חשדתי שלא הבנתי
לגבי מדיטציה:
יש דרגות.
יש סוגים.
זהו מונח כללי מאד.
גם בהקשר של התעוררות.
בכלליות: הוא מצביע ה-State וגם על הכלים המובילים אליו.
אם הייתי מדבר אל מישהו שעוסק בהתעוררות ואני רוצה לסייע לו, יתכן שאם היה שואל לגבי מדיטציה, הייתי מנסה לשחררו מהשטות הזאת, אם להיות בוטים לרגע.
הייתי מבהיר לו שעד שהוא לא זוכר את עצמו, אין שָם דבר למעט אשליה עצמית כלשהי.
לחלופין, הייתי מבהיר לו ש"מדיטציה", במקורה ובכוונתה העמוקה, הינה בעיקרה פשוט שם נרדף לאחד משני דברים:
1. מצב ער.
2. מצב פנימי או טכניקה פנימית המובילים למצב ער.
אין ספק שמישהו שהתנסה במצבי תודעה גבוהים ויש לו מיומנויות זכירה עצמית משמעותיות, אז ברגע בו הוא מנסה באמת ובתמים לזכור את עצמו זוהי כבר צורה כלשהי של מדיטציה. הוא מנסה למדוט (וגם הנסיון למדוט הוא כבר צורה של מדיטציה).
"זכירה עצמית" היא מקרה פרטי של "מדיטציה".
והיא גם תנאי בסיסי לכל צורה משמעותית של מדיטציה הקשורה להתעוררות.
למען הסר ספק: כיום נפוצות "מדיטציות" רבות שאין להם כל קשר להתעוררות ורבות מהן אף עוסקות בהרדמה עצמית מסוגים שונים, במתכוון או שלא במתכוון.