זוגיות עם ADD

[מדען טילים סובייטי]

איזה מזל יש לך

לרוב הנשים יש בעלים מפוזרים, מבולבלים, מאחרים כרוניים, דחייניים, לא עקביים, לא יודעים להתנהל חברתית, כלכלית, תרבותית או אחרת - בחיי, אם לא היה לנו זין ואת היכולת לפתוח בקבוקי קולה סוררים לא היתה לכן שום סיבה להחזיק אותנו. רק שלאותן נשים אין ברירה - זה מה שיש, עם זה עובדים. למזלך, בעלך מיוחד מהבחינה הזאת שהתברר לך שהוא "חולה" ולא סתם "חולה" - "חולה" ב"מחלה" שיש לה "תרופה" ואם רק תצליחי לשכנע אותו לקחת את ה"תרופה" כל בעיותייך ייפתרו.

 

[רוחמה5]

והפואנטה שלך היא...?

 

[מדען טילים סובייטי]

הפואנטה היא

שאת מתעקשת לעשות לעצמך חיים קלים על חשבונו ועל חשבון הזוגיות שלכם - לך מאוד נוח להגדיר אותו בתור "חולה" כי זה פוטר אותך מאחריות ונותן לך תקווה לפתרון מלא, קל ומהיר, אותו ההגדרה הזאת מעליבה - אף אחד לא אוהב שטופחים לו על הראש בסלחנות ואומרים לו זה לא אשמתך חביבי, זה ה"מחלה", הנה קח כדור קטן והכל יהיה בסדר. והמסר הזה שלך פוגעני יותר בעיקר בגלל שאת לא באמת סולחת לו, זה סתם סיפור שאת מספרת לעצמך ולו כדי להקל על עצמך - את ההרגשה האמיתית שלך בקשר להתנהגות שלו חשפת פה בפורום, בשרשור הזה.

 

[adih770]

נניח שאני מומחה לADD ובדקתי את בעלך והמסקנה

שבעלך לא סובל משום בעיה. אני אומר שאם יש בעיה היא שלך. אל תנסי להסתתר אחרי "ADD" (גם עם יש ADD מה זה קשור יש לך זוגיות עם בן זוג שלא רוצה לטפל במה שמפריע לך...!?) התבונני פנימה...לזוגיות שלכם . מי את שם? מה תפקידך? מה את אוהבת? מה אינך אוהבת? מה את מאפשרת לבעלך? מאיזה מקום את מאפשרת זאת (לחזור במוצ"ש בשעות מוזרות לאיזה הפרעה זה נראה לך שייך????) על מה את לא מוותרת בזוגיות או במה את אוחזת? מה הרווח הענק שלך מהמצב? ויש לך רווח ממש גדול כי אחרת לא היית מסכימה למצב שלא לרוחך להמשך. ברגע שתגלי את הרווח ...את לקראת פריצת דרך בזוגיות. אני מציע לך להתבונן התשובות אצלך לא אצלו. אשמח להקשיב לך. עדי הררי.

 

[I C E M A N 7]

אני בדקתי את בעלה. מדובר בהפרעת WMWHAHB

Working Man With Housewife At Home Behavior שיהיה לך קל להקשיב לה

 

[רוחמה5]

נו באמת!

 

[רוחמה5]

תודה על ההצעה אבל...

אם היית מבין מהי ההפרעה, לא היית כותב מה שכתבת. אי אפשר לטפל בזוגיות עם ADD מבלי להתייחס אליה. היינו אצל מטפלת, לא מסירה אחריות מה"תרומה" שלי לזוגיות, אבל שוב, צריך לטפל תוך התייחסות ל ADD. ממליצה לך לקרוא את הספר "ADD במערכות יחסים אימנטימיות" של דר' דניאל ג. אמן

 

[czar]

את שמה לב שכולנו כאן לא מבינים ורק את מבינה..

תפסיקי לחשוב אולי שכולם נגדך כאן....

