ריננית מתוקה, וכל השומע/קורא
אני חגית, בת 40.5, עברתי טיפולים 13.5 שנים קשות. הפריות=19, ניתוחים = 4, בעלים=2, נזק כספי כולל התהליך = דירה. פשוט 400,000 ש"ח, כולל כל הטיפולים, הפריות, אישפוזים בחו"ל, פונדקאות. לא נשאר לי שקל בחסכון/ק. השתלמות/ת. ,ואני עובדת מגיל 20 באותו מקצוע בתפקיד טוב. התאומות המדהימות שלי הולכות לגן נעמ"ת, הגשתי כבר בקשה לסיבסוד גבוה יותר, אין לנו רכב חוץ מרכב מהעבודה של איל שלי, גרים בדירה 76 מ"ר בחיפה קומה ג'. מה אוסיף, הלוואות מכל כיוון, חנוקים עד השמיים, ההורים קונים טיטולים ומטרנה, וזה למרות שאנחנו מרוויחים שפוי, אבל התהליך גמר אותנו כלכלית, הריבית על ההלוואה שלקחנו הורסת פשוט, תנאים איומים.חושבת שהדרך הנכונה זו הלוואה כמו במימון דירה מהמדינה בתנאים מועדפים כמו לאנשים חולים. לא פיללתי ולא האמנתי שאחרי כל השנים האלו, אני אתן לתאומות שלי מעמד כלכלי כ"כ רעוע, אז נכון אנחנו עובדים כמו חמורים אבל זה לא מספיק.לא מבינים שלפונדקאות כבר מגיעים עם חור בבנק מכל הטיפולים באסותא,אלישע וכו' וכל התרופות וההעדרויות מהעבודה. היום אני כבר אחרי אבל בהחלט יש עלי עול ל15 שנה, טוב נו אז עוד 15 שנה אולי אתחיל לחסוך לחתונות שלהן.... כבר אהיה כמעט בפנסיה...
