זוגות מעורבים.

[דער קאָצקער אנארכיסט]

זוגות מעורבים.

מעניין מה אנשים חושבים לגבי ה-subj ומה הם יכולים לספר על זה מנסיונם... אני מתכוון לזוגות שמורכבים מבן זוג דתי ובת זוג חילונית או להיפך, ולא לזוגות המורכבים מבני זוג משני לאומים שונים.

 

[algaren]

אני מכיר זוג שכזה

אבל הבעל חוזר בתשובה, הם לא התחתנו כזוג מעורב. הם חיים מצוין, היא לא מתערבת לו בחיים ולא הוא לה, שבת היא לא מחללת לידו, אבל בהחלט היא לא שומרת. היא שומרת על טהרת המשפחה בשבילו, הוא עושה את הקניות לכולם והיא עושה השלמות לא כשרות. בתכל`ס היא מוותרת בשביל להשאר איתו. אגב אין להם ילדים, נשואים כשלש שנים. זה נשמע מטורף, ואני מתאר לעצמי שאין הרבה זוגות שחיים כ"כ טוב. ראה עוד בספר מאה תפוחים חדשים כולל מע"מ, הסופרת אורה מורג כמדומני.

 

[מתבוללת]

צריך המון המון אהבה!

כדי שזה יצליח, המון הקרבה ואהבה ללא תנאי כדי שזה יהיה טוב ויציב. קשה לי להאמין שזה יפה, אבל שמעתי על כמה כאלו. זה יותר המהות שבשוני שמפריעה לדברים להסתדר, אם זה סתם בשביל הכיף אז אפשר אבל אם זה בא מתוך אידיאולוגיה זה רק מסתבך והולך, מחדד את השוני והפערים-וזה מוביל לאבדון. אבל מה אני יודעת בחייך...

 

[B a m b i]

../images/Emo45.gif

 

[מתבוללת]

../images/Emo24.gif

 

[babylon_a1]

זה יכול לעבוד...

זה יכול לפעמים לעבוד כקשר זוגי אבל לגבי ילדם זה מאד מבלבל - ולא פעם נוצרים במשפחות כאלה אחד ברסלב, אחד השומר הצעיר ואחד מתנחל אפשר לחיות עם זה שאין ילדים אם כל אחד מכבד את השני ולא מתערב

 

[ש חף]

../images/Emo178.gif קשה קשה

היה לי חבר דתי שנה וחצי וזה לא היה קל בכלל הרגשתי שאני מתפשרת המון ויותר ממנו [כי לי מותר ולו אסור] ואני חושבת שזה אפשרי אבל צריך לאהוב המון כדי לוותר המון ולהיות מוכן לויתור כזה משמעותי.

 

[שבתאי צבי]

שלמה המלך דיבר על זה...

ואמר... מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה... אני מקווה שזה הוא ולא אבא שלו...

 

[algaren]

להזכירך שבתאי!

 

[algaren]

אופס, סליחה

משה רבינו נשא את בת יתרו ונענש שנכדו הפך כומר לעבודה זרה (ב"ב קיא ע"ב) ושלמה המלך נשא בת פרעה, ביום חנוכת בית המקדש! וע"ז אמר הכתוב "כי שנואה העיר הזאת לפני מיום הווסדה". מדרש רבה על פרשת השבוע.

 

[stאסתי]

בתור חרדית

היה לי חבר חילוני ודיברנו על זה הרבה..מה יקרה אם נתחתן.. תראה אני מכירה 2 זוגות כאלה זוג אחד חי על הפנים,מריבות,אי הסכמות הילדים יצאו מסובבים וממש בלי שום כיוון או יציבות בחיים. ומצד שני עובדת איתי מישהי שהיא חזרה בתשובה ובעלה לא והם חיים כלכך יפה יחד ועם כלכך הרבה אהבה וכבוד והילדים שלהם כל כך בריאים בנפשם(לעניות דעתי). כך שזה כנראה מאוד תלוי במקרה. כמו שכבר אמרו פה צריך המון אהבה,וכבוד ההדי,ורצון להתפשר והרבה. הבעיה העיקרית היא שלצד הדתי אין הרבה מרווח התפשרות זה לא שהוא יכול לשמור שבת אחת כן ושבת אחת לא..אין פשרות והצד החילוני בד"כ מוותר יותר. צריך לאהוב המון כדי להסכים לזה ולהשקיע בזה

 

[ShakeSpearE]

שאלה טובה

פעם באמת חשבתי שזה נורא לא שייך. היום אני כבר לא יודעת.

