ושוב בעניני שכר....

[metargemet]

שכר תרגום

מחפשת אינפורמציה על שכר תרגום ספר מאנגלית לעברית

 

[metargemet]

ועוד

מה שכר תרגום עבור משהו שיש לו תואר ראשון במקצוע פארארפואי ואנגלית היא שפת האם שלו. התרגום הוא מאנגלית לעברית בספר מקצועי בנושא פארארפואי?

 

[Boojie]

יש תעריפונים, ויש מציאות.

יש את התעריפון של אגודת המתרגמים, שעל פיו תעריף הבסיס הוא קצת יותר מאלף מאתיים ש"ח פלוס מע"מ לגליון דפוס כולל רווחים (24,000 סימני דפוס, בד"כ פשוט על פי ספירה של וורד). על התעריף הזה מומלצת תוספת של 25% על כל סוג תרגום שהוא מעבר לתרגום הבסיסי ביותר, כלומר, כאלף וחמש מאות ש"ח לגליון דפוס, פלוס מע"מ. אבל במציאות, תעריפי תרגום עבור הוצאות ספרים נעים על טווח רחב מאד, שמתחיל בסביבות ה-350 ש"ח או אפילו פחות ומסתיים באיזור התעריפים של אגודת המתרגמים, כשהנטייה היא יותר לצד הנמוך מאשר לצד הגבוה. התעריף הוא פונקציה של המצב בשוק (מחורבן, כרגע), של ההוצאה, של מידת הנסיון של המתרגם, של הספר, של מידת ההתמחות הנדרשת ושל היכולת של המתרגם לשאת ולתת. כך שממש אי אפשר לקבוע מסמרות. הוצאות שונות משלמות טווחי תעריפים שונים, ומתרגמים שונים מקבלים תעריפים שונים.

 

[Boojie]

אה, שכחתי עוד דבר:

הוצאות לאור בדרך כלל משלמות על פי גליון לא כולל רווחים. זה אומר בערך 20% פחות בתשלום. גם את זה אפשר למצוא בספירת מילים של וורד.

 

[Eldad S]

האם תמיד הן נהגו לשלם

על פי חישוב שלא כולל רווחים, או שזו תופעה שהתפתחה רק לאחרונה, משהחל המיתון?

 

[Boojie]

זה כבר מזמן ככה.

כשאני התחלתי לעבוד (2000, נדמה לי) זו כבר היתה נורמה מושרשת.

 

[יצהר]

לא שזה משנה את המציאות, אבל

אני ממליץ מאוד לקרוא את הערתו של אוריבל בעניין

 

[Boojie]

הכל טוב ויפה,

נשאלת רק השאלה איך זה עוזר לנו. בתחום שלי (מדע בדיוני) אני נחשבת אחת מהמתרגמות הטובות, ונראה שכל מי שבברנז'ה ומחוצה לה, גומר את ההלל על העבודה שלי (אויה, "יהללך זר, וָלא - פיך"), וכשיש ספר קשה במיוחד לתרגום, השם שלי נמצא בין אלה שעולים בקביעות. ובכל זאת, אני כבר קרוב לחודשיים בלי עבודה, ומחפשת עבודה כבר יותר משלושה, כשמרבית ההוצאות שאני פונה אליהן בקושי טורחות להחזיר לי תשובה. כי כשהשוק במיתון וההוצאות כמעט לא מוציאות ספרים חדשים לתרגום בז'אנר, גם למתרגמים ה"נחשבים" לא נותנים ספרים לתרגום (במיוחד אם אלה דורשים תעריף טיפה יותר גבוה מהאחרים), ויציאה מהז'אנר משולה לקריעת ים סוף, כי כפי שוודאי ידוע לרבים כאן, הוצאות משתינות בקשת על מתרגמים "חדשים", שזה אומר מתרגמים שאותו עורך ספציפי מעולם עוד לא עבד איתם. אפשר לספור על אצבעות יד אחת של בוגר חיל הנדסה את ההוצאות שטורחות בכלל להחזיר תשובה למי ששולח להן קורות חיים, בלי שמישהו "מבפנים" ימליץ עליו. אז כן, אני יכולה לצרוח מול ההוצאות, "זה שאתן לא משלמות לנו רווחים זה לא בסדר". וגם, כמו שאוריבל מציע השכם והערב, בשום אופן לא להתפשר על המחיר. דרך יפה, נאצלת שמגינה על כבודם האבוד של המתרגמים באשר הם ולוחמת למען התעריפים העגומים שלנו. כמובן, היה כדאי שאני אצרף למאבקי הצודק את בעל הבית שלי, ולשכנע אותו לוותר על תשלום שכר הדירה למען המאבק. וכך גם את חברת החשמל, הטלפון, הכבלים, האינטרנט והמועצה המקומית. כי עלייה כזאת על בריקדות לא ממש מבטיחה שתהיה לי עבודה בעתיד הנראה לעין. אבל העיקר להיות צודק. לא?

