Banananass
New member
זקוקה לייעוץ...
היי... בד"כ אני וקראת סמויה, אבל אני אשמח לייעוץ בנושא שממש יושב עלי...
קצת רקע: אני ובעלי נשואים שנה וחצי, אני בחודש השלישי להריון. הקשר של בעלי עם הוריו מאוד שטחי והם כמעט ולא מעורבים בחיים שלנו. הוא בחר להתרחק מהם בגלל המון סבל שנגרם לו מהם בתקופת הילדות שלו. ההורים שלי גרושים ואמא שלי חיה עם בן זוג כבר שנים רבות שמשמש ממש כמו אבא עבורי. היחסים שלי איתם מאוד קרובים, אנחנו נפגשים איתם אחת לשבוע ואני בקשר רציף עם אמא שלי. היחס שלו למשפחה שלי מורכב ובהמשך אולי תבינו למה.... שתי המשפחות שלנו גרות בגוש דן.
מאז ההריון, התחלנו לחשוב ברצינות לקנות בית. אנחנו גרים בפריפריה ומעוניינים לבנות/לקנות בישוב באזור (בשום פנים ואופן לא בעיר). ברור לשנינו שבלי עזרה מההורים לא נוכל לעשות את הצעד. אמא שלי ובן זוגה לא אנשים שיודעים לחסוך, שניהם עובדים ומרוויחים לא רע, חיים ברמת חיים גבוהה יחסית, אך עם זאת, אין להם שום חסכונות וסוחבים הלוואה על הלוואה... בצד שלו, לאבא שלו יש תפקיד בכיר בהייטק והוא מרוויח מצויין, אמא שלו לא עבדה רוב השנים (טיפלה בבית עם ארבעה ילדים), הם חיים ברמת חיים יותר נמוכה. המצב הכלכלי שלהם עמיד, יש להם חסכונות ויכולים לעזור לילדים.
החלטנו שכל אחד מאיתנו יפנה לצד שלו ויבחן האם ובכמה יכולים לעזור. ההורים של בעלי ככל הנראה יוכלו לעזור בכמה מאות אלפי שקלים.
דיברתי עם אמא שלי ובן זוגה. אמא שלי הסבירה שהם יכולים לעזור לנו ב- 10,000 ש"ח וכשנחליט להכניס את הילד/ה למסגרת, יעזרו ב- 1,000 ש"ח בחודש למשך 3 שנים. הסבירה שאין להם לתת לנו סכום גבוה, אבל כן יכולים לעזור בדברים שניתן לחלק לתשלומים.... כשבישרתי את זה לבעלי, הוא מאוד התעצבן מהסכום הנמוך שהם הציעו לתת. לדבריו זאת לא עזרה בקניית בית. הוא כועס על כך שהם חיים ברמת חיים גבוהה- יש להם מנוי כמעט לכל הערוצים ב'הוט', מנוי לשני עיתונים יומיים, לא חוסכים בקניות לבית (קונים במכולת השכונתית),מתכננים לעשות שיפוץ בבית בכמה עשרות אלפי שקלים, מתכננים להתחתן בקרוב ולעשות אירוע, אמא שלי עושה טיפול פנים ב- 11,000 ש"ח ועשתה ניתוח להגדלת חזה... בנוסף, הם יוצאים יחסית הרבה לאכול בחוץ ודברים בסגנון. לפי התפיסה שלו, הורים צריכים לדאוג מראש לחסכונות לילדים שלהם ולא יתכן שיעזרו לנו רק ב- 10,000 ש"ח. הוא אמר שאם לא "אוציא" מהצד שלי לפחות 50,000-100,000 ש"ח, הוא לא ייקח מהוריו את הכסף ולא נוכל לקנות את הבית שאנחנו רוצים.
