זהו אני מוותר

זהו אני מוותר

אתמול כבר לא יכולתי לסבול את המצוקה
בקשתי מחברת חשמל גז מים בזק לנתק אותי מהם כי אני לא יכול לשלם ואין לי כוח לתשלומים האלו

אני רק חייב לשרוד עד תחילת הלימודים שהילדה שלי תעבור לבית הספר החדש ואז בסופ"ש היא תהיה אצל אימא שלה.

ואולי גם עד אז יקרה נס ואני אבריא גופנית וכלכלית

רק בריאות לכולכם
 


כלכך קשה לקרוא את זה, הלוואי ויכלתי לעזור לך
 

bimbo.

New member
אני מתחברת למלים של אלרונד. מאד אמפתית לגבי

מצבך.
אין איזה גוף ממלכתי שיכול לעזור לך?
קבל המון
ועידוד ותמיכה נפשית.
 
פייסבוק

שלום אין אף גוף ואף תמיכה
כולם חזקים במילים

למי שיש פייסבוק מוזמן להיכנס לכרטיס שלי ולראות מה אני מתכוון לעשות ממחר

שם הכרטיס שלי הוא amit porat

מאחל לכולכם רק בריאות
 
שלום חברים טובים

היי

לאחר שפרסמתי בפייס את מה שאני מתכוון לעשות פנו אלי גורמים רבים אתמול עד השעות הקטנות של הלילה

לא ידעתי כמה כוח יש בפייסבוק עד אתמול

מארגני המחאה החברתית ערוצי תקשורת חברים רבים שלא ידעו על מצבי והופתעתי מאד שהכרטיס שלי נמצא במעקב מתמיד של גורמים ממשלתיים וצבאיים גם בגילי המופלג.

אתמול בלילה התקשר אלי מפקד היחידה בה לחמתי והודיע לי נחרצות שאני לא זז מהבית לשום מקום והיחידה מעורבת מאותו הרגע וערבה לשלומי ובריאותי גם אם הנכות שלי לא דרך משרד הביטחון.

הבקר בשעה 08:10 התקשרה אליי העו"ס שלי בביטוח לאומי והבטיחה לי שכל הכספים שהיו מעוקבים אצלם אחרי הוועדות השונות ועדיין לא הועברו אליי, יועברו אליי בתאריך 28.7 והיא ערבה לכך אישית.
הבחורה המופלאה שמטפלת בתיק שלי בנכות התקשרה אליי בשעה 10:00 ואישרה את הנושא ואת העברת כל הכספים האלו בתאריך הנ"ל.

בשעה 11:00 הייתי בקופת חולים החדשה אליה עברתי וקבלתי תור לכל רופא וכל בדיקה שדרשתי ונקבעו לי תאריכים מידיים לבדיקות האלו.

עכשיו חזרתי מארוחת צהריים טעימה שהייתה מלווה בלא מעט בכי מצדי עם מפקד היחידה וקצינת הנפגעים שלנו כל המרשמים שהיו לי ביד ניקנו ע"י היחידה קבלתי סכום כסף מזומן לא מבוטל לקניות הביתה כאשר אני מצווה להזמין באינטרנט ולא לסחוב כלום.

כמו כן כל חודש מהיום יועבר לי סכום כסף מאד משמעותי לבנק הדואר בכל 1 לחודש שאוכל למשוך כי אני ללא חשבון בנק מסודר.

והכי חשוב הובטח לי כי הילדה שלי התקבלה לבית הספר לחובלים והיא תהיה מוגנת מכל כיוון עד לסיום שירותה הצבאי.

אני חייב לשתף אתכם ולומר כי הימים האחרונים היו סיוט שלא מהעולם הזה הכאבים הפיזיים והנפשיים היו מעבר לכל מה שלמדתי מעולם להתמודד מולו ולומר את האמת לכולכם עמדתי לסיים עם חיי.
כנראה שההתכתבות בפייס עם אחד החברים כאן שיש לו משהו שאני מאד רוצה שוב (תינוק בן שנתיים וחצי) נתנו לי מדרגה של כוח להגיע לדברים שקרו מאותה שעה בפייסבוק שלי בווצאפ שלי בהודעות sms לנייד ובשיחות טלפון שפשוט לא אפשרו לי ללכת ולהשאיר את הילדה שלי לבד בעולם הזה.

יש לי ידידה טובה שלא מהפורום שנלחמת עליי בחודשיים האחרונים ולא האמינה ששלחתי לה תמונה שאני מגולח וללא הזקן שאפיין את ההזנחה שלי כלפי עצמי.

