כן, בעלי כזה
ומה עושים? מעבירים אליו אחריות : אני יוצאת לעבודה מוקדם והוא מכין את הילדים לגן/בי"ס, בפעמים ראשונות הם אחרו, הגיעו בלי אוכל, בלי תלבושת אחידה וכו' אחר כך הוא למד להתארגן יותר ביעילות (הילדים עשו לו בי"ס). אני חוזרת מאוחר בערב, הוא מארגן את הילדים לשינה, בהתחלה זה נמרח שעתיים, עכשיו הוא עושה את זה בחצי שעה. אם הוא משאיר אחריו מטבח מלוכלך אני מסרבת להשתמש במטבח ואין לאף אחד אוכל (הילדים מנדנדים לו שינקה כבר את המטבח כדי שאמא תוכל להיכנס לבשל). אם הוא שוכח את המפתח בסוויץ' של האוטו, אני מעירה אותו בשש בבוקר שילך לחפש מישהו שיתניע לי... בקיצור לכל "פשלה" שלו יש תו מחיר וכל דייסה שהוא מבשל, הוא צריך אחר כך לאכול (כי אני לוקחת את הרגליים ומשאירה אותו לפתור את הבעיה). אני מאוד מבינה אותך ומציעה לך פשוט לתת לו להתמודד, הוא ילמד מהניסיון.
ומה עושים? מעבירים אליו אחריות : אני יוצאת לעבודה מוקדם והוא מכין את הילדים לגן/בי"ס, בפעמים ראשונות הם אחרו, הגיעו בלי אוכל, בלי תלבושת אחידה וכו' אחר כך הוא למד להתארגן יותר ביעילות (הילדים עשו לו בי"ס). אני חוזרת מאוחר בערב, הוא מארגן את הילדים לשינה, בהתחלה זה נמרח שעתיים, עכשיו הוא עושה את זה בחצי שעה. אם הוא משאיר אחריו מטבח מלוכלך אני מסרבת להשתמש במטבח ואין לאף אחד אוכל (הילדים מנדנדים לו שינקה כבר את המטבח כדי שאמא תוכל להיכנס לבשל). אם הוא שוכח את המפתח בסוויץ' של האוטו, אני מעירה אותו בשש בבוקר שילך לחפש מישהו שיתניע לי... בקיצור לכל "פשלה" שלו יש תו מחיר וכל דייסה שהוא מבשל, הוא צריך אחר כך לאכול (כי אני לוקחת את הרגליים ומשאירה אותו לפתור את הבעיה). אני מאוד מבינה אותך ומציעה לך פשוט לתת לו להתמודד, הוא ילמד מהניסיון.