעה העצמאית, או שאלות אחרות את מוזמנת גם לשאול אותי בפרטי ואסייע כמה שאוכל.
אני זוכרת כמה הייתי מבולבלת ומפוחדת כשהתחלתי את התהליך ואני אשמח לעזור לכל אחת בדיוק כמו שעזרו לי.
 

מילי7777

New member
הפתעת אותי

שההורים והאחים לא יודעים אבל אתם מתכוונים לספר לבנות שיגדלו. מן הסתם זה יזלוג למשפחה הרחבה ואז דווקא יכול להיות ענין מסביב לסוד שנחשף. כך או כך זו החלטה שלכם.
ככל שאני חוככת את הנושא בדעתי אני מבינה שחוץ מאספקט רפואי לא אמורה להיות לתרומה שום השפעה.
אגב, גם באספקט הרפואי המידע שמתקבל על התורמת הוא מאד מצומצם ובגדול מסתפקים בתורמת שנחשבת בריאה בלי יותר מדי פרטים.
סתם מענינו לדעת, היום כשהבנות כבר בנות שנה את עדיין פוגשת את נושא התרומה. האם זה עולה בינך לבין בעלך? או שזה כבר מסמן לא ענין וכבר לא מזכירים את זה ?

לגבי הטיפול בבנות - אני יכולה לומר לך שהשנה הראשונה היא הכי קשה ועוד מעט יהיה יותר קל. ההקלה הכי משמעותית היא בגיל שנתיים ואז פתאום תרגישי שאת יכולה לפנות לעצמך איזה שעה בשבוע שהיא רק שלך ;)
בכל מקרה ללדת שתיים זה צ׳ופר למי שכל כך מחכה לילד.
גם בלילות ללא השינה הייתי מזכירה לעצמי שזה עדיף על שנים של שינה רצופה בלילות ועצב גדול בימים.

שמחה כבר שאנחנו לא שם ומקווה שעוד ועוד בנות יזכו לאוצר קטן שיקרא להן א-מ-א !

תודה על כל התמיכה

אם לא היתה כאן פרטיות מאד אישית הייתי כבר מזמינה אותך ואת עוגי לקפה
 
אם אני פוגשת את נושא התרומה?

כן, אבל לא באובססיביות. בהריון הייתי סקרנית איך התורמת נראית ואיך הן תיראנה וניסיתי להבין מהסקירה התלת מימדית אבל לא ראו כל כך טוב. בן זוגי לעומת זאת, כל פעם שכח שההריון הוא מתרומה ורק כשדיברתי על זה זה הזכיר לו. היינו לפעמים צוחקים על זה אבל די מהר זה הפסיק לעניין.
אחרי הלידה, זה שוב עלה כי בחנו את התגובות של המשפחה. משום מה כל אדם שפגש אותנו אחרי הלידה ניסה להבין למי כל אחת דומה. אחת יצאה דומה לבן זוגי ואחת לתורמת כנראה. אבל אנשים בכל זאת אמרו שהן דומות לי וזה תמיד הצחיק אותי. המשפחה לא אמרה כלום ורובם אמרו שהן דומות לבן זוגי. אני והוא התאהבנו בהן מהרגע הראשון ולא הפסקנו לשבח את הדסה את פרופ' סימון ואת הצ'כית המקסימה.
היום אנחנו כבר לא מדברים על זה כמעט, ואני לא חושבת על זה, אבל לפעמים אנחנו צוחקים שלתאומה שדומה לתורמת יש אופי אירופאי (היא סבלנית יותר, מאופקת ושקטה)
כשאני לבד איתן ומסתכלת עליהן יוצא לי לחשוב כל מה שעברנו ולהבין איזה מתנה גדולה קיבלנו.
ותודה על ההזמנה, אם היה לי זמן הייתי נענית לה בשמחה.
 

עוגי555

New member
מרתק. תודה מאמינקה

יש לי הרגשה שבעלי שוכח לפעמים.
חבל שאני לא.
מידי פעם יש לי התקפות שמחה ועליצות וברור שאז אני שוכחת
אבל זה כל הזמן בראש ולפעמים בצורה ממש מעציבה.
אני גם סובלת מזה וכם מרגשות האשמה שבאים בעקבות
בואי נגיד שהשמחה לא שלמה. זה קשה לי.
אני במצברוח טוב כמעט כל הזמן, שמחה לקום בבוקר.
אחרי השנתיים שעברו עליי שבהם איבדתי את הטעם כמעט בהכל
זהו שינוי מופלא.
מרגישה שחזרתי לחיים.