מכאן אני מבקש לשלוח חיבוק לכל מי שזקוק לו ושנתן לי חיבוק גם אם הוא היה וירטואלי וממליץ לנו לקיים מפגשים חיים שבו נוכל להיפגש לטעום מהעוגות הנאפות כאן (בלי סוכר בבקשה) ומהלימונדה שלי.
מה אתם אומרים??

אני חייב לציין שמצב הרוח שלי בשמיים וממתין לירידה שבטח תהיה לי אך לבטח תיעצר גבוה מהרף שהייתי בו בחודשים האחרונים

נותר לי רק לאחל לכולנו בריאות אושר ושמחה

עמית
 
ריגשת אותי עד דמעות

אפילו שאני כבר יומיים במצב בכי רע,
עשית לי טוב בנשמה,
לשמוע שיש אנשיםטובים שרוצים ומוכנים ומסוגלים לעזור.
שיהיה רק טוב וברור שהבת שלך במקום הראשון, אבל גם אתה, אסור לך להזניח את עצמך, יש אנשים בעולם הזה שרוצים בטובתך, שאיכפת להם ממך.
כולל אנחנו בפורום
 
אין לי פייסבוק

אז אני לא יודעת מה התכוונת לעשות.
בכל מקרה - אני שמחה שזה עבד ושואלת את עצמי למה אדם צריך לזעוק עד השמיים כדי שיתנו לו מה שמגיע לו.
ומה עשו אנשים במצבך לפני עידן הפייסבוק?

שמור על עצמך.
 
לפני הפייסבוק אנשים היו 'אילמים'

ז"א הם יכלו לצעוק חמס, לפנות לתשקורת שלרוב היה קשה להגיע למקום שכולם שומעים אותך, וגם אז בגלל חוסר עניין הציבור וכו'.
הפייסבוק הוא מדיום תקשורת הענק ביותר הקיים, כל אחד הופך לתקשורתן (מילה שמתארת את מה שמייצג פייסבוק לעומת הטלוויזיה/רדיו/עיתונים שלהבדיל משם כאן זה לא העבודה שלהם, אלא צורת תקשורת אחרת)
אני בנתיים דרך פייסבוק הגעתי לכמה ח"כים ושרים, ואולי בקרוב גם אקבל את מה שמגיע לי, עדיין לא הגעתי לאיומים כמו במקרה של עמית, אבל לא רחוק מזה, ראי את השירשור שלי, אני עדיין בהתקפים ואין מזור, רק תרופות/רעלים שלא עוזרות.
 
אגב גם תפוז בפייסבוק, כל הודעה כאן

מקושרת לפייסבוק, ואפשר לעשות לה לייק (צורת הסכמה כמו
רק שכאן את מאפשרת להרבה מאוד אנשים לדעת שאת אוהבת את ההודעה)
 
איומים

להזכירך כי אני לא איימתי אלא ביצעתי

להצית את עצמך זה מהלך קשה ומאד כואב... ואל תנסה את זה בבית איש יקר
 
חחח חס וחלילה

אבל כמו שאמרתי בעולם שלנו צריכים לעשות מעשים, מקווה שהעניינים יסתדרו , בנתיים שקט באגף.
 

Sigal H

New member
גם לפני הפייסבוק אנשים הצליחו להזיז דברים

קח אותי למשל. כל החטיבה והתיכון למדתי בבית עם מורים שנשלחו מעמותת תללי"ם, שבזכותם יש לי 12 שנות לימוד ותעודת בגרות טובה. אבל כל שנה מכתה ז' עד י"ב הייתי (עם עוד הרבה תלמידים חולים בביתם) צריכה להילחם מול משרד החינוך שימשיך את פעילות עמותת תללי"ם עד סוף השנה ולא רק עד ינואר או מאי, ויפסיק לעבור בזלזול על חוק חינוך חינם לילד החולה. בסיבוב האחרון כתבתי בפורום פיברומיאלגיה השכן על מה שקורה וכמה זה מתסכל שאין לי כוח ממשי להשפיע על ההחלטות האומללות של משרד החינוך, ומשם הכל התגלגל בקצב מטורף. החבר'ה בפורום בפרט ובתפוז בכלל התגייסו, הרמנו עצומה, הגעתי לתקשורת ומהר מאוד משרד החינוך נסוג ואיפשר לנו לסיים את השנה.

רק לומר שזה האינטרנט שנותן לאנשים קול, לא רק הפייסבוק או טוויטר או תפוז.
סוף הערת שוליים.
 
