אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
והיום אנו נשואים...
- פותח הנושא השד מבגדד
- פורסם בתאריך
סיפור ליום נישואין (צועני)
(מהאתר של יואל פרץ) מצא אשה מצא טוב פייר דרלון מצרפת עבד זמן מה בקרקס צועני נודד כמטפל בסוסים, כצייר כרזות וכליצן. את הדברים המובאים להלן שמע מפיו של אחד הצוענים שארח לו לחברה. כאשר היה זוג צועני נישא, נהג ראש השבט להעניק לזוג הצעיר שני אגרטלים, האחד אדום והשני כחול (וכאשר לא היו אגרטלים השתמש בצמד קופסאות). אגרטל אחד היה מוסר לבעל ואת השני לאשה. בנוסף לכך נתן להם ראש השבט שקית מלאה בתערובת של גרעינים: תירס, שעורה, עדשים, חטה, שעועית אדומה ופול. בסופו של כל יום היה על כל אחד מבני הזוג לבחור בגרעין אחד ולשים אותו בתוך האגרטל שלו בהתאם לסוג היום שעבר על האחד בחברת השני. לדוגמא, שעועית אדומה ציינה מריבה או כעס, תירס פירושו היה יום טוב מלא שמחה, זרע פול הוכנס לאגרטל במקרה של יום יוצא מגדר הרגיל - יום מושלם (דבר שהיה נדיר למדי). עדשים סימלו יום של שלום והרמוניה ללא תווים צורמים. הבעל והאשה הכניסו את הגרעינים לאגרטלים מבלי להראותם זה לזה, עד אשר בתום פרק זמן מסוים רוקנו בני הזוג את האגרטלים אחד בפני השני. לאחר מכן הוחזרו הגרעינים לשקיק ומחזור חדש החל. אם היו האגרטלים מתמלאים רק בעדשים - סמל להרמוניה בין השניים - היו בני הזוג טומנים את העדשים הללו באדמה ולאחר שכיסו אותם, היו מתווים על הקרקע דמויות של גבר ואשה ולא עוזבים את המקום ונודדים משם בטרם יתחילו העדשים לנבוט ויוציאו עלים. ______________________________
(מהאתר של יואל פרץ) מצא אשה מצא טוב פייר דרלון מצרפת עבד זמן מה בקרקס צועני נודד כמטפל בסוסים, כצייר כרזות וכליצן. את הדברים המובאים להלן שמע מפיו של אחד הצוענים שארח לו לחברה. כאשר היה זוג צועני נישא, נהג ראש השבט להעניק לזוג הצעיר שני אגרטלים, האחד אדום והשני כחול (וכאשר לא היו אגרטלים השתמש בצמד קופסאות). אגרטל אחד היה מוסר לבעל ואת השני לאשה. בנוסף לכך נתן להם ראש השבט שקית מלאה בתערובת של גרעינים: תירס, שעורה, עדשים, חטה, שעועית אדומה ופול. בסופו של כל יום היה על כל אחד מבני הזוג לבחור בגרעין אחד ולשים אותו בתוך האגרטל שלו בהתאם לסוג היום שעבר על האחד בחברת השני. לדוגמא, שעועית אדומה ציינה מריבה או כעס, תירס פירושו היה יום טוב מלא שמחה, זרע פול הוכנס לאגרטל במקרה של יום יוצא מגדר הרגיל - יום מושלם (דבר שהיה נדיר למדי). עדשים סימלו יום של שלום והרמוניה ללא תווים צורמים. הבעל והאשה הכניסו את הגרעינים לאגרטלים מבלי להראותם זה לזה, עד אשר בתום פרק זמן מסוים רוקנו בני הזוג את האגרטלים אחד בפני השני. לאחר מכן הוחזרו הגרעינים לשקיק ומחזור חדש החל. אם היו האגרטלים מתמלאים רק בעדשים - סמל להרמוניה בין השניים - היו בני הזוג טומנים את העדשים הללו באדמה ולאחר שכיסו אותם, היו מתווים על הקרקע דמויות של גבר ואשה ולא עוזבים את המקום ונודדים משם בטרם יתחילו העדשים לנבוט ויוציאו עלים. ______________________________
ועוד סיפור באותה הרוח....
היה פעם נגר פשוט שהיתה לו אישה יפיפיה, כל כך יפה היתה האישה, והוא כל כך אהב אותה שפחד להיפרד ממנה ולו כדי ללכת לעבודה, מה עשה? בנה נגריה בחצר הבית והחל לעבוד משם וכך היה בטווח ראיה מאישתו האהובה,וכך כיו בהרמוניה ואהבה רבה. יום אחד יצאה הוראה מאת המלך שעל כל בעלי המקצוע להתיצב מיד בארבון, שם נאמר להם, שעליהם לעזוב את בתיהם וללכת לעיר אחרת רחוקה ושם לבנות ארמון חדש למלך. חזר הביתה הנגר כשהוא עגום מאד , ואמר לאישתו: מה יהיה ? אהובתי? איך אעזוב אותך שנה שלמה, ואם מישהו ישים עינו בך? אמרה לו האישהף אל דאגה, תראה מה נעשה, ניקח שתי ביצים, אחת לך ואחת לי ונשמור עליהם והיה אם הביצים ישברו או אחת מהם, אהבתינו לא תחזיק מעמד אף היא, היא תישבר. והיה אם הביצים תשארנה שלמות גם אהבתינו תשאר שלימה. וכך היה , כל אחד לקח ביצה והניח אותה לידו במששך שנה שלמה, בתום השנה חזר הבעל עם הביצה בידו והניח אותה לי הביצה של אישתו שאף היא נשארה שלמה. כך הם ידעו שאהבתם לעולם לא תיגמר.
