מסכים. אני רק חושב שלפעמים
מה שמפריע לנו זה לא בהכרח מה ש"נעמה" אומרת אלא איך "היא" אומרת את זה. לדוגמא, יש כאן רב חב"ד שאני מכיר ושיוצא לי לפגוש אחת לכמה שנים. בשנה שעברה, משניתראנו, הוא שם לב לעובדה שאיבדתי משקל ושאל "אם הכל בסדר". סיפרתי לו שבמשך תקופה של כמה חודשים סבלתי מבעיות של מע' העיכול. תגובת הרב ,שנאמרה בצורה זהירה וענווה, היתה ש"אולי הייתי רוצה לבדוק/לשקול/לנסות לעבור לאכול מזון כשר". לא נפגעתי, לא "התרגזתי", לא חשבתי שהוא יומרני... אני נוטה לחשוב שגם אני (אתה?) הייתי נוהג כך עם השואלים בעצתי (בתחום שהייתי חושב "שאני מבין מספיק כדי להיות מסוכן")