אני מאוד נסערת בעקבות ההתניה שלו. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 13, היו לנו שנים קשות, בהן אמא שלי נאלצה לעבוד ב- 3 עבודות וחיינו ממש מהיד לפה. אני לא אשכח את הסיפורים של אמא שלי על כך שאפילו כסף לקנות סוכר לקפה לא היה, אבל תמיד דאגה שלי ולאחותי לא יחסר דבר. בתקופה הזו, אני לקחתי תפקיד מאוד אימהי בבית, לקחתי את אחותי לבי"ס וחזרה, דאגתי לחמם ארוחת צהריים ולהיות המבוגר האחראי. אני זוכרת שאמא שלי לפעמים היתה חוזרת באיזה 21:00 בלילה ובקושי התראנו איתה. מאוד דאגתי לה ועשיתי את המקסימום כדי שתרגיש טוב (הפכתי לילדה אימהית למי שמכיר את המושג). בקיצור- בשנים האלה לא היתה אופציה לחסוך.
כשאמא שלי הכירה את בן זוגה הנוכחי, הוא תמך בה ועזר לה מאוד. היא ירדה לשתי עבודות כאשר בעבודה השנייה היתה מנקה משרדים. כשקצת התבגרתי והוצאתי רישיון, הלכתי במקומה לעבודה כדי שתכול לנוח קצת בבית.
בקיצור, לאור התמונה הזו, קשה לי לבוא ולבקש יותר כסף ממה שהציעו לי. אני מפחדת שיום אחד הם יזדקקו לכסף מאיתנו, חוששת שבגלל הבקשה הזו הם ייכנסו לקשיים ויתקשו לצאת מזה. ואני לא רוצה את זה על המצפון שלי.
מצד שני- יש צדק בדבריו של בעלי. הם חיים ברמת חיים גבוהה ולא דואגים שיהיו חסכונות לי ולאחותי, כל זה בזמן שבעלי ואני חוסכים שקל לשקל כדי לחסוך קצת (בעלי סטודנט ועובד ברבע משרה ואני עובדת במשרה מלאה).
אז למי שהגיעה עד לכאן- איך אני מתמודדת על המצב המורכב הזה?!?
היי... בד"כ אני וקראת סמויה, אבל אני אשמח לייעוץ בנושא שממש יושב עלי...
קצת רקע: אני ובעלי נשואים שנה וחצי, אני בחודש השלישי להריון. הקשר של בעלי עם הוריו מאוד שטחי והם כמעט ולא מעורבים בחיים שלנו. הוא בחר להתרחק מהם בגלל המון סבל שנגרם לו מהם בתקופת הילדות שלו. ההורים שלי גרושים ואמא שלי חיה עם בן זוג כבר שנים רבות שמשמש ממש כמו אבא עבורי. היחסים שלי איתם מאוד קרובים, אנחנו נפגשים איתם אחת לשבוע ואני בקשר רציף עם אמא שלי. היחס שלו למשפחה שלי מורכב ובהמשך אולי תבינו למה.... שתי המשפחות שלנו גרות בגוש דן.
מאז ההריון, התחלנו לחשוב ברצינות לקנות בית. אנחנו גרים בפריפריה ומעוניינים לבנות/לקנות בישוב באזור (בשום פנים ואופן לא בעיר). ברור לשנינו שבלי עזרה מההורים לא נוכל לעשות את הצעד. אמא שלי ובן זוגה לא אנשים שיודעים לחסוך, שניהם עובדים ומרוויחים לא רע, חיים ברמת חיים גבוהה יחסית, אך עם זאת, אין להם שום חסכונות וסוחבים הלוואה על הלוואה... בצד שלו, לאבא שלו יש תפקיד בכיר בהייטק והוא מרוויח מצויין, אמא שלו לא עבדה רוב השנים (טיפלה בבית עם ארבעה ילדים), הם חיים ברמת חיים יותר נמוכה. המצב הכלכלי שלהם עמיד, יש להם חסכונות ויכולים לעזור לילדים.
