ויתור משמורת לאב...
- פותח הנושא michaly44
- פורסם בתאריך
s h o o s h a
New member
מה פתאום "ויתור"
רק עכשיו מתפנה לקרוא את השרשור ומצטמררת - גם במקרים שהובאו כדוגמאות (ילדים שמורדים מאוטובוסים, מצוקה כלכלית כזו או אחרת ו/או כל סיבה אחרת) בשום פנים ואופן, במידה והמשמורת מועברת להורה השני אין בכך ויתור של ההורה הנוכחי על ילדיו !!! אם אני לא מסוגלת לכלכל את ילדיי ולהעניק להם את המינימום הדרוש להם ואביהם יכול ומוכן - האם העברתם אליו הנה בבחינת ויתור שלי עליהם? מרגע זה הם חדלים להיות ילדיי? ועד לרגע זה ... הם לא היו ילדיו של אביהם משום שהיו במשמורתי? כל ענין המשמורת אל מול ויתור הנו קשקוש אחד גדול (וסליחה על הבוטות) ואיפה בכלל הובא והובע כאן רצון הילדים? הם לא צד בענין? אין להם מה להגיד? ואם ילד רוצה לעבור לגור עם ההורה השני, ככה, כי כך הוא רוצה, ואני מסכימה, האם גם בכך יש ויתור על הילד? מה זה החארטה הזו ??? אז להפסיק להתייפייף ואם יש אמא שלא מסוגלת לגדל את ילדיה, מכל סיבה שהיא, לטעמי, היא אמיצה וגדולה מהחיים ביכולת שלה להודות בחולשות ולהעביר את ה"שרביט" למי שכן יכול/מסוגל/רוצה ואין בכך שום ויתור
רק עכשיו מתפנה לקרוא את השרשור ומצטמררת - גם במקרים שהובאו כדוגמאות (ילדים שמורדים מאוטובוסים, מצוקה כלכלית כזו או אחרת ו/או כל סיבה אחרת) בשום פנים ואופן, במידה והמשמורת מועברת להורה השני אין בכך ויתור של ההורה הנוכחי על ילדיו !!! אם אני לא מסוגלת לכלכל את ילדיי ולהעניק להם את המינימום הדרוש להם ואביהם יכול ומוכן - האם העברתם אליו הנה בבחינת ויתור שלי עליהם? מרגע זה הם חדלים להיות ילדיי? ועד לרגע זה ... הם לא היו ילדיו של אביהם משום שהיו במשמורתי? כל ענין המשמורת אל מול ויתור הנו קשקוש אחד גדול (וסליחה על הבוטות) ואיפה בכלל הובא והובע כאן רצון הילדים? הם לא צד בענין? אין להם מה להגיד? ואם ילד רוצה לעבור לגור עם ההורה השני, ככה, כי כך הוא רוצה, ואני מסכימה, האם גם בכך יש ויתור על הילד? מה זה החארטה הזו ??? אז להפסיק להתייפייף ואם יש אמא שלא מסוגלת לגדל את ילדיה, מכל סיבה שהיא, לטעמי, היא אמיצה וגדולה מהחיים ביכולת שלה להודות בחולשות ולהעביר את ה"שרביט" למי שכן יכול/מסוגל/רוצה ואין בכך שום ויתור
הוויתור לא = נתק מהילדים
ואין שום כוונה "לוותר על הילדים" במובן המילה. אלא..להעביר משמורת- או משמורת זמנית...זו היתה הכוונה. כמו שאמרת הם תמיד יהיו הילדים שלך. במצב הפוך...האב תמיד האב, לא????????? אז מה מצמרר פה? כי פתאום הפכנו סידרי עולם? כאשר מדובר על ילדים גדולים הסיפור שונה.... אבל הכוונה היא לרעיון עצמו. והנה פייה כתבה על משמורת משותפת. מה מצמרר בעובדה שאת מוותרת על משמורת ? (לא מדובר לוותר על ילדים)
