חדשה כאן

דג מלוח2

New member
לשלכתיה:צייד מוצלח , לדוגמא. סיפור אמיתי.

פעם ראיתי אישה אחת, זקנה מאוד, 90+,ניראתה לי מענינת.באתי וישבתי לידה. התחלנו לדבר, סיפרה לי שקוראים לה כרמל על שם שוק
הכרמל בתל אביב.היא נולדה ביום פתיחת השוק ומכאן שמה.
שאלתי אותה אם היא הכירה את סבא שלי, שהיו לו 3 חנויות בשוק.
בודאי, היא אמרה. היו לו שלושה בנים חתיכים ביותר. אמרתי לה:
אחד מהם הוא אבא שלי.
 

שלכתיה

New member
D:

ציד מוצלח בהחלט היה לך.
אך קיימת בעיה, אני בסך הכל בת 16, לצערי לא הרבה אנשים יקחו את דברי ברצינות ונוסף על כך מעשה כזה בגילי יתפס כמוזר :/
אנסה לצוד סיפורים בהזדמנות הראשונה, אולי מחר :)
 

דג מלוח2

New member
עידוד לשלכתיה.

אנשים יקחו אותך ברצינות וזה לא מוזר כלל. פשוט צריך לנסות.אפשר
גם לצוד בשנים או בשתים.ולדעת שלא תמיד מצליחים.
אם יהיה לך משהו ,תכתבי לי.
 

שלכתיה

New member
מחר

אני כנראה נוסעת להסתובב קצת בי-ם, חברה ואני "נתקענו" בבוקר עם שעה שלמה שאין לנו מה לעשות.
הצעתי שננסה "לצוד", היא סרבה.
אין לי את הביטחון לעשות זאת לבדי.
 

דג מלוח2

New member
את תהיי הציידת והיא נושאת כלייך.

קבלי סיפור במתנה:את יודעת מה עושים כשיש דלקת בעין?שמים שקיק
תה חם על העין הנפוחה.פעם כשטיילתי בהודו, (שם יש סיפורים הרבה),התנפחה לי עין שמאל.חיפשתי שקיק תה לשים על העין ולא מצאתי.ההודים שותים תה בתפזורת,עם חלב.קוראים לזה צ'אי.חשבתי
לעצמי:מה יכול להיות?נשים צ'אי על העין והיא תירפא.ישבתי במסעדה
קטנה אכלתי משהו והזמנתי צ'אי.הסתכלתי סביב,הספגתי את קצה חולצתי בצ'אי וטיפטפתי טיפות אחדות לעין הסוררת....ניקבצו סביבי
כמה אנשים ובעל המסעדה אמר:מאות רבות של אנשים שותים אצלי צ'אי,לעולם לא ראיתי מישהו השותה צ'אי דרך העין,תלמד אותי איך
עושים את זה...
 

דג מלוח2

New member
הצ'אי.

לפני כחודש בערך,הרבה אחרי מקרה הצ'אי,הייתי אצל רופא עיניים של
קופ''ח.סיפרתי לו על מקרה הצ'אי ושאלתי האם באמת תה עוזר למקרה עין.הרופא ,צעיר וחביב,אמר שמה שעוזר זה החום של השקית
ולא התה.אפשר לשים כל דבר שהוא קצת חם.
 

שלכתיה

New member
ניסיתי עם איש בתחנת רכבת,

לא בדיוק הלך לי. חברתי אמרה לי אח"כ שאני מטורפת (;

סיפור גדול D:
ככה זה כשמטיילים בעולם...
 

דג מלוח2

New member
כל הכבוד לשלכתיה.

ההתחלות קשות ,אך אל יאוש,תנסי שוב?!
גם בארץ יש סיפורים טובים, בעיברית. תבחרי באדם מבוגר. להם
יש את הסיפורים הטובים המשתבחים עם הזמן.
עובדים איתי כמה בחורים אתיופים.יש להם סיפורים מדהימים.
 

שלכתיה

New member
תודות.

בוודאי שאנסה שוב, בלי להתייאש. אבל רק ברגע הנכון.
אתה שוכח את גילי, לא לוקחים בני נוער ברצינות.
סיפורים מחברות יש לי למכביר, סיפורים מדהימים שיתכן והיו גורמים לי לבכות (לו יכולתי), אך לשמוע סיפורים מזרים זה הרבה יותר נחמד ומעורר עניין.
 
הייתי בשכונת התקוה ,עם חברה,ישבנו לשתות צאי

בבית קפה של עירקים אוטנטים..
מן הון להון, מצאתי סיפור..
מסתבר שאת התה היא מאדה על פרימוס מעירק..
ישבנו עם הגברים הזקנים ושמענו מהם סיפורים..היה כייף גדול
 

דג מלוח2

New member
פרימוס.

יש לי בבית פרימוס קטנטן ומיוחד. לקחתי אותו שלל במלחמת יום
כיפור, כלומר לפני 40 שנה.מצאתי אותו בבונקר מיצרי על גדות התעלה.מאז אני משתמש בו.המיוחד בו שרגליו מתפרקות והאש היוצאת מראשו היא רבת עוצמה.באחרונה משהו השתבש לו במשאבת הדחיסה.בחיפושי אחרי מתקן פרימוסים פניתי לג'קי
לוי,איש ירושלים,כולל העתיקה.ג'קי לא מכיר.עובד איתי בחור ערבי
מקלנסאווה,מואין (שם יפה).הוא לקח את הפרימוס לתיקון אצלו בכפר.אחרי כמה ימים החזיר את הפרימוס...לא מתוקן.מואין אומר
שמתקן הפרימוסים מקלנסאווה הלך לעולמו.נשארתי עם הפרימוס
המקולקל.
אולי מישהו מהפורום מכיר מתקן פרימוסים. MADE IN EGYPT
הידעת שאת הפרימוס המציאו בשבדיה? יורגן לבנבן אחד הפיץ
אותו בכל העולם.
 