החלטנו שכל אחד מאיתנו יפנה לצד שלו ויבחן האם ובכמה יכולים לעזור. ההורים של בעלי ככל הנראה יוכלו לעזור בכמה מאות אלפי שקלים.
דיברתי עם אמא שלי ובן זוגה. אמא שלי הסבירה שהם יכולים לעזור לנו ב- 10,000 ש"ח וכשנחליט להכניס את הילד/ה למסגרת, יעזרו ב- 1,000 ש"ח בחודש למשך 3 שנים. הסבירה שאין להם לתת לנו סכום גבוה, אבל כן יכולים לעזור בדברים שניתן לחלק לתשלומים.... כשבישרתי את זה לבעלי, הוא מאוד התעצבן מהסכום הנמוך שהם הציעו לתת. לדבריו זאת לא עזרה בקניית בית. הוא כועס על כך שהם חיים ברמת חיים גבוהה- יש להם מנוי כמעט לכל הערוצים ב'הוט', מנוי לשני עיתונים יומיים, לא חוסכים בקניות לבית (קונים במכולת השכונתית),מתכננים לעשות שיפוץ בבית בכמה עשרות אלפי שקלים, מתכננים להתחתן בקרוב ולעשות אירוע, אמא שלי עושה טיפול פנים ב- 11,000 ש"ח ועשתה ניתוח להגדלת חזה... בנוסף, הם יוצאים יחסית הרבה לאכול בחוץ ודברים בסגנון. לפי התפיסה שלו, הורים צריכים לדאוג מראש לחסכונות לילדים שלהם ולא יתכן שיעזרו לנו רק ב- 10,000 ש"ח. הוא אמר שאם לא "אוציא" מהצד שלי לפחות 50,000-100,000 ש"ח, הוא לא ייקח מהוריו את הכסף ולא נוכל לקנות את הבית שאנחנו רוצים.
אני מאוד נסערת בעקבות ההתניה שלו. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 13, היו לנו שנים קשות, בהן אמא שלי נאלצה לעבוד ב- 3 עבודות וחיינו ממש מהיד לפה. אני לא אשכח את הסיפורים של אמא שלי על כך שאפילו כסף לקנות סוכר לקפה לא היה, אבל תמיד דאגה שלי ולאחותי לא יחסר דבר. בתקופה הזו, אני לקחתי תפקיד מאוד אימהי בבית, לקחתי את אחותי לבי"ס וחזרה, דאגתי לחמם ארוחת צהריים ולהיות המבוגר האחראי. אני זוכרת שאמא שלי לפעמים היתה חוזרת באיזה 21:00 בלילה ובקושי התראנו איתה. מאוד דאגתי לה ועשיתי את המקסימום כדי שתרגיש טוב (הפכתי לילדה אימהית למי שמכיר את המושג). בקיצור- בשנים האלה לא היתה אופציה לחסוך.
כשאמא שלי הכירה את בן זוגה הנוכחי, הוא תמך בה ועזר לה מאוד. היא ירדה לשתי עבודות כאשר בעבודה השנייה היתה מנקה משרדים. כשקצת התבגרתי והוצאתי רישיון, הלכתי במקומה לעבודה כדי שתכול לנוח קצת בבית.
בקיצור, לאור התמונה הזו, קשה לי לבוא ולבקש יותר כסף ממה שהציעו לי. אני מפחדת שיום אחד הם יזדקקו לכסף מאיתנו, חוששת שבגלל הבקשה הזו הם ייכנסו לקשיים ויתקשו לצאת מזה. ואני לא רוצה את זה על המצפון שלי.
מצד שני- יש צדק בדבריו של בעלי. הם חיים ברמת חיים גבוהה ולא דואגים שיהיו חסכונות לי ולאחותי, כל זה בזמן שבעלי ואני חוסכים שקל לשקל כדי לחסוך קצת (בעלי סטודנט ועובד ברבע משרה ואני עובדת במשרה מלאה).
אז למי שהגיעה עד לכאן- איך אני מתמודדת על המצב המורכב הזה?!?