ואין שום כוונה "לוותר על הילדים" במובן המילה. אלא..להעביר משמורת- או משמורת זמנית...זו היתה הכוונה. כמו שאמרת הם תמיד יהיו הילדים שלך. במצב הפוך...האב תמיד האב, לא????????? אז מה מצמרר פה? כי פתאום הפכנו סידרי עולם? כאשר מדובר על ילדים גדולים הסיפור שונה.... אבל הכוונה היא לרעיון עצמו. והנה פייה כתבה על משמורת משותפת. מה מצמרר בעובדה שאת מוותרת על משמורת ? (לא מדובר לוותר על ילדים)
משהו לא מסתדר לי, לוגית
אם כבר בוטות, אז שמישהו יענה לי כאן, רק לרגע, בהחמרה... אם יש זוג "רגיל", שנקלע לקשיים כלכליים קשים, האם יעביר את מישמורת ילדיו לסבא ולסבתא, שכן יכולים לכלכל, כאופציה? יש אופציה כזאת בכלל? אני רק בודקת את הלגיטימציה של ה"אופציה", בלי בכלל לדבר על האבא כ"טוב" או "רע". ממש לא. מדברת על האופציה האולטימטיבית. ועוד: לוגית, לא מסתדר לי אבא שיכול ומוכן, לצד אמא שאין לה מרגרינה בבית. אם יש יחסים טובים וקשר בריא בין האב לאם - האם לא עדיף שהעזרה תבוא ממנו, אל הילדים, במקום "שלהם"? בבית אימם? ועוד: לוגית, אם היחסים בין האבא לאמא אינם טובים, האם העברת המישמורת, לא טומנת בחובה איזו הצהרה של הרמת ידיים? שימו לב לדקויות בשאלות, לפני שאתם מתנפלים עלי. לדעתי, יש איזה קטע סמוי בכל העסק של המישמורת. לקחת מישמורת? - תחנקי איתה. נראה אם את יכולה. כמו שאמרתי, סמוי. אולי. רק אולי. ולהעביר מישמורת, זה אולי מתפרש כסוג של תבוסתנות. אולי בגלל זה אנחנו דנים כה ארוכות בסוגיה... אולי... רק אולי... אני קוראת את השרשור, וזה מנגן לי על הפחדים הכי גדולים. אלא שלי אין אופציה. אין מצב. אני אגור באוהל, אני אעבור לאיזו חוות סוסים בעבור פת לחם, אני אגור באוסטרליה ואאכיל קנגורו, בשביל מרגרינה. המישמורת תישאר שלי. נקודה. זה לא נתון לבחירה. הבאתי ילד, יש לי אחריות עליו. וזאת לא אמירה שיפוטית. ממש לא. זאת המציאות שלי. מצד שני, אני לא חסרת משפחה (מורחבת) שצריכה להאכיל ולגדל 3 בנות. לא יכולה לשפוט. מי אני שאשפוט. אבל אני כן יכולה להבין את ההתחבטות, את חוסר האונים, ואת החשיבה על טובת הילדים. כמו את הרגישות לנושא. כמו שאמרתי, במידה והיחסים עם האב אינם כה טובים ובריאים, העברת המישמורת בהחלט יכולה להיות "מסוכנת". והמילה ויתור נכונה כאן, אבל לא בהקשר של הילדים, כמו בהקשר של הרמת ידיים. בילבלתי? בטח בילבלתי. זה לא כזה פשוט. בכלל לא. יכולה רק לשלוח מילות תמיכה ולאחל המון הצלחה!
