זהו..... זה נגמר !!!
לפני כשבועיים בערך סיפרתי כאן את סיפורי בקצרה, בנוגע למערכת יחסים אלימה מילולית מצד החבר , ואחרי המלצות רבות של רבים מכם,מחשבות , התלבטויות , פחדים וחששות , רציתי לספר לכם שהיום זה נגמר !!! אני עדיין לא קולטת את זה בכלל, אבל זה נגמר, פשוט נ-ג-מ-ר !!! היום בבוקר באתי לאמא שלי וספרתי לה המון דברים שהיא לא ידעה, פשוט נשברתי התחלתי לבכות ולבכות ולספר לה מלא דברים על מה שעובר עליי, והיא הייתה המומה... דיברנו עם הפסיכולוגית הקודמת שלי והיא יעצה לנו לפנות למשטרה , לפתוח לו תיק על איומים, פחדתי לעשות לו את זה ואמרתי לה שזה יהרוס לו את כל החיים, ועדיין יש לי משהו איליו ואיכפת לי ממנו .... היא אמרה לי שאין דרך אחרת, או שפשוט לדבר עם ההורים שלו וליידע אותם בכל מה שעובר עליי לפני שנוקטים אמצעים אחרים כמו פתיחת תיק במשטרה.... לפני שעה בערך הלכנו אני אמא שלי ואבא שלי לבית הוריו , ופשוט פוצצנו את הכל, סיפרתי להם כל מה שעובר עליי , על הפחדים שלי, על האלימות המילולית, על האיומים, הם אמרו שהם יודעים חלק מהדברים אבל לא שיערו שזה המצב, שהם חלילה לא ימנעו ממני ללכת ושהם תומכים בהחלטה שלי, תמיד כיבדתי את ההורים שלו והם כיבדו אותי, מעולם לא פגעתי בהם או עשיתי להם דבר רע.... בכיתי, בכיתי הרבה, הם הבינו את הכאב שלי, ההורים שלי היו קצת חסרי סבלנות ורצו להסתלק משם כמה שיותר מהר, המטרה של הפגישה הייתה ליידע אותם מה קורה ושהניתוק יהיה יפה, ולא בסתר, שלא יחשבו שאני נעלמת סתם בלי סיבה..... הם הבינו כל מה שהסברתי ואמרתי , ואמרו לי שהם מעדיפים לדבר איתו לפני שאני לוקחת את כל החפצים שלי מהדירה, אמרתי להם שאני לא רוצה איתו כל קשר טלפוני או שיבוא אליי, אני יודעת שזה יהיה לי קשה אבל אין ברירה, אני מצילה את החיים שלי, אני נותנת לעצמי מתנה ליום הולדת שקרב ובא, את החיים שלי בחזרה לקח לי זמן , המון זמן, להבין שזה מה שעליי לעשות, אבל פחדתי , פחדתי מאוד... אני עדיין לא מעקלת את המשמעות של הדברים, לא מבינה , לא מפינה מה זה אומר אבל אני לא אשמע ממנו יותר, ואני לא יודעת איך זה מרגיש לי..... אני לא יודעת אם אני שמחה או עצובה, שמחה שזה נגמר, שלא אצטרך לשמוע את הקללות ההשפלות האימוים שלו יותר,, עצובה שזה נגמר ככה, אחרי שנתיים וחצי, עצובה שהוא לא הגבר שחשבתי שזה הוא, עצובה על שהנתיים וחצי שביזבתי מהחיים שלי.... עצובה על היותי עכשיו לבד בלי חברים , בלי בטחון עצמי, בלי כוח לחיות ..... אני יודעת שזה מה שהייתי צריכה לעשות מזמן, יודעת ומבינה את זה בראש .... אבל הלב כואב, ויודע שהוא צריך להתרגל למציאות חדשה, מציאות שבמשך הזמן תהיה לו טובה יותר, אני מקווה ככה לפחות, שזאת הייתה ההחלטה הנכונה, ואני לא אתחרט על כך...... אני מתחילה את חיי מהתחלה, וזה יהיה קשה, אך אין ברירה ..... צריכה להתחרגל למציאות חדשה ..... שיהיה לי בהצלחה
