וירוסים בהקשר הפילוסופי
השאלה הפילוסופית היא "מהם חיים", כמובן, והאם התהליכים המתרחשים בזמן שוירוסים פולשים לתא פונדקאי, באמת ממלאים אחר ההגדרה. ההגדרה המדעית של חיים, כפי שתוארה מעלה, היא לא הגדרה מוחלטת, אלא כמו רוב הדברים המסובכים במדע, הגדרה סטטיסטית הקשרית. אין סיבה לחשוב שדווקא דרישות אלו הן הנחוצות כדי לענות על ההגדרה של "חיים" - מלבד העובדה שאלו פשוט התכונות המשותפות לרוב המוחלט של האורגניזמים שעוד קודם לכן נחשבו "חיים". משמע, אם אנחנו מניחים כהנחת יסוד שעכברים, וסוסים וחיידקים ושלדגים ותולעי משי ובני-אדם - כולם חיים, ואנחנו יודעים שלכל היצורים הללו יש ככה וככה תכונות משותפות, יש יסוד להאמין שיש קשר בין התכונות הללו לעובדה שאלו יצורים חיים. אז לקחו את התכונות הבסיסיות ביותר שמשותפות לכל האורגניזמים, והחליטו להפוך אותם לכלל. אם נקשה עוד: אפשר לבוא ולומר שוירוס לא באמת חי, אלא שברגע שהוא בא במגע עם סביבה מתאימה, מתרחשת סדרה של תגובות כימיות הנובעת מהמבנה והרצף של אבני הבניין מהם הוא בנוי. אבל מצד שני, יש לא מעט אנשים שמגדירים חיים בדיוק בצורה הזו: בתור סדרה של תגובות כימיות המתרחשות בתוך האורגניזם ובין האורגניזם לסביבתו. אפשר להקשות אלף קושיות, ולספק רבבות של תשובות - אך השאלה הזו תעמוד בעינה: מהם חיים, ולמה דווקא ההגדרה הקיימת מטיבה לייצג אותם מהגדרות אחרות, אם בכלל? לעניות דעתי, תשובתו של מדען טובה במקרה זה כמו תשובתו של כהן דת כלשהו, שיבוא ויאמר שוירוסים אינם חיים מאחר ואין להם נשמה. אולי לאנשים העוסקים בפילוסופיה יהיו תשובות טובות משלי (ודברים יותר חכמים לומר). אני מתכוון להמשיך לדבוק בהגדרה המדעית הקיימת, פשוט כי אני לא מכיר הגדרה יותר טובה.