היו גם וגם

אבל ההבדל שבפייסבוק הדברים מתגלגלים מאוד מהר,
לפי הפייסבוק היה מאוד נדיר שמישהו הזדהה בשמו האמיתי, זה היה דבר לא נבון לעשות, ואילו פייסבוק דרשו שכל מי שנכנס לאתר ירשם בשמו האמיתי, והנה הקהל לא קטן.
בתפוז ואחרים העניין לא היה כזה,
בנוסף בפייסבוק יש נטיה לאנשים להיות כתבים/עיתונאים עצמאים/חובבים, יותר מהבלוגים למרות שבהחלט אפשר ליחס לבלוגרים הרבה כוח והרבה השפעה, פשוט פייסבוק גורם דברים להתגלגל הייטב, אני חושב שאם האינטרנט נתן להרבה אנשים כוח להתבטות, אז הפייסבוק חיזק את הקול הזה ברמות עצומות.
 
אני מסכימה אתך

גם לפני הפייסבוק דברים זזו.
אני יכולה לומר, שזה באמת תלוי כנראה באדם ובמידת הנחישות שלו.
אני כבר כמה שנים אומרת שאני צריכה לעשות מהומה בעניין מסוים, ואני לא עושה אתזה. מכל מיני שיקולים. לא כולם הגיוניים.. כנראה.
אבל אני מניחה שאילו הייתי "רוצה" באמת, הייתי מצליחה לעשות אותה, ו.. כידוע, אין לי פייסבוק.
 
היי

התכוונתי בגדול לצאת להקים את מדינת ישראל מחדש להקים מעברת אוהלים וסוכות עם רוח התנדבותית בין המצטרפים
ביניהם נכים חולים גרושות וחד הוריות משפחות שגרות ברחוב זקנים וניצולי שואה כל האנשים שנפגעים כאן שנים על גבי שנים

ובימים האחרונים מסתבר לכולם שמה שאני אמרתי לפני 20 שנה נכון ולצערי מתממש.
כל "התייקונים" הם בכלל לא כאלו הם יותר עניים מכולנו כלום לא שלהם הכל הלוואות על הלוואות מכספי מדינה וכספי ציבור במדינות אחרות הם היו נתלים מיד או נרצחים כאן תופרים להם חליפות לפי מי שיושב בראש.
 

Sigal H

New member
הבעיה היא שדווקא הנכים והחד הוריות

וניצולי השואה ושאר אוכלוסיות מצוקה לא יכולים להרשות לעצמם לשבת במאהל מחאה כל היום. יש נכים וקשישים שלא יכולים להימצא זמן רב מחוץ לבית (או מחוץ לבניין עם חשמל ושירותים, למשל), אמהות חד הוריות צריכות לעבוד כי אף אחד אחר לא יביא אוכל לילדים ויחזיק אותן היום מעל קו העוני (גם אם בדיוק על זה נלחמים, זה לוקח זמן וצריך להתקיים בינתיים).

אני חושבת שבגלל זה אין מאסה בהפגנות כאלה, ומן הסתם קל יותר למקבלי ההחלטות לעבור עליהן לסדר היום.

לא רוצה לרפות את ידייך, אני בעצמי מחפשת איך להיות אזרחית משפיעה כשאני מרותקת למיטה, וזה מאוד לא פשוט.
 
איזה יופי!

כלומר, לא יופי שהגעת למצב הזה, אבל יופי שדברים מתחילים להירגע.

ו.. אולי תקשר לכרטיס שלך בפייסבוק?(לי אין, אבל לפחות אוכל לראות מה כתבת, אם זה בסדר מבחינתך, ואוכל לראות את זה בחשבון של חברים).

ואני גם מקבלת את ההצעה שלך למפגש.
יאללה, בואו נארגן מפגש. מאיזה אזור אתה בארץ?
 
לילה קסום

איזה רוגע...... לא זכור לי שנים כזה רוגע אצלי מאחל לכולכם

אני לא בדיוק יודע איך להעלות קישור אבל אבקש מחר מביתי המקסימה לעשות את זה עבורי

אני מירושלים אבל מהיום אני יכול למלא את מיכל הדלק ברכב עד הסוף ולהגיע לכל מקום לשמחתי
ואין כמו מפגש אמיתי להכיר את האנשים מאחורי המקלדת ואולי יתפתחו מזה חברויות יפות.

עמית
 

Sigal H

New member
לקרוא את זה ממך....

עשית לי את הבוקר

שתהיה שקט ורגוע לעוד הרבה הרבה זמן...

גם אני בעד מפגש, אבל בצפון (איזור חיפה-נהריה/מעלות).
 
למעלה