אם כבר בוטות, אז שמישהו יענה לי כאן, רק לרגע, בהחמרה... אם יש זוג "רגיל", שנקלע לקשיים כלכליים קשים, האם יעביר את מישמורת ילדיו לסבא ולסבתא, שכן יכולים לכלכל, כאופציה? יש אופציה כזאת בכלל? אני רק בודקת את הלגיטימציה של ה"אופציה", בלי בכלל לדבר על האבא כ"טוב" או "רע". ממש לא. מדברת על האופציה האולטימטיבית. ועוד: לוגית, לא מסתדר לי אבא שיכול ומוכן, לצד אמא שאין לה מרגרינה בבית. אם יש יחסים טובים וקשר בריא בין האב לאם - האם לא עדיף שהעזרה תבוא ממנו, אל הילדים, במקום "שלהם"? בבית אימם? ועוד: לוגית, אם היחסים בין האבא לאמא אינם טובים, האם העברת המישמורת, לא טומנת בחובה איזו הצהרה של הרמת ידיים? שימו לב לדקויות בשאלות, לפני שאתם מתנפלים עלי. לדעתי, יש איזה קטע סמוי בכל העסק של המישמורת. לקחת מישמורת? - תחנקי איתה. נראה אם את יכולה. כמו שאמרתי, סמוי. אולי. רק אולי. ולהעביר מישמורת, זה אולי מתפרש כסוג של תבוסתנות. אולי בגלל זה אנחנו דנים כה ארוכות בסוגיה... אולי... רק אולי... אני קוראת את השרשור, וזה מנגן לי על הפחדים הכי גדולים. אלא שלי אין אופציה. אין מצב. אני אגור באוהל, אני אעבור לאיזו חוות סוסים בעבור פת לחם, אני אגור באוסטרליה ואאכיל קנגורו, בשביל מרגרינה. המישמורת תישאר שלי. נקודה. זה לא נתון לבחירה. הבאתי ילד, יש לי אחריות עליו. וזאת לא אמירה שיפוטית. ממש לא. זאת המציאות שלי. מצד שני, אני לא חסרת משפחה (מורחבת) שצריכה להאכיל ולגדל 3 בנות. לא יכולה לשפוט. מי אני שאשפוט. אבל אני כן יכולה להבין את ההתחבטות, את חוסר האונים, ואת החשיבה על טובת הילדים. כמו את הרגישות לנושא. כמו שאמרתי, במידה והיחסים עם האב אינם כה טובים ובריאים, העברת המישמורת בהחלט יכולה להיות "מסוכנת". והמילה ויתור נכונה כאן, אבל לא בהקשר של הילדים, כמו בהקשר של הרמת ידיים. בילבלתי? בטח בילבלתי. זה לא כזה פשוט. בכלל לא. יכולה רק לשלוח מילות תמיכה ולאחל המון הצלחה!
גם לי משו לא מסתדר לוגית
אני לא מבינה מה כל העליהום הזה פה? ההודעה הזו (הראשונה של מיכלי) נכתבה מתוך כאב גדול...אף אחד שלא היה פה במקומה לא יכול לשים את עצמו במקומה ולשפוט אותה. וכן גב' מייקי מה לעשות שהשבוע אחרי תשלומי: בזק, חשמל, מים, ארנונה, נעלי ספורט חדשים במקום אלו שנקרעו...לא נותר כסף לקנות אפילו מרגרינה? מה לעשות שלאם שצריכה לדאוג לילדיה אין משפחה תומכת חוץ מלפנות למיתולוגי שלה ולמשפחתו אין לה מישהו אחר לפנות אליו? מי אמר שאם ישנה מחשבה להעביר ילדים למשמורת זמנית לבן הזוג השני זה ויתור? אולי זו ירידה לצורך עליה? ואם אמא רואה את טובת ילדיה לנגד עיניה - אז תסלחו לי פה כולכם - שום אמא לא תהיה מוכנה שילדה יאכל לחם ומרגרינה.... אז תפסיקו להתייפף לי פה ותהיו קצת יותר ריאליים. עם כל הכאב הכרוך בכך, המחשבה שלי להעביר את הבנות למשמורת זמנית לאביהן בידיעה ברורה ששם לא יחסר להן כלום - היא לטובתן בלבד. לא לטובתי האישית זה בטוח. נכון שלי יהיה יותר קל להתארגן ולהסתדר כשאין לי דאגה של אוכל על הראש. אני רוצה לראות פה אמא אחת שתאמר שהיא מרוצה וטוב לה שלארוחת צהריים היא הכינה ביצה מקושקשת, ולארוחת ערב הכינה ביצת עין, במשך 4 ימים רצופים - אם תקום פה אמא אחת כזו אני אומר לה בפרצוף או שהיא משקרת או שהיא פשוט מזניחה את ילדיה. אני רוצה לראות פה אמא אחת שתאמר לי שלא חרא לה ולא יכאב לה כשילדה הקט יבקש שוקו - והיא תאמר לו "אין לי חלב" אז תפסיקו להעביר פה כאלו ביקורות נוקבות ובלתי מתחשבות. לא מאחלת לאף אחד ואחת מכם להיות במקום אותה אם שהקטנה שלה חתכה חצי מהסנדביץ' שלה של בית הספר ושמרה אותו בילקוט להביא אותו לאמא הביתה שתאכל....כי הקטנטונת ראתה שאמא פשוט לא אוכלת....וגם שמעה את שיחת הטלפון בין האמא שלה לאבא שלה על המצב העגום בבית. אז גם לי זה ממש ממש לא מסתדר לוגית - שאמא מתוך איזה רגש של גאווה או השד יודע מה מוכנה על חשבון הילדים שלה לא לוותר. ואם האב יכול אז למה לא? בעצם ההורים התגרשו אחד מהשני וזה לא אמור לכלול את הילדים באמצע. מצטערת אם כתבתי בצורה בוטה...אבל ככה אני מרגישה.
