חברויות וכבוד
קרה לכם פעם שפגעו בכם, באו וביקשו סליחה (אצלי זה לא היה באופן ישיר, אלא שלחו שליחים), אבל לא הייתם מסוגלים לסלוח או להבליג? או שאולי עשיתם חושבים ואמרתם לעצמכם, כבר עדיף בלעדיה/בלעדיו? לא יודעת לומר אם היו מבקשים ממני סליחה באופן ישיר ולא שולחים שליחים במקרה זה, אם הייתי סולחת, כי זה לא קרה וזה לא היה כך. יש לי חברה מהעבודה שפגעה בי בדרך כלשהי, שלחה אנשים עם רמיזות אם אני רוצה שהם ידברו איתה (חס וחלילה היא לא תאמר בפה שלם שהיא טעתה, כאילו אני לא מבינה רמזים ולמה האנשים מתכוונים). אני לא סלחתי, כי כשהמקרה היה טרי, הלב היה פגוע ופצוע, וככל שעבר הזמן ראיתי כמה שהבחורה לא שווה שאני אשלים איתה והערכתי אותה פחות ופחות כל פעם בגלל דברים ששמעתי עליה. האם קרה לכם דבר כזה? סלחתם? באיזה מקרה סלחתם? אם לא סלחתם, למה?
קרה לכם פעם שפגעו בכם, באו וביקשו סליחה (אצלי זה לא היה באופן ישיר, אלא שלחו שליחים), אבל לא הייתם מסוגלים לסלוח או להבליג? או שאולי עשיתם חושבים ואמרתם לעצמכם, כבר עדיף בלעדיה/בלעדיו? לא יודעת לומר אם היו מבקשים ממני סליחה באופן ישיר ולא שולחים שליחים במקרה זה, אם הייתי סולחת, כי זה לא קרה וזה לא היה כך. יש לי חברה מהעבודה שפגעה בי בדרך כלשהי, שלחה אנשים עם רמיזות אם אני רוצה שהם ידברו איתה (חס וחלילה היא לא תאמר בפה שלם שהיא טעתה, כאילו אני לא מבינה רמזים ולמה האנשים מתכוונים). אני לא סלחתי, כי כשהמקרה היה טרי, הלב היה פגוע ופצוע, וככל שעבר הזמן ראיתי כמה שהבחורה לא שווה שאני אשלים איתה והערכתי אותה פחות ופחות כל פעם בגלל דברים ששמעתי עליה. האם קרה לכם דבר כזה? סלחתם? באיזה מקרה סלחתם? אם לא סלחתם, למה?