זה לא אני, זה אתה...

yo t a m

New member
-תוספות

Atom heart mother יש שם שירים שמוצאים חן בעיניי כמו Fat old sun ו-Summer 68, אבל היצירה המרכזית היא, ובכן, לא יפה באופן מיוחד או מרגשת כל כך, ונשמעת בחלקים גדולים כמו מוזיקת רקע לסרט עם כל מיני אפקטים מוזרים ולא נחוצים. In the court of the crimson king אני לא יודע. בהתחלה האלבום מצא חן בעיניי מאד, אבל אחרי כמה שמיעות הוא נמאס. בכל אופן, הוא לא ברמה שמהללים אותו בה.
 

LadyG

New member
הבאת שתי דוגמאות לשני אלבומים

שאני יכולה להצביע עליהם בודאות כאלבומים ששינו את חיי (מוסיקלית כמובן), עיצבו את טעמי המוסיקלי ונמצאים עד היום קרוב קרוב לפטיפון ועברו ובגדול (אצלי לפחות) את מבחן הזמן.
 

yo t a m

New member
למען האמת,

הבאתי שתי דוגמאות לשני אלבומים אותם אני מוצא אובר-רייטד.
 
בשבילי יתרו הוא בכלל לא כלי!

אני אוהב פרוג! (יותר חסיד של פסיכדליה או פולק), אוהב את סנואו גוס ופינק פלויד וג'נסיס ויס! אבל אף פעם לא הצלחתי להתחבר לג'תרו טול! תהרגו אותי החלילן המקפץ הזה משגע אותי! שמעתי את אקווהלאנג ומאז אני פשוט מפחד להתקרב אליהם! לא יודע זה משו פסיכולוגי! יש בהם משו מבולגן מדי לטעמי! אולי הדעה שלי תשתנה כשאני יקשיב לחומר אחר שלהם אבל בינתיים... לא! אה כן גם "טארקוס" של אמרסון ושות'... ניסיתי כמה פעמים! פשוט כאב ראש אחד גדול! עדיף כבר טראנסים! סתם סתם! אבל בכל מקרה... לא כוס השוקו שלי!
 
למעלה