כמה הבהרות....
ראשית אני בת 26, ולא בת 23 , היוזר הזה ישן יחסית... כתבתי בפוסט הקודם את גילי. שנית, הפסיכולוגית שלי המליצה לי לפנות למשטרה ולפתוח לו תיק ולי לא היה לב לעשות לו דבר כזה, היא הציעה לי לפתוח לו תיק על זה שחנק אותי, איים עליי עם סכין, איים להרביץ לי לא מעט פעמים, על אלימות מילולית ועוד אני סירבתי לעשות זאת כי בכל זאת הוא חשוב לי ויקר לי.... למרות הכל , כן, כמה שזה נשמע מופרך הוא עדיין חשוב לי , שנתיים וחצי מהחיים זה לא צחוק, היו לנו גם רגעים יפים למרות הכל, והוא עשה למעני המון דברים ואני לא אשכח לו את זה..... נכון שבסוף החלקים השליליים גברו בהרבה על החלקים החיוניים אבל עדיין יש זיכרונות..... שיתפנו את ההורים שלו במטרה שהם יהיו מעורבים למעשה של בנם, לכך שהוא אלים, שידעו מה הסיבה האמיתית שאני בורחת ולא סתם כי מתחשק לי לדפוק לבן שלהם את החיים אחרי שנתיים וחצי, הוא בן 29 עוד מעט ולהוט להתחתן והכל מאשימים אותי בכך שעיכבתי אותו ובזבזתי לו חלק גדול מהחיים ושהיום הוא כבר יכול היה להיות נשוי.... דבר נוסף, אני אכן לומדת, בפועל אני לקראת סיום לימודים של תואר ראשון, בדיוק עכשיו לפני בחינות, עיתוי מושלם לפרידות, שהראש יהיה מלא במחשבות , ולא על לימודים.... אני אמורה לסיים את התואר בסוף הקיץ או בתחילת שנה הבאה תלוי איך ילכו יל המבחנים ..... הלוואי והייתי יכולה לטוס עכשיו לחו"ל , אבל זאת לא אופציה מבחינתי כרגע, רק אותי אחרי שאסיים את התואר..... אין בכוונתי להכיר עכשיו מישהו חדש, אני לא קופצת ממיטה למיטה, אין לי ראש לזה כרגע, אני צריכה קודם להתגבר ולהבין כל מה שקורה איתי ועובר עליי... להבין את השינוי שקרה , ואין ספק שיש לי פחד להכיר מישהו מאותו טיפוס...... אינני מעונינת להחליף מספר טלפון כיון שיש לי לקוחות (מורה פרטית) שמכירים אותי במספר הזה, ולא ממש מעונינת לאבד את הפרנסה שלי, כי גם ככה המצב כרגע לא מזהיר...... אני מקווה שהדברים עכשיו יותר ברורים, למה נקטטתי כך ולא אחרת, ולא אני לא מחפשת סצטנות ודרמות, ופניתי להורים שלו מתוך כבוד , ברצון לסיים את זה יפה, ולומר להם תודה על כך שקיבלו אותי כמו בת בית שם, ואכלתי וישנתי שם וזה לא לעניין לסיים את הכל בפיצוץ גדול...... אז מי שבא במטרה לשפוט , לבקר , ולהשמיץ הבנתי את המסר..... ותודה אבל לא תודה....
ראשית אני בת 26, ולא בת 23 , היוזר הזה ישן יחסית... כתבתי בפוסט הקודם את גילי. שנית, הפסיכולוגית שלי המליצה לי לפנות למשטרה ולפתוח לו תיק ולי לא היה לב לעשות לו דבר כזה, היא הציעה לי לפתוח לו תיק על זה שחנק אותי, איים עליי עם סכין, איים להרביץ לי לא מעט פעמים, על אלימות מילולית ועוד אני סירבתי לעשות זאת כי בכל זאת הוא חשוב לי ויקר לי.... למרות הכל , כן, כמה שזה נשמע מופרך הוא עדיין חשוב לי , שנתיים וחצי מהחיים זה לא צחוק, היו לנו גם רגעים יפים למרות הכל, והוא עשה למעני המון דברים ואני לא אשכח לו את זה..... נכון שבסוף החלקים השליליים גברו בהרבה על החלקים החיוניים אבל עדיין יש זיכרונות..... שיתפנו את ההורים שלו במטרה שהם יהיו מעורבים למעשה של בנם, לכך שהוא אלים, שידעו מה הסיבה האמיתית שאני בורחת ולא סתם כי מתחשק לי לדפוק לבן שלהם את החיים אחרי שנתיים וחצי, הוא בן 29 עוד מעט ולהוט להתחתן והכל מאשימים אותי בכך שעיכבתי אותו ובזבזתי לו חלק גדול מהחיים ושהיום הוא כבר יכול היה להיות נשוי.... דבר נוסף, אני אכן לומדת, בפועל אני לקראת סיום לימודים של תואר ראשון, בדיוק עכשיו לפני בחינות, עיתוי מושלם לפרידות, שהראש יהיה מלא במחשבות , ולא על לימודים.... אני אמורה לסיים את התואר בסוף הקיץ או בתחילת שנה הבאה תלוי איך ילכו יל המבחנים ..... הלוואי והייתי יכולה לטוס עכשיו לחו"ל , אבל זאת לא אופציה מבחינתי כרגע, רק אותי אחרי שאסיים את התואר..... אין בכוונתי להכיר עכשיו מישהו חדש, אני לא קופצת ממיטה למיטה, אין לי ראש לזה כרגע, אני צריכה קודם להתגבר ולהבין כל מה שקורה איתי ועובר עליי... להבין את השינוי שקרה , ואין ספק שיש לי פחד להכיר מישהו מאותו טיפוס...... אינני מעונינת להחליף מספר טלפון כיון שיש לי לקוחות (מורה פרטית) שמכירים אותי במספר הזה, ולא ממש מעונינת לאבד את הפרנסה שלי, כי גם ככה המצב כרגע לא מזהיר...... אני מקווה שהדברים עכשיו יותר ברורים, למה נקטטתי כך ולא אחרת, ולא אני לא מחפשת סצטנות ודרמות, ופניתי להורים שלו מתוך כבוד , ברצון לסיים את זה יפה, ולומר להם תודה על כך שקיבלו אותי כמו בת בית שם, ואכלתי וישנתי שם וזה לא לעניין לסיים את הכל בפיצוץ גדול...... אז מי שבא במטרה לשפוט , לבקר , ולהשמיץ הבנתי את המסר..... ותודה אבל לא תודה....