זה לא קורה שוב
בדיון "בי"ס דתיים וRPG?" יש קישור, שסיפק lestat, שסוקר את "התופעה" הזו. בכל פעם שמישהו עושה מעשה אכזרי כזה או אחר, וגם במקרה משחק משחקי תפקידים, קופצים על המציאה, והופכים את זה לכותרת ענקית. בעבר הטיעון היה "הקולות אמרו לי לעשות את זה" או "סתם שיחקנו ברולטה רוסית". כיום משתמשים באותה שיטה במשחקי תפקידים. מדי פעם אני נתקל בשאלה של הורים "האם משחקי התפקידים יכולים להיות מסוכנים?". תשובתי היא "כמובן. ידוע שקוביות הן חפץ מסוכן, ואכילת יתר של פיצה ושאר חטיפים בהחלט מסוכנת לבריאות." מנסיוני האישי עם כמה מחברי קבוצתך למשל, השעות שבהן הם מבלים במשחק נוטות להוציא את האגרסיות, ולמנוע מהם להסתובב עם חבורות נערים וונדליסטים, לצייר גראפיטי במקומות אסורים, ולהסתבך עם החוק בכלל. שלא לדבר על כך, שהאגרסיות שהם מוציאים במשחק, הופכות אותם לאנשים רגועים יותר ומועילים יותר באופן כללי. במקרה המדובר, אותם ילדים היו רוצחים/אונסים/שודדים/מתאבדים וכך הלאה בלי קשר למשחק. יש סיכוי סביר להניח שהמשחק עיכב את נטיותיהם האלימות, שהיו פורצות בלאו הכי. בקיצור כותרות כמו "זה קורה שוב" נטולות ביסוס מציאותי, ורק נותנות תחמושת לאנשים שרואים בבילוי מועיל, מפתח ומעשיר, משהו מוזר שצריך להוקיע. לצערי הרב, כתבה מהסוג הנ"ל, כמו למשל הכתבה על משחקי תפקידים והפרופיל הצה"לי מקבלות פופולאריות רבה. מהצד השני אין כמעט או בכלל כתבות שעוסקות בתועלת של משחקי התפקידים למשתתפים.