יש בזה גרעין של אמת,
אבל מצד שני זה כאילו שתגיד "כל הפולנים דאגנים" או "כל הפרסים קמצנים" (וסליחה מבני העדות המדוברות - ביניהם אני - על הסטריאוטיפים - זה למען ההדגמה
). נכון שיש תכונות כלליות שמאפיינות גזע, אבל זה לא באמת אומר לך מה תהיה האישיות המדויקת של הכלב. מלבד זאת יש עסקי ענק של כלבים "גזעיים" שהבעלים מרבים בלי שום אבחנה או ביקורת, וכך יכול להתקבל כלב שהוריו גזעיים אבל ממש לא משקפים את קווי האופי הטיפוסיים לגזע. כדי לוודא שזה יקרה בקירוב הכי טוב, אתה חייב לקנות דרך רכז גזע, גור מתועד שההמלטה שלו אושרה ונבדקה מראש, שהוריו משקפים את הגזע נכונה. אבל זה עולה הרבה פעמים יותר ממה שאדם ממוצע שרוצה כלב לבית מוכן לשלם, אז אנשים מתפשרים על הסוחרים ונתקעים עם כלבים שהם לא בדיוק מה שהם חשבו שקנו. לעומת זאת כשאתה הולך לעמותה או לבית אומן (שמטפל בכלבי עמותות מחוץ למכלאות אצלם בבית), אתה רואה בדיוק מי הכלב, מה האישיות שלו, ויכול לדבר עם מי שמטפל בו ולשמוע עליו יותר בפירוט, מאשר גור שרק נולד בבית גידול, ואתה מקסימום יכול להתרשם מההורים שלו. ואסיים בעובדה המצערת שבעמותות זרוקים גם גזעיים בשפע, ובאמת יש משהו לכל טעם. דמויי גולדן יש באמת אלפים, עם הפרווה הארוכה והפנים והכל. חייבת לומר שבעיני כלבים מעורבים הרבה יותר מיוחדים, כי הם כמו טביעות אצבע - לא תמצא שניים זהים (אבל זאת באמת כבר ההעדפה האישית שלי...).