אני מקפידה לא לשוחח עם בעלי יותר על עניין התרומה. יאללה שישכח, יותר טוב.
אני במתח גדול לקראת איך היא או הוא יראו
במשפחה שלנו זה התחביב הגדול ביותר. סוג של אובססיה
מי דומה למי ואיך
מי זז כמו מי ומתי
הגבות של מי השיער של מי האישונים של מי
אני במתח גדול לגבי הגנטיקה המסתורית.
אני דואגת לבריאות ולהפרעות ו׳הפתעות׳ בריאותיות שיהיו לילד
אני מתנחמת בכמה דברים-
קודם כל העניין המובן- יש תינוק ויכל לא להיות. קורים לנו פה ניסים.
חוצמיזה שאני יודעת שהגנטיקה היא ממילא לא 100 אחוז
קרוב לוודאי שלא היה יוצא העתק קטן
50 אחוז אני פלוס 50 אחוז בעלי
זה לא ממש עובד ככה, למרות שמסביבי אני אואה שכן
אומרים לי לה בפורום כל הזמן שזה לא נכון
וכל הכתבות על גנטיקה מדכאות אותי, אז הנחתי לכל העניין הזה.
והכי חשוב
נאחזת פה בסיפורים של האמהות, שמעידות על חיבור מושלם וחזק
בלי קשר לכלום. אז אני מצפה ומקווה שגם לי זה יקרה
מעבירה את המחשבות למוד חיובי ואופטימי...
 

מילי7777

New member
זה באמת מענין

בראיה לטווח ארוך אני מניחה שככל שמתרחקים מהלידה, כל נושא התרומה הולך ושוקע.
גברים כמו גברים שוכחים מהר והלוואי וידביקו אותנו בתכונה המבורכת הזו.
הטפשת בהריון אמורה לעזור לזה, לא?! :)

מאמינקה, נראה שיש בדיחות פרטיות שהן רק שלך ושל בעלך. נדמע שיש לך בעל מקסים שלא מתעכב על מה שלא צריך להתעכב

בעניו המראה נראה לי שאם התינוק דומה בצבעים אז לסביבה מאד קל לשייך את התינוק ביולוגית למשפחה. ברגע שהצבעים מאד שונים זה קצת מוזר, אם יודעים שיש רקע של בעיית פוריות זה יכול להעלות חשד.

סתם דוגמא, לאה שנירר ממעושרות הציגה לא פעם את הילדים שלה. היא ילדה בגיל 49 והילדים בעלי מראה אוקראיני מובהק. ההקשר מאד בולט. נכון שרובנו כאן צעירות יותר אבל עדיין לא רוצה לפגוש את נושא התרומה בעיניים של כל מכר בשלבים שונים של גידול הילד.

מקוה למצוא תורמת בעלת גוונים דומים אם כי בעלי נדלק פתאום על עיניים בהירות ושיער בהיר
 
נשמע שגם בעלך לא לוקח את זה קשה

עיניים ושיער בהיר זה מאוד יפה. במיוחד לנו הישראלים. אירופאים בהירים דווקא אוהבים את המראה המולאטי.
אבל אם שניכם כהים/עדות המזרח ואתם לא רוצים לעורר תגובות/הרמות גבה, אז כדאי לבקש הכל חום (עיניים, שיער וגוון עור עד כמה שאפשר) . באתר של המרפאה הם מציינים שכל התורמות שלהם הן צ'כיות ומגזע לבן.
ראיתי את ילדיה של לאה שנירר. מתוקים ויפים. האמת, כל ילדי התרומות שראיתי עד היום יצאו מהממים. השילוב של מזרח אירופה עם ישראלים יוצא יפה. לגבי המראה האוקריאני אצלהם, אז כמו שציינתי בעבר כדאי ללכת על צ'כיה. המראה שלהם יותר "ישראלי" וגם אל תשכחי שהיא נשואה למישהו לא הכי צעיר, ואי אפשר לדעת אם זה נעשה מהזרע שלו.
 
היי מילי ברוכה הבאה לפורום

טוב עשית שהסקת מסקנות. אחרי שנה וחצי של טיפולים כושלים אכן נראה שהגיע הזמן לעבור הלאה. לא מכירה את המסלול של מנור. אני בוגרת מסלול הדסה. אני חושבת שההחלטה שלך לעבור לתרומה היא החלטה נבונה. כמי שכבר זכתה לחבק ילדה שנולדה מתרומה, אני יכולה לומר לך שהאהבה היא אין סופית. מהרגע שהעובר מתפתח אצלך בבטן הוא הבייבי שלך לכל דבר. וכשהוא נולד ואת סוף סוף זוכה לחבק אותו זה שלך. אני מאוהבת בבת שלי ברמות קשות. אצלי צבע העור ממוצע והשיער כהה. התורמת הייתה אמורה להיות עם שיער חום בהיר. הבייבי יצאה בלונדינית ולא דומה לי בכלל. אבל לא מזיז לי כלום. ואת יודעת מה? אנשים מחפשים דמיון ומוצאים דמיון אפילו שאני ממש לא רואה שום דמיון. ועדיין יש אנשים שאומרים שהיא קופי שלי. אבל זה ממש ממש לא משנה. התינוקת מדהימה בכל קנה מידה, ואני מאושרת עד הגג.
 

