והוא ../images/Emo79.gif
היא נשבה אליו כמו רוח אביבית קול פנימי לחש לה "לכי אליו" ניגנה לו מנגינה רועדת שזרה לו כל אות, כל מילה על מחרוזת רוטטת של דמעות מליבה. פסעה אליו עת החושך ירד הנר הבוער מליבו האיר את דרכה ליבו פעם כצלצול פעמונים. הזמן שטף המילים, לכד רגשותיה בכפות ידיו ואהב. כן, הוא אהב אותה בשקט ללא צליל ומנגינה הוא אהבה אותה עד כלות בדממה.