היגיון זה עניין יחסי... ואישי...
והבעיה הכי קשה עם היגיון היא, שכשאנחנו מיואשים וכואב לנו -- אנחנו לפעמים שוכחים ממנו.
גם לי זה קורה -- למרות כל הידע המקצועי.
תראי, כדי להיכנס לסל הבריאות, טיפול צריך להוכיח שני דברים:
א. בטיחות -- אי גרימת נזק
ב. יעילות -- שיפור בסימפטומים של אותה מחלה שהוא מיועד לטפל בה.
לכן אני תמיד מעדיפה טיפולים אשר כלולים
בסל הבריאות. לא בגלל שהם זולים, אלא בגלל שהם מוכחים.
אם לא מצאתי טיפול מתאים בשבילי בתוך סל הבריאות, אז אני אבדוק מה עוד אפשר למצוא בתוך
המערכת הציבורית.
למה? כי אלה טיפולים שגם אם ביטחון של 100% ביעילות שלהם, לפחות יש יותר ביטחון בבטיחות שלהם -- הטיפול לא יגרום לי נזק, לא בריאותי ולא כלכלי.
רק בעדיפות האחרונה: טיפול פרטי, יקר ולא מוכח.
לכן, ההיגיון שלי (המקצועי והאישי) אומר:
שמעת על טיפול חדש?
כבדהו וחשדהו.
אל תקחו שום דבר כמובן מאליו, ואל תאמינו לכל דבר שמישהו מבטיח לכם.
הרבה אנשים מנסים לנצל את הייאוש שלכם.
מספיק קשה לכם עם המחלה. תיזהרו לפחות מהשרלטנים.
באותה צורה, אגב, אני מציעה להתייחס לתגובות שלי
כבדהו וחשדהו.