מילי7777

New member
אני אוהבת סיפורי עם סוף טוב

איזה אושר! מכירה את ההרגשה של תינוק בידיים ולב מתרחב ומתאהב. כל כך רוצה להיות שם שוב.
אני רואה שיש כאן הרבה בוגרות הדסה :) זה מחזק אותי לפנות אליהם.
מקוה שאני כאן לשהות קצרה
הרבה תודה ונשיקות לבלונדינית
 
תודה רבה ושיהיה לך בהצלחה

זה בדיוק כמו שתיארת : הלב מתרחב ומתאהב. וכשמאוהבים ככה זה ממש לא משנה למי היא דומה, ולמי היא לא דומה. אהבה זאת אהבה. וחיוך של תינוק זה האושר הכי גדול. מאחלת לך שתהיי שם שוב ממש בקרוב.
 
מאחר וענו לך נשות הדסה אייצג את מסלול מנור ברוכה הבאה
אני ולא מעט נשים כאן עשינו את התרומה דרך חברת מנור מדיק שמביאה את העוברים לארץ באינקובטורים מיוחדים, ההחזרה נעשית באסותא ראשל"צ.
לא מכירה אישית את ד"ר ברקוביץ, יודעת שנחשב לרופא תותח אם כי הדעות לגביו חלוקות בין נחמד לאנטיפט. מה שכן העלויות שהוא לוקח הן הכי שפויות יחסית בשוק.
אני יודעת שיש אפשרות למציאת תורמות כהות יותר באוקראינה מנסיון של נשים שהיו כאן בעבר בפורום, אולי הן גם יגיבו.
לי אישית יש אוצרית בת 6 שבועות תודות למסלול זה אבל דרך רופא אחר
שאלי שאלות ואשמח לענות
איילת
 

מילי7777

New member
תודה איילת

האופציה של הבאת העוברים באינקובטרים היא הכי פרקטית ומבטלת את הצורך בנסיעה.
באיזה ניסיון הצלחת להיקלט להריון?
ברקוביץ באמת מעולה ולי יש כימיה מאד טובה איתו. מעדיפה אותו עינייני, קצר וממוקד. כבר הייתי בעבר אצל רופא פרטי מאד ידוע שאמנם חיבק והרגיע אבל לא גילה מעוף בפרוטוקול והחזיק אותו בטיפולים ממושכים לא אפקטיביים.
ברקוביץ גם עובד מתוך שליחות אמיתית ועד השעות הקטנות של הלילה והוא באמת מנסה לסייע לזוגות ולא ממוקד בכסף.
איתו הוא הצליח ב ivf ואני מחזיקה ממנו מחולל ניסים של ממש!

העובדה שמנור עובדים רק עם קייב קצת בעייתית מבחינתי בגלל המראה. אני הכי רחוקה ממראה רוסי.
אם הייתי יכולה לשלב את ברקוביץ עם צ׳כיה זה היה מעולה אבל זו לא אופציה.
נראה שמנור גם נורא מהירים. ברקוביץ מעונינת לשלב אותי כבר באוגוסט הקרוב.
איך היתה ההתנהלות מול מנור? היית מרוצה מהם?

תודה על השיתוף, זה מאד עוזר לי בקבלת החלטות וגם בהבנה שהמסע הזה מסתיים בקבלת אוצר גדול

תהני מהאימהות והמהפלא הזה שמעיר אותך בלילה
 
אז ככה דווקא ממה שהבנתי בצ'כיה המראה הבהיר שולט...תבדקי עם אורית ממנור.
לי לא היתה התנהלות מול מנור כי הכל נעשה דרך האחראית אצל בר חוה.
נקלטתי בהחזרה שלישית. קיבלתי 3 עוברים ובכל פעם החזרתי אחד. מאוד נח שההחזרה בארץ.
מנור הם היחידים עד כמה שידוע לי שנותנים 4 עוברים באיכות טובה. הבעיה היא שהם לא מתחייבים לתת לך את הנתונים שביקשת והמידע מתקבל רק לאחר שאיבת התורמת.
 

מילי7777

New member
תודה ששיתפת

אני מבינה אם כך שהצלחת התרומה הראשונה וזה מעולה!
בעייתי מאד מבחינתי שאין התחייבות של מנור לנתונים שאבקש.
קצת מוזר שהם לא מגלים קשב והתחשבות בנושא כל כך רגיש.
מבחינתי מוכנה לחכות עוד חודש או חודשיים ובלבד שנתוני התורמת יתאמו את הבקשות שלנו.
אבל אין ספק שהפרוצדורה של מנור הכי קלה לנתרמות
תודה על כל המידע
שיהיה סופ״ש שקט
 
למעלה