אני לא מבינה מה כל העליהום הזה פה? ההודעה הזו (הראשונה של מיכלי) נכתבה מתוך כאב גדול...אף אחד שלא היה פה במקומה לא יכול לשים את עצמו במקומה ולשפוט אותה. וכן גב' מייקי מה לעשות שהשבוע אחרי תשלומי: בזק, חשמל, מים, ארנונה, נעלי ספורט חדשים במקום אלו שנקרעו...לא נותר כסף לקנות אפילו מרגרינה? מה לעשות שלאם שצריכה לדאוג לילדיה אין משפחה תומכת חוץ מלפנות למיתולוגי שלה ולמשפחתו אין לה מישהו אחר לפנות אליו? מי אמר שאם ישנה מחשבה להעביר ילדים למשמורת זמנית לבן הזוג השני זה ויתור? אולי זו ירידה לצורך עליה? ואם אמא רואה את טובת ילדיה לנגד עיניה - אז תסלחו לי פה כולכם - שום אמא לא תהיה מוכנה שילדה יאכל לחם ומרגרינה.... אז תפסיקו להתייפף לי פה ותהיו קצת יותר ריאליים. עם כל הכאב הכרוך בכך, המחשבה שלי להעביר את הבנות למשמורת זמנית לאביהן בידיעה ברורה ששם לא יחסר להן כלום - היא לטובתן בלבד. לא לטובתי האישית זה בטוח. נכון שלי יהיה יותר קל להתארגן ולהסתדר כשאין לי דאגה של אוכל על הראש. אני רוצה לראות פה אמא אחת שתאמר שהיא מרוצה וטוב לה שלארוחת צהריים היא הכינה ביצה מקושקשת, ולארוחת ערב הכינה ביצת עין, במשך 4 ימים רצופים - אם תקום פה אמא אחת כזו אני אומר לה בפרצוף או שהיא משקרת או שהיא פשוט מזניחה את ילדיה. אני רוצה לראות פה אמא אחת שתאמר לי שלא חרא לה ולא יכאב לה כשילדה הקט יבקש שוקו - והיא תאמר לו "אין לי חלב" אז תפסיקו להעביר פה כאלו ביקורות נוקבות ובלתי מתחשבות. לא מאחלת לאף אחד ואחת מכם להיות במקום אותה אם שהקטנה שלה חתכה חצי מהסנדביץ' שלה של בית הספר ושמרה אותו בילקוט להביא אותו לאמא הביתה שתאכל....כי הקטנטונת ראתה שאמא פשוט לא אוכלת....וגם שמעה את שיחת הטלפון בין האמא שלה לאבא שלה על המצב העגום בבית. אז גם לי זה ממש ממש לא מסתדר לוגית - שאמא מתוך איזה רגש של גאווה או השד יודע מה מוכנה על חשבון הילדים שלה לא לוותר. ואם האב יכול אז למה לא? בעצם ההורים התגרשו אחד מהשני וזה לא אמור לכלול את הילדים באמצע. מצטערת אם כתבתי בצורה בוטה...אבל ככה אני מרגישה.
