אמא של יונתן ומיקה
New member
חדשה בפורום
הי לכולן, אני כך כך שמחה שמצאתי את הפורום הזה ! די מרגיע לראות שכולנו באותה "קלחת"... אני אמא לשני ילדים חמודים - יונתן בן 4 ומיקה בת 4 חודשים. כמו כולכם מתמודדת יום יום עם שאלות בנושא חינוך הילדים... מה נכון לעשות ומה לא ובעיקר עם ה-איך... אז ככה: שני הילדים שלי הם בעלי "טמפרמנט". מיקה אמנם רק בת 4 חודשים אבל עושה רושם שהיא הולכת בדרכי אחיה. ילדה מאוד עירנית, אקטיבית ואפשר לומר אפילו "דעתנית" - היא מתקשרת בדרכה שלה ויודעת לדרוש את מה שהיא רוצה. יונתן ילד מאוד נבון וחמוד, אבל כבן מזל תאומים טיפיקלי הוא יכול להיות נופת צופים ברגע אחד ו"טרוריסט" של ממש ברגע אחר... בעלי ואני די חלוקים בדעותינו לגבי שיטת החינוך שלו. אני תמיד דגלתי בשיטת היד הרכה. תמיד מסבירה לו למה אסור, מבקשת פעם ועוד פעם ועוד פעם... ויונתן עושה מה שהוא רוצה... די "לא שם עלי"... בעלי מצד שני הרבה יותר קשוח ממני. אחרי פעמיים שהוא מעיר לו הוא כבר ממש כועס ובפעם הבאה הוא גם מעניש ("עונש" אצלנו - מילה גסה - הוא לשלוח את יונתן לחדר שלו "לחשוב על מה שעשה" ולחזור כשהוא מוכן להיות ילד טוב). גם בדרך זו אנחנו לא ממש מצליחים לגרום לו להקשיב לנו, אם כי יש לציין שעם בעלי יונתן הרבה יותר ממושמע. זה עדיין לא מונע ממנו להמשיך לבדוק את הגבולות כל פעם מחדש. העניין הוא שבעלי מאוד עיקבי בתגובות שלו ולכן בדרך כלל כשזה כבר מגיע לעונש הוא באמת משתדל אח"כ להיות ילד טוב. אני באמת חושבת שזו לא השיטה אבל לא מצליחה להוכיח לבעלי שאפשר גם אחרת, שכן עדיין לא מצאת את "הדרך" בעצמי. דוגמא קטנה לחוסר המשמעת שלו - הוא כל הזמן מטפס על המשענת של הספה ומתנדנד בצורה מאוד מסוכנת. לא פעם הוא נפל וקיבל מכה חזקה (הייתי חושבת שזה עונש מספיק חמור, לא?)... אבל בדיוק שעה אחרי הנפילה הוא עושה זאת שוב. אני מזכירה לו מה שקרה והוא בשלו... בקיצור... אנחנו אובדי עצות ! יונתן לא סובל מחוסר תשומת לב. יש לו המון זמן אמא ואבא (שהוא שותף פעיל מאוד בגיול והחינוך). אני גם לא רואה החמרה בהתנהגותו מאז שמיקה נולדה. הוא קיבל אותה מאוד יפה. כשאני מציעה לו זמו איכות בלי מיקה (כמו להשאיר אותה אצל סבתא וללכת לפעילות שלי ושלו לבד) הוא מסרב בתוקף. הוא רוצה שניהיה תמיד "כולנו ביחד". אגב - איתה (עם מיקה) הוא תמיד "נופת צופים". עד היום (טפו טפו טפו) הוא מעולם לא ניסה לפגוע בה. תמיד עדין איתה ומאוד קשור אליה... יש לנו שיגרה של שיחות משפחתיות שיונתן לוקח בהן חלק פעיל. כשאנחנו שואלים אותו למה הוא התנהג לא יפה יש לו תשובה מאוד מקורית "הילד הרע נכנס לי לגוף". יש לנו מן טקס קטן של "הוצאת הילד הרע והכנסת הילד הטוב, וזה עובד... עד הפעם הבאה... אשמח לשמוע מכם/ן בעלי הנסיון או הידע, טיפים, עצות או רעיונות מקוריים.