 

[יצהר]

הי, בוג'י,

שימי לב לכותרת ההודעה שלי (שלה הגבת). אני עצמי בוגר הנדסה קרבית, ולכן אתעלם מההערה שלך בנושא... בסה"כ אני מסכים איתך, ולא חושב שמישהו מאמין שהעיקר להיות צודק. רובנו (מתרגמים/עורכים) שקועים באותו בוץ (נקרא לזה ככה לשם הנימוס). באופן אישי אני חושב שדווקא יש טעם שתנסי גם דברים אחרים. אני נכנסתי בהדרגה לכמה הוצאות - אכן, אחרי יותר משנה של מאמצים מטורפים - בלי שום ניסיון קודם (במובן של ספר שתרגמתי וראה אור). וכמובן, כשביקשו ממני פקס עם רשימת התרגומים שלי הרגשתי נבוך כל פעם מחדש. כך שמצבך טוב יותר - לך יש ספרים כאלה להציג.

 

[Boojie]

ברור לי, ואכן הבחנתי בשורת הנושא,

אבל אני לא יכולה לעבור על הקישור ששמת בלי להגיב, כי הגישה של אוריבל מטרידה אותי כבר זמן רב, וגם התווכחתי איתו בנושא בפורום בנענע. הבעייה היא שעקרונית הוא צודק. זה נכון שמתרגמים היו צריכים לקבל תשלום גבוה יותר. זה נכון שמתרגמים היו צריכים לקבל תשלום עבור רווחים. זה נכון שההוצאות עושקות אותנו. זה נכון שהעובדה שיש מתרגמים שמוכנים לעבוד בתעריף נמוך יותר מסייעת להוצאות להמשיך עם התעריפים האלה. הכל טוב ויפה. הבעייה היא שלא משנה כמה זה נכון וכמה זה צודק, זה לא יעבוד. התפיסה האידיאליסטית הזאת היא נאצלת מאד, זה נכון, אבל מאידיאלים לא קונים במכולת. ואל תבין אותי לא נכון, אני לא חושבת שמתרגמים צריכים לוותר על האסרטיביות שלהם ולא לנסות להתמקח (או יפה יותר, לשאת ולתת) עם ההוצאות כדי לקבל שכר מכובד יותר, אבל אני כן חושבת שהתעקשות נחרצת על העמדות האלה רק תשאיר אותנו עם כלום ביד. אני חיה במציאות, לצערי.

 

[יצהר]

אני לא חושב שזאת תפיסה אידיאליסטית

תפיסה אידיאליסטית, מבחינתי, היא למשל: לא חשוב כמה משלמים לנו - מה שחשוב הוא להוציא *תרגומים טובים של ספרים טובים*. דווקא המציאות היא שמחייבת אותנו להתעקש - כי צריך להתקיים, ולשם כך צריך להרוויח (בהנחה שלא ירשנו אוצר/התחתנו עם מיליונר/ית, וכיו"ב). אני לפעמים מתפשר (בעיקר כשמדובר בהתקשרות ראשונה עם הוצאה ספציפית) ולפעמים מתעקש (אם אני חושב שכבר מעריכים אותי ורוצים אותי). הלוואי שהייתי יכול לנפנף כל מי שמציע לי הצעות (כלכליות) מגונות - אבל גם אני רוצה לעבוד עם ההוצאות שיכולות לשלם, ולא לשרוף גשרים. מצד שני, למדתי שלעתים ההתעקשות עוזרת אפילו עם הרקורד הקצר שלי בענף הזה. שוב, אני לא בטוח מה מידת המחלוקת בינינו; אבל אני, בניגוד לך, חושב שהמאבק (האישי, אבל גם הציבורי/קבוצתי/מקצועי) אינו חסר טעם.