 

[מפלצת או ילדה]

קודם כל

ליבי - ליבי...אני מכירה את העניין מקרוב, זה אכן לא פשוט לתפעל בית משותף עם שותף כזה, א-ב-ל. את בחרת אותו להיות בן זוגך. ואת נשארת שם. הרווח שהבחור מעלי מדבר עליו הוא תחושת העליונות שלך ביחס לזוגך "החולה", אחד "שזקוק להנחייה וגבולות ופיקוח". כל זמן שתתקיים ביניכם מערכת יחסים כזאת, שמתגמלת אל מול התסכול על התפקוד "הלקוי" שלו, תסכול שיש לו שם מדעי מבטיח ADD, לא תתקדמי אל עבר השיוויניות המיוחלת (שיוויוניות בהשקעה בזוגיות?). זה הרי דבר והיפוכו - את לא יכולה גם להיות שווה וגם להיות מעליו. את טוענת שאת מרגישה שכל "האחריות" עליך. זאת תולדה של מערך הכוחות ואת קבעת. אם את רוצה באמת לשנות, אז, ראשית, אל "תפילי" עליו דברים שמראש את יודעת שהוא לא טוב בהם. למה להעמיד אותו מלכתחילה במצב של "לעשות דברים עקום"? כל זמן שאת בתפקיד "המושלמת" והוא בתפקיד "הדפוק" אין בתחושה שלו מקום לתרום או "להתאזן" איתך. את אומרת שהוא מסרב לקבל טיפול, כלומר הוא לא מקבל את "החולי" שלו אלא אולי חש לכל היותר "נחיתות" בגינו, וההתעקשות שלך "לרפא" אותו רק תקבע ותנציח את המצב (ואת הרווח שלך בזוגיות). אמרו כבר לפני שגם מבחינתו להיות "הדפוק" זה עסק מתגמל, גם אם לא הכי נעים - כי את עושה את כל העבודה! אם את רוצה להרוויח בן זוג מעורב ושווה ערך, יהיה עליך לוותר על הכותרות, ולעשות עבודה עם עצמך להשלים עם השוני שלו. כל מה שעקרוני שיהיה בבית ותלוי בך - עשי אותו לבד - זה החלק שלך. תקבעי איזורי "סבילות" ששם את יכולה לוותר על הדברים שיהיו מתוקתקים, ותמצאי בתוכו דברים שהוא עושה נפלא ושעשו לך את זה מלכתחילה וחזרי להעריך אותם אצלו. את יכולה להעלות על כתב את כל המטלות שנדרשות להעשות, להזמין אותו על כוס קפה לקיים דיון ענייני על איך מחלקים ביניכם את המטלות ככה שלא תקרסי, ושיבחר עם מה הוא יכול להתמודד ושזה מעתה יהיה תחת אחריותו הבלעדית. לטוב ולרע. תצטרכי הרבה סבלנות לדברים שלא "יעבדו" כרצונך. בהתחלה תצטרכי לחזק אותו ולעודד. ואת עצמך - על אורך רוח. אבל בסוף אולי תרוויחי בן זוג הרבה יותר מוערך ומעריך. בהצלחה

 

[adih770]

מי את מול הזוגיות זו שאלה יותר בעלת ערך עבורך

מאשר מעליך לעשות כדי... נסי להתבונן לפני הADD . אני טוען שהכל בחיים זה השתקפות שלנו . מה שקורה לנו במציאות זו השתקפות של התודעה שלנו. איפה את רואה בהתנהגות שלו את עצמך? לקחת משהו? קיבלת ערך?

 

[רוחמה5]

הוא מתעקש להפרד, אז...

ההתמודדות מן הסתם תעבור למוקדים אחרים. תודה למי שתמך וניסה לעזור. אשמח לא לקבל ביקורת והערות ניבזיות על מסר זה. מספיקות לי הדמעות הקיימות.