הי לכולן, אני כך כך שמחה שמצאתי את הפורום הזה ! די מרגיע לראות שכולנו באותה "קלחת"... אני אמא לשני ילדים חמודים - יונתן בן 4 ומיקה בת 4 חודשים. כמו כולכם מתמודדת יום יום עם שאלות בנושא חינוך הילדים... מה נכון לעשות ומה לא ובעיקר עם ה-איך... אז ככה: שני הילדים שלי הם בעלי "טמפרמנט". מיקה אמנם רק בת 4 חודשים אבל עושה רושם שהיא הולכת בדרכי אחיה. ילדה מאוד עירנית, אקטיבית ואפשר לומר אפילו "דעתנית" - היא מתקשרת בדרכה שלה ויודעת לדרוש את מה שהיא רוצה. יונתן ילד מאוד נבון וחמוד, אבל כבן מזל תאומים טיפיקלי הוא יכול להיות נופת צופים ברגע אחד ו"טרוריסט" של ממש ברגע אחר... בעלי ואני די חלוקים בדעותינו לגבי שיטת החינוך שלו. אני תמיד דגלתי בשיטת היד הרכה. תמיד מסבירה לו למה אסור, מבקשת פעם ועוד פעם ועוד פעם... ויונתן עושה מה שהוא רוצה... די "לא שם עלי"... בעלי מצד שני הרבה יותר קשוח ממני. אחרי פעמיים שהוא מעיר לו הוא כבר ממש כועס ובפעם הבאה הוא גם מעניש ("עונש" אצלנו - מילה גסה - הוא לשלוח את יונתן לחדר שלו "לחשוב על מה שעשה" ולחזור כשהוא מוכן להיות ילד טוב). גם בדרך זו אנחנו לא ממש מצליחים לגרום לו להקשיב לנו, אם כי יש לציין שעם בעלי יונתן הרבה יותר ממושמע. זה עדיין לא מונע ממנו להמשיך לבדוק את הגבולות כל פעם מחדש. העניין הוא שבעלי מאוד עיקבי בתגובות שלו ולכן בדרך כלל כשזה כבר מגיע לעונש הוא באמת משתדל אח"כ להיות ילד טוב. אני באמת חושבת שזו לא השיטה אבל לא מצליחה להוכיח לבעלי שאפשר גם אחרת, שכן עדיין לא מצאת את "הדרך" בעצמי. דוגמא קטנה לחוסר המשמעת שלו - הוא כל הזמן מטפס על המשענת של הספה ומתנדנד בצורה מאוד מסוכנת. לא פעם הוא נפל וקיבל מכה חזקה (הייתי חושבת שזה עונש מספיק חמור, לא?)... אבל בדיוק שעה אחרי הנפילה הוא עושה זאת שוב. אני מזכירה לו מה שקרה והוא בשלו... בקיצור... אנחנו אובדי עצות ! יונתן לא סובל מחוסר תשומת לב. יש לו המון זמן אמא ואבא (שהוא שותף פעיל מאוד בגיול והחינוך). אני גם לא רואה החמרה בהתנהגותו מאז שמיקה נולדה. הוא קיבל אותה מאוד יפה. כשאני מציעה לו זמו איכות בלי מיקה (כמו להשאיר אותה אצל סבתא וללכת לפעילות שלי ושלו לבד) הוא מסרב בתוקף. הוא רוצה שניהיה תמיד "כולנו ביחד". אגב - איתה (עם מיקה) הוא תמיד "נופת צופים". עד היום (טפו טפו טפו) הוא מעולם לא ניסה לפגוע בה. תמיד עדין איתה ומאוד קשור אליה... יש לנו שיגרה של שיחות משפחתיות שיונתן לוקח בהן חלק פעיל. כשאנחנו שואלים אותו למה הוא התנהג לא יפה יש לו תשובה מאוד מקורית "הילד הרע נכנס לי לגוף". יש לנו מן טקס קטן של "הוצאת הילד הרע והכנסת הילד הטוב, וזה עובד... עד הפעם הבאה... אשמח לשמוע מכם/ן בעלי הנסיון או הידע, טיפים, עצות או רעיונות מקוריים.
