את באה לכנס שוטי-כפר ?...
(ותודה לוודי אלן על ההברקה, ועל מתן הכבוד הראוי לשוטים). בגלל ה-No Attachment. היכולת ליפול ולקום מבלי להניד עפעף שמורה לשוט, למיטב ידיעתי, ונראה לי שמצב זה של קבלת הדברים ואי-התנגדות, מתן אמון גם "כשהמציאות בוגדת", הוא חלק מהותי מהמסר המובע בשיר. האלמנט החסר בדמות של השוטה היא המטרה - שגם היא מוזכרת בשיר, ואינה קיימת ממש בחייו של השוטה, שעליו נכון אולי לומר יותר שהוא חי את הרגע. זאת הפרשנות שלי, וכמו שאמרתי, היא נגועה עד היסוד בעבודה שלי עם הזן-טארוט. בהקשר של אמנויות לחימה הייתי אומר אולי שהיכולת להתאמן באדישות, מבלי להזדהות יותר מדי עם ה"גלים", עם תנודות של קושי וקלות יתר, עם עניין גובר ופוחת (ואני אומר את זה על רקע של משבר אימונים לא פשוט...), עם הרצון לנצח כשאני עובד עם בן-זוג וכו´ - זוהי הקלילות שאנו יכולים להשאיל ממנו.