דברים כדורבנות../images/Emo88.gif
ציפ כתבת נהדר, שמת את כל הקלפים על השולחן מבלי להתיפייף, או למרוח את את המציאות. וכבר אמרתי חז"ל אמרו: " הפוסל במומו פוסל" ולאור המצב הקיים היום במדינה, כדאי לפתוח את העניים, ובאמת באמת לחשוב על טובת הילדים, ולסתכל פנימה אל הלב ולעשות באמת חושבים , היכן טובת הילדים במיקרים שבהם דובר עד כה. רק שהסביבה לא פתוחה רעיונית ואיננה מסוגלת לקבל אם שמעבירה משמורת (זמנית) לאב על מנת להציל את ילדיה...או על מנת להציל עצמה כדי שיהיה לה עתיד עם הילדים. וכל זה נובע מסטיגמה..ומה יחשבו אחרים. כדי להחליט החלטה כזו..צריך המון אומץ.
ציפ כתבת נהדר, שמת את כל הקלפים על השולחן מבלי להתיפייף, או למרוח את את המציאות. וכבר אמרתי חז"ל אמרו: " הפוסל במומו פוסל" ולאור המצב הקיים היום במדינה, כדאי לפתוח את העניים, ובאמת באמת לחשוב על טובת הילדים, ולסתכל פנימה אל הלב ולעשות באמת חושבים , היכן טובת הילדים במיקרים שבהם דובר עד כה. רק שהסביבה לא פתוחה רעיונית ואיננה מסוגלת לקבל אם שמעבירה משמורת (זמנית) לאב על מנת להציל את ילדיה...או על מנת להציל עצמה כדי שיהיה לה עתיד עם הילדים. וכל זה נובע מסטיגמה..ומה יחשבו אחרים. כדי להחליט החלטה כזו..צריך המון אומץ.
הייתכן? אתם האבות הגרושים לא רוצים
בעצם לקבל משמורת? כי סדר יומכם יופר???????זה ייתכן? וכל הגברים בפורום אבות גרושים וכמעט אף אחד לא התייחס... מעניין למה.? אם מחר גרושתך היית נותנת לך משמורת על הילדים, אבא גרוש, היית לוקח אותם בשימחה? או , שהשתיקה כאן בעצם מביעה את החשש שדבר כזה יקרה? כי היום התרגלתם להסדרי הראייה לזה שאין אחריות מלאה לילדים יש לכם סדר יום אולי השקט בבית והחופש הסמוי הזה- הוא פשוט כייף לכם. בסתר ליבכם, אתם אולי מפחדים לקבל משמורת זמנית על הילדים. הייתכן??????????????? או שיש לכם סוגייה בעיניין אשמח לשמוע זווית ראייה של אב גרוש.
בעצם לקבל משמורת? כי סדר יומכם יופר???????זה ייתכן? וכל הגברים בפורום אבות גרושים וכמעט אף אחד לא התייחס... מעניין למה.? אם מחר גרושתך היית נותנת לך משמורת על הילדים, אבא גרוש, היית לוקח אותם בשימחה? או , שהשתיקה כאן בעצם מביעה את החשש שדבר כזה יקרה? כי היום התרגלתם להסדרי הראייה לזה שאין אחריות מלאה לילדים יש לכם סדר יום אולי השקט בבית והחופש הסמוי הזה- הוא פשוט כייף לכם. בסתר ליבכם, אתם אולי מפחדים לקבל משמורת זמנית על הילדים. הייתכן??????????????? או שיש לכם סוגייה בעיניין אשמח לשמוע זווית ראייה של אב גרוש.