 

[דלוק על קרח]

אם ננטרל

את מה שאני חושב על זוגיות במתכונת הקונבנציונלית - אז זה מודל קביל כל עוד לא מתוכננים צאצאים, וכל עוד הצדדים חפים לא רק משאיפות או תקוות סמויות לשינוי עתידי בהשקפות הבנזוג, אלא אפילו מדמיונות של "איך זה יהיה אם וכאשר..". שמואל אבידור-הכהן וזוגתו זה אולי סוג של הוכחת התכנות, וגם הכרתי אישית 3 זוגות כאלה (מתוכם בינתיים 33% גירושין). כל זוגיות דורשת הקצאה הדדית של טריטוריות שנוגסות בשיתוף, ובזוג מעורב מסתבר שהנגיסה תהיה משמעותית יותר, ותכלול גם חוסר איזון מובנה בכך שהצד הדתי מקבל 100% בנזוג, בעוד הצד החילוני צריך להסתפק בבנזוג שמנהל גם רומן מהצד עם אלוהים. באופן אישי: כחילוני לא נראה לי הייתי מתאהב בדוסה (אולי בVery light one). כדוס הייתי מעדיף בת זוג חילונית, אבל כאחד שאוהב אותה הייתי מרגיש רע עם העובדה שהיא צריכה להסתפק במישהו שמנהל רומן מהצד. מסקנה אישית -

 

[algaren]

חוץ ממרים

אימו של ישו, אף אחד לא ניהל רומן עם אלוהים.

 

[דלוק על קרח]

(בלי אמצעי מניעה)

 

[אלוהימית]

סליחה?

 

[algaren]

על פי הבשורה של אסי דיין

ישו נולד מהתיחדות סוערת של רוח הקודש ומרים.

 

[algaren]

חוץ ממרים

אימו של ישו, אף אחד לא ניהל רומן עם אלוהים.

 

[דער קאָצקער אנארכיסט]

באשר לרומן מן הצד

אתה יודע שאפילו לולא צילה בינדר, היתה רחל אלתרמן צריכה בכל זאת לסבול בנזוק שחייו כרעו בלי הגיע אליה והוסגרו נַחוּי לחוצות ולתוף? נכון, זאת דוגמא קיצונית, אבל הרעיון הוא כזה: כל עוד העניין לא נכנס לפאזות של פנטיזם והגזמה, זה נורמלי שלכל בנזוק יהיה "רומן מן הצד" עם רעיון, תחביב, מציאות ועולם אחרים. זה קורה במשפחות הכי טובות. אשר על כן, כל עוד הבנזוק הדתי אינו בענייני הקפדה על קלה כבחמורה ו"ואהבת את יהוה אלהיך" אלה בשבילו, בתכלס, רק מלים, הכול כשורה. אני חולק אותה עם אלהים (אף על פי שלמען האמת אני לא מרגיש כך), והיא אותי - עם חברים, עם שפה ותרבות שאינם מובנים לה, עם מה שמעניין אותי ועם החופש (גם הוא נוגס לה ממני). כך שהכול נכנס כאן לתוך מערכת סטנדרטית של ויתור והתחשבות הדדיים. נ.ב.: עכשיו כשקראתי את מה שכתבתי, חשבתי שזה יהיה אפילו לא נורמלי, אם לאדם לא יהיה בעולם, אלא הבנזוק. אדם כזה הוא נכה ושם משפחתו יישאר רק בתעודת הפטירה.

 

[algaren]

וטהרת המשפחה?

זאת לא חלוקת האהבה בין האישה לרומן עם אלוהים?