אבל מה אם הקו של המתרגמת המקורית
פשוט לא מקובל עלי? כעורך, זתומרת? עמנואל לוטם לא פעל, לדעתי, מתוך שאפתנות לתהילה. מזה באמת שיש לו די והותר, ובזכות. אבל הוא פעל כפי שאני, נאמר, הייתי פועל לו קיבלתי מנדט כמעט בלתי-מוגבל לתקן עבודה שאני מאד לא מסכים עימה. קחי, רק כדוגמה אחת, את המוטיבים היהודיים שלבנית שזרה בתרגום שלה. יש הסבורים שזה דבר יפה מאד (שופרות, "ערלים", בני-לילית ועוד שאינני זוכר), ושזה מעביר לעולם האסוסיאציות של עמנו את העולם של טולקין. לחילופין, יש כאלה (כמו ד"ר לוטם וכמוני) שסבורים שהארץ התיכונה, ובעצם ארדה ואאה כולה, רחוקים מן היהדות מאד (למעשה הלא הם בבואה של הנצרות הקתולית), ולכן הסגנון היהודי אינו מתאים. ולפיכך, כשניתנה ללוטם ההזדמנות לבטל את "גיורו" של התרגום, הוא עשה זאת, משום שאינו מאמין בכך. הנה דוגמה ל"קו שיצרה המתרגמת" ששונה לגמרי, בשל תפיסתו של העורך. ויש עוד רבים כאלה, כמובן. כך שכן, מוגזם בעצם לבקש מלוטם להיות חתום כעורך (שלו, כאמור, המילה האחרונה) על תרגום שאינו מאמין בו. אולי, לאור המיגבלה (שהוא מונה לעורך ולא למתרגם-מחדש), היה עליו לא לגשת כלל למלאכה? יש הסבורים כך, כמובן... אני לא ביניהם, וגם לוטם לא. הוא סבר, כנראה, שמוטב שיעשה כמיטב יכולתו במגבלות שהושתו עליו, מאשר שישאיר את התרגום הפגום (לדעתו) כפי שהוא, ויוותר לגמרי על האפשרות להוציא את "שר הטבעות" בעברית כפי שהוא היה רוצה לראותו.