לא רואה עליהום, ציפי
רואה רק את הכאב שלך ואת ההתלבטות של אחרים ויותר מזה - אני רואה איך הסיפור שלך מעורר רגשות ופחדים לא קלים. לא יודעת מה הבנת, או לא, מדברי. לא אותך באתי לשפוט השתרשרתי בכוונה לשושה, ולא אלייך, כדי לדון, במה שהתחיל כשאלה של דיון. הסיפור האישי שלך אינו משהו שמישהו יכול לשפוט. שימי לב - כתבתי - לי בטח אין זכות לשפוט. אני האחרונה בעולם, שארצה לשמוע ממך את צעקת תיאורי ארוחת הצהריים או הערב, בטח לא כתגובה למשהו שכתבתי. אני אפילו חושבת שאין לי זכות לומר לך שאני מעריכה או מעריצה. פשוט אין לי זכות. כל אחת מאיתנו תקרע לעצמה את הצורה, בצורה זו או אחרת, על מנת להאכיל את ילדיה. אז אם חלילה הבנת שיש לי ביקורת או משהו אלייך אישית - אני מתנצלת מאה פעמים. לגבי הסוגיה והלגיטימציה - זה כבר נושא שאני מתחבטת בו רבות, בכל מיני היבטים... דווקא בגלל שאני חד-הורית-שורדת בצפרניים כבר שנים. אז השאלה היתה שאלה קשה, אבל לא נגדך, איתך. נסיון להבין את המלכודות שניצבות לנו בדרך. הפוך על הפוך. חייבת להוסיף עוד מילה: אם אני נשמעת מבלבלת ומבולבלת, זה כי יש לי דרישות מאד קשות מעצמי, כאם בלעדית, מצד אחד. ומצד שני, גם אני קורסת לעיתים ושונאת את העולם על הקושי הזה. יש משהו שמושך לשני הכיוונים ורציתי לברר אותו. מייקי
רואה רק את הכאב שלך ואת ההתלבטות של אחרים ויותר מזה - אני רואה איך הסיפור שלך מעורר רגשות ופחדים לא קלים. לא יודעת מה הבנת, או לא, מדברי. לא אותך באתי לשפוט השתרשרתי בכוונה לשושה, ולא אלייך, כדי לדון, במה שהתחיל כשאלה של דיון. הסיפור האישי שלך אינו משהו שמישהו יכול לשפוט. שימי לב - כתבתי - לי בטח אין זכות לשפוט. אני האחרונה בעולם, שארצה לשמוע ממך את צעקת תיאורי ארוחת הצהריים או הערב, בטח לא כתגובה למשהו שכתבתי. אני אפילו חושבת שאין לי זכות לומר לך שאני מעריכה או מעריצה. פשוט אין לי זכות. כל אחת מאיתנו תקרע לעצמה את הצורה, בצורה זו או אחרת, על מנת להאכיל את ילדיה. אז אם חלילה הבנת שיש לי ביקורת או משהו אלייך אישית - אני מתנצלת מאה פעמים. לגבי הסוגיה והלגיטימציה - זה כבר נושא שאני מתחבטת בו רבות, בכל מיני היבטים... דווקא בגלל שאני חד-הורית-שורדת בצפרניים כבר שנים. אז השאלה היתה שאלה קשה, אבל לא נגדך, איתך. נסיון להבין את המלכודות שניצבות לנו בדרך. הפוך על הפוך. חייבת להוסיף עוד מילה: אם אני נשמעת מבלבלת ומבולבלת, זה כי יש לי דרישות מאד קשות מעצמי, כאם בלעדית, מצד אחד. ומצד שני, גם אני קורסת לעיתים ושונאת את העולם על הקושי הזה. יש משהו שמושך לשני הכיוונים ורציתי לברר אותו. מייקי
מייקי
את יודעת, כאם חד הורית, כל אחת מאיתנו שורדת, נילחמת בדרך שלה לפי הבנתה, ובצורה הטובה ביותר למען טובת הילדים. אני מאמינה שאת עושה את הטוב ביותר. וחייה לפי התנאים שיש לך. אני לא להתכוונתי להסעיר את הפורום. השאלה עלתה בעיקבות שירשור אחר... השאלה גם עלתה בעיקבות המצב במשק הקשיים שאנו רואים וקוראים יום יום , גם בשנות החמישים היה קשה, אבל אל קשה כמו היום.. כל אחד מוצא את הפיתרון שמתאים למשפחתו ומקווה רק שאנשים לא מתכופפים למוסכמות חברתיות או למה שלישכת הרווחה..חושבת. כיוון שאני לדוגמא, בטח לא הלכתי בתלם..ספגתי ביקורת נוקבת.. בלב, יודעת שעשיתי את המעשה הנכון לילדי ולעצמי. אף פעם לא היה וויתור או נתק אלא פסק זמן שבו התרממתי על הרגליים ולכן, אני טוענת, מי שצריך פסק זמן ויש לו פרטנר שיקבל משמורת זמנית הפתרון כאן. מי שיש לו פרטנר טוב למשמורת משותפת-עוד יותר טוב. ומי שאין לו-אין על מה לדבר אבל תמיד תמיד, טובת הילדים קודמת לכל השיקולים האחרים.