 

[ramihan7]

בוג'י וכל היתר - עצה בחינם

בלי להיכנס שוב לוויכוח העקרוני, הרשו לי להשיא לכם עצה שימושית. יש בשוק המון עבודה בתרגום. הוצאות הספרים מהוות רק סקטור אחד קטן ומבודד בשוק הגדול והרחב שקיים בארץ, וכידוע לכם - זהו אינו הסקטור החיובי ביותר. נסו להרחיב את סוגי הלקוחות שלכם - זה לקח שלמדתי לפני שנים רבות, כשהתמחיתי בתרגום טכני והתמקדתי בלקוחות בסקטור הכתיבה הטכנית. אני מניח שאתם יודעים מה קרה לכל הכרישים שהיו בזמנו בתחום הזה... בכל עסק, בכל תחום, כדאי תמיד להימנע מ-"לשים את כל הביצים בסל אחד" בכל הקשור למאגר הלקוחות. אינני יכול לעוץ לכם כיצד לשווק את עצמכם, אבל מרגע שתקבלו החלטה שהוצאות הספרים הן רק סקטור אחד במגוון הסקטורים שאתם מסוגלים לשרת, השלבים הבאים בתהליך כבר יתרחשו מעצמם. הניסיון שלי בעבודה מול הוצאות ספרים מצומצם ביותר, אבל לאחר שהייתי בסרט הזה, הבנתי ש-"גליקים" גדולים אין שם, ולכן אני משתדל להימנע מעבודה בתחום זה, אלא אם הלקוח מוכן למלא את התנאים שלי (ובדרך כלל זה לא קורה). אגב, גם עבודה מול משרדי תרגום אינה האופציה היחידה, כפי שאתם ודאי יודעים, אבל יש להביא בחשבון את העובדה שמאמצי השיווק שלכם יגזלו זמן נוסף ויחייבו גם מאמצים נוספים (ואפילו השקעת כספים נוספים מצדכם) - אבל זה שווה. בהצלחה.

 

[Boojie]

לא שאני לא מסכימה אתך,

אבל מה לעשות, לפעמים כשזה נוגע לבחירות קריירה, גם ההעדפה האישית נכנסת לחשבון [אנחה]. ואני, טמבלית שכמוני, מתעקשת לעבוד בתרגום ספרותי פשוט כי זה התחום האהוב עלי והמתאים לי ביותר. בניגוד למה שאפשר לדמות, תרגום ספרותי ותרגום אחר הם לא אותה עבודה, מבחינת נטיות לב, מבחינת מיומנויות נרכשות וכדומה. ומי שמכיר אותי יודע שאני חיה ונושמת ספרות בכל רגע (אני עורכת כתב עת וגם כותבת, בנוסף לתרגום), ומבחינתי, מעבר לתרגום של חומרים אחרים שקול, למעשה, להחלפת מקצוע, כי מה שאני אוהבת בתרגום זה במידה רבה את העיסוק הספרותי, לא רק את העיסוק במילים. ולא שלא חשבתי על זה, אבל לפעמים צריך ללכת אחרי נטיות הלב. אז... לא לכולנו זו אופציה באמת מתאימה, למרבה הצער.

 

[יצהר]

אני באמת מצליח (טפו טפו)

לשלב בין השניים, ומצליח להחזיק רוב הזמן משהו יותר רווחי (כרגע עריכה, עם תשלום מבוסס שעות) ליד הספרות. אבל אני מסכים עם בוג'י לחלוטין שבתרגום ספרותי/עריכה ספרותית יש משהו (שערכו סובייקטיבי, כמובן) שאין בשום דבר אחר, ולכן גם אני מתעקש ונאבק על עבודה בתחום הלא-מתגמל הזה. וזאת כמובן הירייה שלנו ברגל (של עצמנו) - אנחנו רוצים נורא, ולכן מוכנים לעשות את זה כמעט בכל מחיר, וההוצאות מודעות לכך. וכמו שאמרה לי מזכירת מערכת באחת ההוצאות לפני חצי שנה: התעריף שלנו לא נראה לך? תגיד תודה שהוצאה כמו שלנו בכלל מוכנה להעסיק אותך. לקחתי כמובן את העבודה, אלא מה...

 

[sharonwe]

תרגום ספרים - תערופים נמוכים

כן. לצערי, התשלום עבור תרגום ספרים היה מאז ומתמיד נמוך ביותר, ומכאן אף רמתם הנמוכה של מרבית התרגומים. יש מתרגמים טובים מאוד שמסוגלים לעבוד מהר וטוב, ואלו מקבלים שכר מעט גבוה מן הממוצע (דהיינו: בד"כ מעט פחות מן התעריף של אגודת המתרגמים), אולם דבר זה אינו מאפשר להם כי אם "לשרוד", אם אתה מבין את כוונתי.