דג מלוח2

New member
ספרי משהו מסיפוריך המדהימים.

נחזור לימי הנעורים. זה בודאי יהיה כייף.
 

שלכתיה

New member
לא סיפורים מדהימים ומאושרים,

אם כי טראגים ברובם. מניסיוני, מחברות ומסתם אנשים שראו לנכון לשתף אותי.
אתה מוזמן לבקר בבלוג שלי, הוא כורע תחת סיפורי.

אגב, איזה סוג סיפור אתה רוצה לשמוע בדיוק?
כוון אותי. :)
 

דג מלוח2

New member
ספרי את הסיפור שאת הכי אוהבת לספר.

סיפור מפתיע וקצת מוזר. הרפתקאה כלשהי.
ספרי לי גם איך נכנסים לבלוג שלך.
 

שלכתיה

New member
קשה...

נלך על סיפור דיי ישן.
"את באה?" לא, אני לא. "בבקשה, צאי קצת מהבית!"
לאחר שכנועים רבים אני נענית להזמנה. מסתבר שאנחנו יוצאים לרכב על חמור בהרים.
אנחנו מטפסים על גבעה יפה ברגל, בירידה נרכב. או שנרוץ.
מתבוננים בנוף היפייפה כשמצלצל פלאפוני (המנוח) "איפה את שבת?" זאת חברתי היקרה והמרוחקת.
"בבית, למה?"
"טוב, אז את לא בבית" היא משיבה.
"אז איפה אני?"
"אצלי."
ושוב היא משכנעת אותי היטב ואני נענית להזמנה. כעשרים דקות אחר כך כבר הייתי משוטחת על הרצפה.
החלטנו לרוץ את הירידה מפני שהיתה רוח חזקה שהעיפה אותנו לצדדים ונהנינו מסיבה מסוימת להיאבק בה.
ידידי רכב על החמור מאחורינו.
תיאור מקום -ארבעה נערים רצים על הר שומם, מצד אחד של הכביש עליו אנחנו רצים ישנה תהום ומשום שחודש אוגוסט שני צדי ה"כביש" עמסו קוצים ואבנים חדות.
תוך כדי ריצה מעדתי וכך אוחלט שארכב אני על החמור.
ידידי ואחי תמכו בי וקפצתי על גבי החיה האימתנית.
רק הבהרה קלה -לחמור לא היה אוכף/משהו שאפשר להיאחז בו, על כן נאחזתי בשערותיו וצרחתי כאשר השניים הריצו את החמור על שפת התהום.
החמור התחרפן.
הוא התנער מהחבל שנקשר ללסתו והעיף את ידידי לרצפה. כך יכל לרוץ בלי הגבלה, הוא רץ ורץ -ניסה לנער אותי מעליו, נאחזתי בו בכל כוחי, בעיקר כשרכבתי הפוך -על בטנו יותר מאשר על גבו- לא היה לי כח להיאחז ושחררתי את ידי (בתקוה שאנחנו לא בצד התהום) נפלתי על קוצים ואבנים חדות, ברגע שפקחתי עיניים ראיתי את פרסתו של החמור מעל הפנים שלי, היתה לי שנייה לפעולה לפני שהוא מרסק לי את הלסת. התגלגלתי עמוק יותר לסבך הקוצים.
לא אפרט יתר על המידה.
פשוט ישבתי על ה"כביש", הייתי מבוהלת ובשוק מוחלט.
"תראי כמה דם יש לך על הרגל!" אני שומעת קול מעומעם. ובאמת כל הרגל והאדמה סביבה נצבעו אדום.
טוב, לא אשקר, התחלתי לבכות.

הגענו לטרם, בחשש לריסוק קרסול.
אבא שלי עלה להביא לי כיסא גלגלים ובזמן שהמתנתי לו ברכב התקשרתי לחברה, להודיע לה שלא אוכל לבוא לשבת.
איכשהו היא הבינה שאני גוססת והולכת למות, אף אחד לא יודע עד היום איך היא הגיעה למסקנה הזו.
היא התקשרה לעוד חברה "שלכת בבית חולים, היא גוססת, היא תהיה נכה -צריך להגיד עליה תהילים!"

בינתיים במעלה המדרגות ניסיתי להתחמק מהיוד והרצתי את כיסא הגלגלים לאורך כל המסדרון אחרי רץ אבא שלי ואחרי המנקה עם מגב -גורף את כל הדם שעדיין נזל לי מהרגל. מחזה דיי משעשע...

כך מצאתי את עצמי מבלה את החופש הגדול על המיטה עם רגל מוגבהת בלי אפשרות לזוז (אבל אני כבר מורגלת, בכל חופש אחר עברתי ניתוח, זה היה סביל.) פנים חתוכות רגל עטוייה במיליון תחבושות ואצות וכל מני משחות שורפות (שאחר כך הסתבר שאני אלרגית אל אחת מהן וכל גופי התכסה פריחה...)
וקיבלתי הרבה טלפונים ובירורים אם במקרה אני הולכת למות...

עכשיו אני נראית טוב, זה היה לפני שנתיים :)
מקווה שזה מספק. אם רוצים ממני סיפור טוב או שצריך להכיר אותי, או לכוון היטב.
ובקשר לבלוג: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2280178&r=1

לילה טוב.
 

אחידן

New member
כואב בעין

אצלי היה בדיוק ההפך, בכל פעם ששתיתי תה כאבה לי העין. הלכתי לרופא עיניים והוא אמר לי שצריך פשוט להוציא את הכפית לפני שלוגמים...
 
למעלה