ולי דווקא השיר הזה שורט בנשמה.
עם המילים הפשוטות והכל כך נוגעות ´עלבונות של זרים בי נקמת פי אלף´, ´באותה השמלה הפשוטה משמלות´,´והלכת לעד ואני נושאת ילד´. מילים פשוטות של יום יום, מילים של פעם, כמו אצל רחל. לא מבין איך גברים יכולים להתחבר לזה יותר מנשים. אולי ה´כניעות´ היא שמפריעה. אבל ברור שהיא מטפורית, בשביל להדגיש את האהבה. אצל אלתרמן זה לגמרי שונה - המת המקנא לרעיתו - גם זו מטפורה אבל במילים חזקות ומצמררות. ולא ברור לי מה חזק יותר.