טוב, עניתי כבר בקצה הפתיל משמאל
בכל אופן, האמירה שלך מתעלמת מהעובדה שאנשים מסוימים טובים בדברים מסוימים ו/או אוהבים מאוד לעשות אותם. אז מה עושים? אני לא *רוצה* להיות מתכנת, ולא *מסוגל* להיות מתכנן צ'יפים גם אם ארצה. אז מה לעשות? הפתרון, אם ישנו, הוא ציבורי/התאגדותי. רק גוף משותף יכול לשנות משהו כמו תעריפי תרגום. לא ניתן לעשות את זה בבודדת. ובעניין התמחור - אני לא חושב שהמודל שלך מדויק. שכר המתרגם הוא סכום מבוטל כשמדובר בהפקה של ספר, ולכן אני לא חושב שהוא נגזר מה'טוטאל' הזה של העוגה, כפי שאתה מתאר. מה שנכון, גזירות כמו "בלי רווחים" הן כמובן סתם שיטה לחסוך כסף, ולא משהו עקרוני. אני חושב שהעיקרון המרכזי (בפועל!) בתימחור המתרגם הוא העיקרון הקפיטליסטי הידוע - משלמים את הסכום הנמוך ביותר שבאפשר. מובן שהעיקרון הזה אמור להתאזן על ידי דרישות איכות מינימליות, והבעיה היא שזה לא קורה כיום.
בכל אופן, האמירה שלך מתעלמת מהעובדה שאנשים מסוימים טובים בדברים מסוימים ו/או אוהבים מאוד לעשות אותם. אז מה עושים? אני לא *רוצה* להיות מתכנת, ולא *מסוגל* להיות מתכנן צ'יפים גם אם ארצה. אז מה לעשות? הפתרון, אם ישנו, הוא ציבורי/התאגדותי. רק גוף משותף יכול לשנות משהו כמו תעריפי תרגום. לא ניתן לעשות את זה בבודדת. ובעניין התמחור - אני לא חושב שהמודל שלך מדויק. שכר המתרגם הוא סכום מבוטל כשמדובר בהפקה של ספר, ולכן אני לא חושב שהוא נגזר מה'טוטאל' הזה של העוגה, כפי שאתה מתאר. מה שנכון, גזירות כמו "בלי רווחים" הן כמובן סתם שיטה לחסוך כסף, ולא משהו עקרוני. אני חושב שהעיקרון המרכזי (בפועל!) בתימחור המתרגם הוא העיקרון הקפיטליסטי הידוע - משלמים את הסכום הנמוך ביותר שבאפשר. מובן שהעיקרון הזה אמור להתאזן על ידי דרישות איכות מינימליות, והבעיה היא שזה לא קורה כיום.