לפני כשבועיים בערך סיפרתי כאן את סיפורי בקצרה, בנוגע למערכת יחסים אלימה מילולית מצד החבר , ואחרי המלצות רבות של רבים מכם,מחשבות , התלבטויות , פחדים וחששות , רציתי לספר לכם שהיום זה נגמר !!! אני עדיין לא קולטת את זה בכלל, אבל זה נגמר, פשוט נ-ג-מ-ר !!! היום בבוקר באתי לאמא שלי וספרתי לה המון דברים שהיא לא ידעה, פשוט נשברתי התחלתי לבכות ולבכות ולספר לה מלא דברים על מה שעובר עליי, והיא הייתה המומה... דיברנו עם הפסיכולוגית הקודמת שלי והיא יעצה לנו לפנות למשטרה , לפתוח לו תיק על איומים, פחדתי לעשות לו את זה ואמרתי לה שזה יהרוס לו את כל החיים, ועדיין יש לי משהו איליו ואיכפת לי ממנו .... היא אמרה לי שאין דרך אחרת, או שפשוט לדבר עם ההורים שלו וליידע אותם בכל מה שעובר עליי לפני שנוקטים אמצעים אחרים כמו פתיחת תיק במשטרה.... לפני שעה בערך הלכנו אני אמא שלי ואבא שלי לבית הוריו , ופשוט פוצצנו את הכל, סיפרתי להם כל מה שעובר עליי , על הפחדים שלי, על האלימות המילולית, על האיומים, הם אמרו שהם יודעים חלק מהדברים אבל לא שיערו שזה המצב, שהם חלילה לא ימנעו ממני ללכת ושהם תומכים בהחלטה שלי, תמיד כיבדתי את ההורים שלו והם כיבדו אותי, מעולם לא פגעתי בהם או עשיתי להם דבר רע.... בכיתי, בכיתי הרבה, הם הבינו את הכאב שלי, ההורים שלי היו קצת חסרי סבלנות ורצו להסתלק משם כמה שיותר מהר, המטרה של הפגישה הייתה ליידע אותם מה קורה ושהניתוק יהיה יפה, ולא בסתר, שלא יחשבו שאני נעלמת סתם בלי סיבה..... הם הבינו כל מה שהסברתי ואמרתי , ואמרו לי שהם מעדיפים לדבר איתו לפני שאני לוקחת את כל החפצים שלי מהדירה, אמרתי להם שאני לא רוצה איתו כל קשר טלפוני או שיבוא אליי, אני יודעת שזה יהיה לי קשה אבל אין ברירה, אני מצילה את החיים שלי, אני נותנת לעצמי מתנה ליום הולדת שקרב ובא, את החיים שלי בחזרה לקח לי זמן , המון זמן, להבין שזה מה שעליי לעשות, אבל פחדתי , פחדתי מאוד... אני עדיין לא מעקלת את המשמעות של הדברים, לא מבינה , לא מפינה מה זה אומר אבל אני לא אשמע ממנו יותר, ואני לא יודעת איך זה מרגיש לי..... אני לא יודעת אם אני שמחה או עצובה, שמחה שזה נגמר, שלא אצטרך לשמוע את הקללות ההשפלות האימוים שלו יותר,, עצובה שזה נגמר ככה, אחרי שנתיים וחצי, עצובה שהוא לא הגבר שחשבתי שזה הוא, עצובה על שהנתיים וחצי שביזבתי מהחיים שלי.... עצובה על היותי עכשיו לבד בלי חברים , בלי בטחון עצמי, בלי כוח לחיות ..... אני יודעת שזה מה שהייתי צריכה לעשות מזמן, יודעת ומבינה את זה בראש .... אבל הלב כואב, ויודע שהוא צריך להתרגל למציאות חדשה, מציאות שבמשך הזמן תהיה לו טובה יותר, אני מקווה ככה לפחות, שזאת הייתה ההחלטה הנכונה, ואני לא אתחרט על כך...... אני מתחילה את חיי מהתחלה, וזה יהיה קשה, אך אין ברירה ..... צריכה להתחרגל למציאות חדשה ..... שיהיה לי בהצלחה