את יודעת, כאם חד הורית, כל אחת מאיתנו שורדת, נילחמת בדרך שלה לפי הבנתה, ובצורה הטובה ביותר למען טובת הילדים. אני מאמינה שאת עושה את הטוב ביותר. וחייה לפי התנאים שיש לך. אני לא להתכוונתי להסעיר את הפורום. השאלה עלתה בעיקבות שירשור אחר... השאלה גם עלתה בעיקבות המצב במשק הקשיים שאנו רואים וקוראים יום יום , גם בשנות החמישים היה קשה, אבל אל קשה כמו היום.. כל אחד מוצא את הפיתרון שמתאים למשפחתו ומקווה רק שאנשים לא מתכופפים למוסכמות חברתיות או למה שלישכת הרווחה..חושבת. כיוון שאני לדוגמא, בטח לא הלכתי בתלם..ספגתי ביקורת נוקבת.. בלב, יודעת שעשיתי את המעשה הנכון לילדי ולעצמי. אף פעם לא היה וויתור או נתק אלא פסק זמן שבו התרממתי על הרגליים ולכן, אני טוענת, מי שצריך פסק זמן ויש לו פרטנר שיקבל משמורת זמנית הפתרון כאן. מי שיש לו פרטנר טוב למשמורת משותפת-עוד יותר טוב. ומי שאין לו-אין על מה לדבר אבל תמיד תמיד, טובת הילדים קודמת לכל השיקולים האחרים.
שינוים בהרגלי הצריכה
New member
אומנות האשליה העצמית......
כשאדם מאבד משמורת על ילדיו,עולה על מטוס.נוסע לו לניכר.איבד הוא שליטה על שיקרה...לא חיב הוא להיות אשם,בכלל לא מתימר למקם.יתכן מאוד ולך בדיעבד רק טוב יצא מזה...אהיה הראשון שישמח בשבילך,ובשביל ילדיך...אבל בבקשה על תהפכי זאת לאידיאולוגיה.כי באותו היום שעלית למטוס זה לא היה.וזה איננו גם היום...
כשאדם מאבד משמורת על ילדיו,עולה על מטוס.נוסע לו לניכר.איבד הוא שליטה על שיקרה...לא חיב הוא להיות אשם,בכלל לא מתימר למקם.יתכן מאוד ולך בדיעבד רק טוב יצא מזה...אהיה הראשון שישמח בשבילך,ובשביל ילדיך...אבל בבקשה על תהפכי זאת לאידיאולוגיה.כי באותו היום שעלית למטוס זה לא היה.וזה איננו גם היום...
ציפי
אני אישית מתחברת לתגובתה של מייקי איני שופטת ואיני מבקרת רק אומרת את דעתי את המקום שאני נמצאת בו ולהפרד מילדי זו אינה אופציה בכלל עבורי לי אינך צרכה לספר על קשיי פרנסה לי אינך צרכה לספר על ניתוק חשמל ,מיים או טלפון הייתי שם במקום הזה יותר מדי זמן הייתי שם מכדי שמישהו יוכל בכלל לומר לי שאין לי מושג על מה מדברת ואני רוצה לומר לך ציפי מעולם אבל מעולם לא חסר לילדי אוכל אז נכון הם לא הסתובבו עם בגדי ונעלי מותגים הם לא בילו את זמנם בברכה יום יום ( יש ים) הם גם לא הלכו לחוגים כי את מה שהיה הייתי צרכה לחלק בין שכר דירה ומזון - החשבונות חיכו לרגע האחרון - לניתוק אבל לרגע אחד האופציה לוותר על משמורת לא עלתה בבוקר עבדתי במקום אחד במשרה ניהולית בערב הלכתי לנקות משרד כדי שיהיה כשגם זה לא הספיק הייתי יצירתית ומצאתי פתרון אחר אבל ילדי תמיד היו איתי היום אנחנו במקום אחר תודה לאל אבל מה שעברנו כולנו יחד , את הקשר האמיץ ואת תחושת הבטחון שלהם באמא אף אחד לא יכול לקחת מהם ילדי יודעים שעבורם אחצה יבשות וימים ותמיד אעמוד לצידם וזה מה שילד צריך לא כסף. שוב מדגישה זה המקום שלי לא מבקרת רק אומרת אם רוצים אפשר גם אחרת!