 

[מפלצת או ילדה]

קבלי חיבוק

זה אולי לא הזמן, אבל כדי יהיה בהמשך לחשוב מה באמת השתבש. הביקורת לא תמיד נעימה אבל יש בה להראות על פרצות. כדאי לאלתת לזה ללכת, לחמוק. יש שם שיעורים חשובים להמשך הדרך.

 

[אלופה יפה]

יקירתי קבלי חיבוק

כלום לא סגור עד שהכל סגור עוד יתכנו הפתעות הוא עלול או עשוי לגלות שהחיים בחוץ לא פשוטים שחררי נותנת סיכוי גדול שישנה את החלטתו ויתכן שאז יהיה זמן מתאים להתנות את החזרה בטיפול

 

[גארוטה]

את כל כך נעולה

על האמונות שלך שאת לא מסוגלת אפילו לראות מעבר. התרגלת והרגלת במשך השנים, אותו ואותך להעמיד את ה-ADD במרכז חייכם שהכל נבנה, חי ומתנהל מסביב, ובמקום לחיות עם אתם חיים את. אם רק תנסי לכתוב את מה שכתבת בלי המילה ADD, פשוט למחוק אותה את תגלי שבסה"כ מה שאת מתארת לא שונה כלל ממה שמתארות כאן בפורום עשרות נשים את הזוגיות שלהן, את הבעל ואת ההתנהלות היומיומית. גם את כמו כולן מרגישה לבד, אחריות שמוטלת רק על כתפיייך, חוסר יחס ועזרה ובעיקר חוסר שיתוף. וכמו אצל כולן זה מתעצם אחרי הלידה הראשונה, התקווה שאחרי הלידה הבעל יהיה שם, יתן יד יתמוך ויעזור, מהר מאד נמוגה והופכת לחלום רחוק, רגשות האשמה והכעס מתעצמים, כל הדברים שפעם הצלחת לחיות איתם הופכים למציקים ומרגיזים, כבר לא בא לך לוותר ולסלוח ולהמשיך הלאה, את מרגישה אבודה ולא נראית, הוא ממשיך בשלו יוצא ומבלה בימיו הקבועים, שכחתם את הזוגיות, חששות של בגידה עולות לך בראש ועוד היד נטויה, ומה את עושה? ממשיכה לתת להתנהגות שלו הסברים ותרוצים והכל בשם ה-ADD אבל בתכל'ס את בסה"כ אשה שמתוסכלת מהזוגיות שלה ומאוכזבת מאיך שהחיים שלה נראים רק שיותר נוח לך כנראה לקרא לזה בשם אחר כי ככה אולי יותר "קל" להתמודד.

 

[czar]

../images/Emo45.gif../images/Emo127.gif

 

[BlackUnicorn]

../images/Emo45.gif

 

[debi18]

מבינה אותך מאוד

אני באותו המצב בדיוק ותוסיפי עוד 2 ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לפעמים בא לי לברוח לנוח קצת אבל הלב לא נותן לי לעזוב אותם[אני יודעת שהם לא יסתדרו לבד] לא גם שאנשים לא מבינים את זה ,ותמיד אומרים זאת בעיה שלך תחנכי אותו

 

[מיציפיצי1]

"הם לא יסתדרו בלעדיי"...

איזו יהירות. תמשיכי בגישה הזאת ותמצאי את עצמך עם גנון בבית... האם את לא היית נעלבת אם היו אומרים עלייך "הוי, העלובה המסכנה, אין סיכוי שהיא תצליח להכין ארוחת ערב וגם להשכיב את הילדים לישון..." לטובתך ולטובתם, אל תהססי לברוח מידי פעם ולנוח, אבל את לא תעשי את זה כי הפחד הגדול שלך זה לגלות ששורדים לא רע גם בלעדייך.

 

[chenby]

כל כך מסכימה

 

[רוחמה5]

תודה

סוף כל סוף יש הבנה. המשפט האחרון שלך הוא משפט מחץ! שוב תודה