ויתור משמורת לאב...

../images/Emo6.gif

עאלק כחולה
 

r e d head

New member
באיזה שהוא שלב בקריאת השרשור הזה

חשבתי לי שנניח וההורים שלי היו מתגרשים כשהיתי ילדה והיו שואלים אותי עם מי אני רוצה לחיות, עם אבא או עם אמא ואין לי תשובה על זה. אני חושבת שאבא שלי בתור הורה יחיד היה יכול לעשות עבודה נפלאה, לא פחות עם לא יותר. מנסה מאוד להיות כנה עם עצמי. ולהניח בצד את טובתי האישית, לחשוב שלא מדובר בי ובויתור על הילדים. לחשוב על טובת הילדים נטו. יכולים להיות מצבים שלילדים יהיה יותר טוב עם האבא מהרבה בחינות. נראה לי רק בכל הויכוח הזה שיש שתי נקודות מוצא שונות. יש כאן נשים שהגרוש שלהן לא מסוגל לגדל ילדים כי הוא לא אחראי אפילו לעצמו, ויש כאן נשים שהגרוש שלהן אחראי יותר מהן. וזה רק עוד כיוון ראיה נוסף. ולא העדפה או בחירה שלי.
 
בזה אני מסכימה

בכל מאת האחוזים! האחים שלי למשל שהורי התגרשו (אני כבר הייתי נשואה ואם) בחרו לחיות עם אבא שלי וזה גם מה שאני הייתי בוחרת ודפקא בגלל שלי אף פעם לא היתה אמא אמיתית אני בחרתי להיות אם אחרת
 

blonda3

New member
רד הדית....

גם אני קצת מסכימה איתך.... אני כילדה, הורי נפרדו, אבי עזב את הארץ, נשארתי עם אמי ואחי, היה לי מאד רע בבית אז עזבתי אותם ועברתי לגור אצל חבר שלי, ואז גם אמי עזבה את הארץ ועברה לגור עם אבי בחו"ל. אני נשארתי כאן כי רציתי לשרת בצבא, אבל אילו יכולתי לבחור בין שניהם הייתי בוחרת באבא שלי, למרות שהיה לי קצת קשה להסתדר איתו, אבל בתור ברירת מחדל הוא היה עדיף בהרבה על אמא שלי.
 

blonda3

New member
הערה חשובה לציפי-העברת משמורת

באופן זמני-היא הדבר הכי פחות זמני שאת יכולה ליצפות לו מראש. בפועל-אין כמעט דבר כזה, כי בתי משפט לא אוהבים להעביר משמורת... לכן-אם קשה לך, תבקשי מהגרוש שלך עזרה כפי שכתבת, אבל תעזבי את ענין המשמורת בצד. כי הסכנה היא שבעתיד הוא לא ירצה להחזיר לך את המשמורת ואז תמצאי עצמך חסרת אונים מולו, מול ילדייך ומול בית משפט. ואם הוא דורש זאת תמורת עזרתו אז תתעקשי על משמורת משותפת, תוך חלוקת הנטל ביניכם, תוך נסיון אמיתי שלכם להגיע ביחד לפתרונות הכי ריאלים והכי נכונים שיאפשרו לשניכם להתקיים מבחינה כלכלית וגם להיות בקשר טוב עם הילדים שלכם.
 

blonda3

New member
תגובה למייקי 69../images/Emo45.gif

במקרה של זוג שנקלע לקשיים כלכליים, ויש סבא וסבתא שיכולים לעזור, אז או שהם עוזרים כלכלית, או שיש משפחות שהילדים הולכים לאכול ארוחות חמות באופן קבוע אצל הסבתות. זה מה שרצתה ציפיטפטת לעשות עם ילדיה. לגבי האופציה של להעביר ילדים לסבא וסבתא-היא קיימת. יש ילדים שגדלים אצל סבא וסבתא או עוברים למשמורתם. ויש מצבים (ואני נגדם כמובן)שבהם פקידות סעד מתערבות ומוציאות ילדים למשפחות אומנה או לאימוץ בגלל מצב כלכלי רע. אם היחסים בין ההורים אינם טובים אז העברת משמורת לאב יכולה להחשב כהרמת ידיים ותקראי גם את מה שכתב על כך שינויים, מכיוון שאז גם הסיכוי יותר גדול שיגרם לילדים נזק. ונדמה לי שמייקי שהצלחת לתאר נכון את המצב ואת כוונותייך ואני די מסכימה איתך.
 

האלי

New member
אודה על האמת

לא הייתי רוצה משמורת על הילדים, נוח לי שהם אצלה. אבל יחד עם זה, במודע בחרתי לגור בהמשך הרחוב שבו הם גרים. כך שאין לאף אחד משניהם שום בעיה לבוא אלי לצהריים, או סתם לשיחה, לשחק במחשב, או כל פעילות אחרת שילדים עושים עם אבא שלהם. עכשיו כשהגדול מגיע לגיל 18, לפי ההסכם אני אמור להעביר את "מזונותיו" ישירות לחשבון הבנק שלו. עלתה בקשה מצידה שאמשיך לשלם לה את המזונות כמו שהיו עד עכשיו. דרישה כזו לא נתפשת כבלתי לגיטימית בעיני. למרות שאני לא בטוח שאענה לה. (גם לאבות יש לחץ כלכלי לא קל). אז מה אני רוצה להגיד בכל זה? אני חושב שמה שיצרנו הוא מודל של משפחה אחת בשתי דירות, כשהזרימה מפה לשם ומשם לפה הרבה יותר נוחה ונינוחה. זו לדעתי הדרך הנכונה לחיות אחרי גירושים. זה מאפשר לה להשאר בעבודה שעות נוספות, בידיעה שיש לילדים לאן ללכת אם הם רוצים. אבל למרות כל האמור לעיל, משמורת עליהם לא הייתי רוצה לקחת. שלך, האלי.
 

יהודה א

New member
תרשו לי ../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

האם תרשו לי לומר את דעתי כאב אשר מגדל את ילדו נכון זה לא נפוץ אבל ..... במקרה שלי האם ויתרה על גידול בנה לפי דבריה "הוא מפריע לי לחופש שלי" ולא מסיבה כלכלית (אנו חברי קיבוץ) אלא פשוט אין לה כוחות להתמודד איתו וזה הגיע עד כדי כך שהיא הייתה מוכנה לשלוח אותו לפנימיה או משפחתון ורק לא להתמודד איתו. המצב היום הוא שהילד אצלי למעט יומיים בשבוע שהוא ישן אצלה נכון שיש גם מקרים חריגים למשל שהייתי חולה השבוע אז הוא ישן אצלה יומיים נוספים אבל בדרך כלל היא מעדיפה את "החופש שלה" מקווה שנתתי לכם נקודת מבט נוספת
 
יש צדיקים בסדום!!!

סתאאאם... גם אלה שלא רוצים משמורות צדיקים ונפלאים, שאף אחד לא ייעלב לי, אבל ליהודה ממני
פייה
 

michaly44

New member
עכשיו ראיתי- סליחה.

חבל שהויתור על המשמורת נעשתה בגלל "החופש שלה". כלומר המשמורת די ניכפתה עליך, כי אחרת הילד היה הולך לפנימיה. זו סיטואציה לגמרי שונה. זה שאתה בקיבוץ בכלל מקל מאוד. וכל הכבוד לך.
 
למעלה