אני אישית מתחברת לתגובתה של מייקי איני שופטת ואיני מבקרת רק אומרת את דעתי את המקום שאני נמצאת בו ולהפרד מילדי זו אינה אופציה בכלל עבורי לי אינך צרכה לספר על קשיי פרנסה לי אינך צרכה לספר על ניתוק חשמל ,מיים או טלפון הייתי שם במקום הזה יותר מדי זמן הייתי שם מכדי שמישהו יוכל בכלל לומר לי שאין לי מושג על מה מדברת ואני רוצה לומר לך ציפי מעולם אבל מעולם לא חסר לילדי אוכל אז נכון הם לא הסתובבו עם בגדי ונעלי מותגים הם לא בילו את זמנם בברכה יום יום ( יש ים) הם גם לא הלכו לחוגים כי את מה שהיה הייתי צרכה לחלק בין שכר דירה ומזון - החשבונות חיכו לרגע האחרון - לניתוק אבל לרגע אחד האופציה לוותר על משמורת לא עלתה בבוקר עבדתי במקום אחד במשרה ניהולית בערב הלכתי לנקות משרד כדי שיהיה כשגם זה לא הספיק הייתי יצירתית ומצאתי פתרון אחר אבל ילדי תמיד היו איתי היום אנחנו במקום אחר תודה לאל אבל מה שעברנו כולנו יחד , את הקשר האמיץ ואת תחושת הבטחון שלהם באמא אף אחד לא יכול לקחת מהם ילדי יודעים שעבורם אחצה יבשות וימים ותמיד אעמוד לצידם וזה מה שילד צריך לא כסף. שוב מדגישה זה המקום שלי לא מבקרת רק אומרת אם רוצים אפשר גם אחרת!
ניצת -לא רוצה שתבינו אותי לא נכון
יכול מאוד להיות שהזמן הוא גורם מאוד מאוד חשוב פה. אני גרושה די טרייה, מעולם לא נאלצתי להתמודד לבדי עם קשיי הפרנסה וזהו גורם מאוד מכריע פה. נכון, אני צריכה לקום ולעמוד על רגליי וזה מה שאני עושה...השבוע...הנפילה היתה קשה מאוד, ואני יודעת שבעתיד תהיינה עוד כאלו. אני מבינה שכולכם פה עברתם מסלול כזה או אחר וכולכם פה בעלי ניסיון רב ממני, ומכל מלמדי השכלתי.... אפשר גם אחרת, נכון... יאללה שולם????
יכול מאוד להיות שהזמן הוא גורם מאוד מאוד חשוב פה. אני גרושה די טרייה, מעולם לא נאלצתי להתמודד לבדי עם קשיי הפרנסה וזהו גורם מאוד מכריע פה. נכון, אני צריכה לקום ולעמוד על רגליי וזה מה שאני עושה...השבוע...הנפילה היתה קשה מאוד, ואני יודעת שבעתיד תהיינה עוד כאלו. אני מבינה שכולכם פה עברתם מסלול כזה או אחר וכולכם פה בעלי ניסיון רב ממני, ומכל מלמדי השכלתי.... אפשר גם אחרת, נכון... יאללה שולם????
את בואי הנה מהררררררררר
וקבלי דבר ראשון
ענק נפלא שהבאת את זה לפורום כבר הבנת ששום דבר לא אישי רק הבעה של דעות נקודות השקפה שונות אף אחד מאיתנו לא דן אותך לאף אחד אין גם זכות לדון אותך ! אנחנו כאן גם בעבור הנפילות כדי לתת יד ולעזור לך , לי , לכל אחד/ת מאיתנו לקום אז אל תשכחי את זה אף פעם שמעת? | ניצת שהמילה ברוגז לא קיימת בלכסיקון שלה |
וקבלי דבר ראשון
r e d head
New member
עוד אחד ../images/Emo24.gif ממני גם
כי אהבתי את הכנות שבך
כי אהבתי את הכנות שבך
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.