 

[Eldad S]

מבין בהחלט.

 

[unordained]

אם אתם מוכנים

לקבל בוטנים תמורת עבודה, אל תתפלאו שאתם מתחילים להראות כקופים--

 

[Boojie]

כן, כן, כה מתוחכם.

ועכשיו אמור לי, יקירי, יש לך גם משהו אמיתי להוסיף לדיון, או רק אמירות מתחכמות ולמעשה ריקות מתוכן, שגם מכילות עלבון בתוכן?

 

[unordained]

ובכן

זאת היתה אמירה מתחכמת, כפי שציינת, אבל חשבתי שהיה בה גם תוכן: אין טעם לדעתי לעבוד בכל מחיר בתרגום, פשוט כי אנחנו שוברים את השוק שאנחנו מתקיימים - או אמורים להתקיים - ממנו. כשכתבת שלצערך את חיה במציאות, תרשי לי להוסיף שאת חיה במציאות שאת יוצרת - נכון, לא רק את, אבל גם את. ואם את מוכנה לעבוד ב-350 לגד"פ, ואת עוד מתרגמת טובה (לדברייך) אז את שוברת את השוק. כי מחר יבואו אנשים שלא מבינים כלום ויסכימו לעבוד ב-150. והאמת, מההתנסות המאוד קצרה שלי בקריאת מד"ב בעברית זה גם המצב. אני חושב שהוויכוח על הרווחים בתוך הטקסט - האם יש לשלם עליהם או לא - מאיר את כוונתי יותר מכל דבר אחר. התמחור, כמו הרבה דברים שאנשים עושים, הוא פיקציה שהם מתייחסים אליה כאל מציאות כשהם מתחילים להתרגל אליה. הוצאות ספרים, כמו כל חברה מסחרית, עובדת לפי איזשהו מודל עסקי. אם להפיק ספר עולה 80 אלף שקל (תלוי איזה, אבל רק לצורך הדוגמה), אז מחלקים את העוגה - זכויות יוצרים, גרפיקה, דפוס, וגם תרגום ועריכה. ואז מחליטים שיש רק ששת אלפים ש"ח להוציא על המתרגם, ואז, מאחר שכך נהוג, מנסים לתרגם (no pun intended) את זה לגיליון דפוס, כלומר, למספר תווים. באותה מידה היו יכולים להחליט שמשלמים לך 50 סנט עבור אימות-הקריאה שמופיעות בטקסט שאת מתרגמת ואפשר היה להגיע לאותו הסכום. האשליה כאילו משלמים פה על עבודה היא, כאמור, אשליה. משלמים על כל העבודה (ואם הייתי יודע להדגיש פה הייתי מדגיש את המילה "כל"), אבל איך מחלקים את זה ליחידות אטומיות לצורכי מיקוח זה סתם פיקציה. זה קצת מזכיר לי שכשהתחילו עם כל העניין הזה של שעון-חורף/שעון-קיץ לפני יותר ממאה שנה אנשים התקוממו והפגינו כי אוי ואבוי, אנחנו משנים את סדרי הטבע(!). על מה אנחנו מתווכחים פה בעצם? קחו את הרווחים, ותכפילו את המחיר פר תו. או שתשלמו בבוטנים. ואז-- טוב, את זה כבר אמרתי.

 

[Eldad S]

../images/Emo32.gif הדגשה בטקסט של ההודעה

אם הבנתי נכון, נדרש הסבר קטן מצדי: בשורה הבאה אדגיש את המלה "כל": הייתי מדגיש את כל... מה שכתבתי היה בערך כך: הייתי מדגיש את | הדגש |כל| סדגש | כלומר, אתה מתחיל הדגש בתוך הטקסט על ידי המלה "הדגש" [=התחלת דגש] (יחד עם הקווים "|" משני צדיה, ומסיים את ההדגש על ידי המלה "סדגש" [=סיום דגש] עם שני הקווים משני צדיה. אל תשאיר רווח בין הקווים לבין הקודים (אני השארתי, כדי שהם לא יתורגמו לפקודה, אלא יישארו בגדר מילים בודדות בטקסט). אם אתה מעוניין לחסוך לעצמך עבודה, השתמש בפקודות העריכה שמעמידה תפוז לרשותך, בתחתית מסך עריכת ההודעה: תחילת הדגשה, וסיום הדגשה.