incognito1980
New member
חברים, שאלה רצינית!
אני שוקלת ללמוד משפטים, בשלהי שנות ה-20 של חיי (כן, נשמע מעט דרמטי). באמתחתי תואר ראשון במדעי החברה והרוח. עשיתי אותו מתוך מודעות מוחלטת למצב התעסוקה בתחום, ולמעשה - שאפתי להמשיך באקדמיה. עתה הגעתי למסקנה שאני מעוניינת לעשות משהו אחר בחיי המקצועיים. משפטים תמיד משכו אותי, ואם אלמד את המקצוע הכוונה היא בהחלט להשתלב בתחום עריכת-הדין. עם זאת, אני חוששת מכל הדיבורים על היות המקצוע רווי, וחוששת עוד יותר שהמצב יחמיר עד שאסיים את הלימודים ואת ההתמחות. אם הייתי בתחילת שנות העשרים לחיי, הייתי הולכת על זה ללא חשש, אבל בואכה גיל שלושים הדברים נראים אחרת. הכוונה היא ללמוד באוניברסיטה טובה ולא להתפשר על מכללה עלומת שם, אך האם זה יספיק? האם המעסיקים לא יסתכלו עלי בעין עקומה מפאת גילי? ומי בכלל רוצה בת שלושים ומשהו בתור מתמחה, כשהשוק מלא בעורכי דין צעירים יותר? אני פשוט חוששת להתחיל מסלול חדש ולהגיע למסקנה שאיני יכולה להצליח בו מבחינה תעסוקתית. אשמח לתובנות.
אני שוקלת ללמוד משפטים, בשלהי שנות ה-20 של חיי (כן, נשמע מעט דרמטי). באמתחתי תואר ראשון במדעי החברה והרוח. עשיתי אותו מתוך מודעות מוחלטת למצב התעסוקה בתחום, ולמעשה - שאפתי להמשיך באקדמיה. עתה הגעתי למסקנה שאני מעוניינת לעשות משהו אחר בחיי המקצועיים. משפטים תמיד משכו אותי, ואם אלמד את המקצוע הכוונה היא בהחלט להשתלב בתחום עריכת-הדין. עם זאת, אני חוששת מכל הדיבורים על היות המקצוע רווי, וחוששת עוד יותר שהמצב יחמיר עד שאסיים את הלימודים ואת ההתמחות. אם הייתי בתחילת שנות העשרים לחיי, הייתי הולכת על זה ללא חשש, אבל בואכה גיל שלושים הדברים נראים אחרת. הכוונה היא ללמוד באוניברסיטה טובה ולא להתפשר על מכללה עלומת שם, אך האם זה יספיק? האם המעסיקים לא יסתכלו עלי בעין עקומה מפאת גילי? ומי בכלל רוצה בת שלושים ומשהו בתור מתמחה, כשהשוק מלא בעורכי דין צעירים יותר? אני פשוט חוששת להתחיל מסלול חדש ולהגיע למסקנה שאיני יכולה להצליח בו מבחינה תעסוקתית. אשמח לתובנות.
?