היה פעם נגר פשוט שהיתה לו אישה יפיפיה, כל כך יפה היתה האישה, והוא כל כך אהב אותה שפחד להיפרד ממנה ולו כדי ללכת לעבודה, מה עשה? בנה נגריה בחצר הבית והחל לעבוד משם וכך היה בטווח ראיה מאישתו האהובה,וכך כיו בהרמוניה ואהבה רבה. יום אחד יצאה הוראה מאת המלך שעל כל בעלי המקצוע להתיצב מיד בארבון, שם נאמר להם, שעליהם לעזוב את בתיהם וללכת לעיר אחרת רחוקה ושם לבנות ארמון חדש למלך. חזר הביתה הנגר כשהוא עגום מאד , ואמר לאישתו: מה יהיה ? אהובתי? איך אעזוב אותך שנה שלמה, ואם מישהו ישים עינו בך? אמרה לו האישהף אל דאגה, תראה מה נעשה, ניקח שתי ביצים, אחת לך ואחת לי ונשמור עליהם והיה אם הביצים ישברו או אחת מהם, אהבתינו לא תחזיק מעמד אף היא, היא תישבר. והיה אם הביצים תשארנה שלמות גם אהבתינו תשאר שלימה. וכך היה , כל אחד לקח ביצה והניח אותה לידו במששך שנה שלמה, בתום השנה חזר הבעל עם הביצה בידו והניח אותה לי הביצה של אישתו שאף היא נשארה שלמה. כך הם ידעו שאהבתם לעולם לא תיגמר.
עוד סיפור עממי
ב"ישיבה" של חוזרים בתשובה בירושלים ישנה אימרה: "כל הרוצה לזכות בגן עדן בעולם הבא שיתחתן עם אישה רעה" בחור רווק חוזר בתשובה טרי החליט ליישם את המשפט לחומרה. שמע שבטבריה ישנן נשים רעות קבע פגישה וחזר מאוכזב, אמרו לו שבבאר-שבע ישנן כאלו רעות שעיין לא ראתה, נסע והתאכזב, בינתיים עוברים הימים חורף מגיע והוא רוצה להנשא. אמרו לו שבבת ים גרה אישה מכשפה נסע גם לשם אך היא לא מספיק רעה. הבחור ביקש להחמיר על עצמו.עד שציפור לחשה לו שבאשדוד הרחוקה ישנה אחת כזו עוקרת עיניים. נסע ביום גשום במיוחד, ליבו הלם בחוזקה כל הדרך . הגיע לשכונה רק עורבים שחורים על צמרות העצים הבית טיח מתקלף ממש מפחיד. בחיל ורעדה נפגש איתה. קבעו שוב ואחרי כמה פגישות סיכמו על תאריך.. כמה ימים לאחר החופה מתעורר הבעל הטרי לקראת הצהריים. והוא לא מאמין.. מיטה מסודרת. פותח את ארון הבגדים הכל מסודר יותר יפה מהחנות, הולך למטבח הכל מסודר ונקי. מרוב יאוש מתישב על הריצפה אבל וחפוי ראש. לפתע מגיעה אישתו הטרייה עם מגש ועליו קרואסונים ומזטים טריים, קפה עם 2 כפיות סוכר..בדיוק כפי שהוא אוהב.מדליקה נרות ריחניים היא לבושה בקימונו אדום סקסי עם ריקמת דרקון בגב, ממש כפי שראה במזרח הרחוק לפני שהתקרב לדת.היא קרבה אליו ושופכת עליו שמן ארומטי חושני ...ולוחשת לו באוזן " ממני לא תזכה להגיע לגן-עדן"
ב"ישיבה" של חוזרים בתשובה בירושלים ישנה אימרה: "כל הרוצה לזכות בגן עדן בעולם הבא שיתחתן עם אישה רעה" בחור רווק חוזר בתשובה טרי החליט ליישם את המשפט לחומרה. שמע שבטבריה ישנן נשים רעות קבע פגישה וחזר מאוכזב, אמרו לו שבבאר-שבע ישנן כאלו רעות שעיין לא ראתה, נסע והתאכזב, בינתיים עוברים הימים חורף מגיע והוא רוצה להנשא. אמרו לו שבבת ים גרה אישה מכשפה נסע גם לשם אך היא לא מספיק רעה. הבחור ביקש להחמיר על עצמו.עד שציפור לחשה לו שבאשדוד הרחוקה ישנה אחת כזו עוקרת עיניים. נסע ביום גשום במיוחד, ליבו הלם בחוזקה כל הדרך . הגיע לשכונה רק עורבים שחורים על צמרות העצים הבית טיח מתקלף ממש מפחיד. בחיל ורעדה נפגש איתה. קבעו שוב ואחרי כמה פגישות סיכמו על תאריך.. כמה ימים לאחר החופה מתעורר הבעל הטרי לקראת הצהריים. והוא לא מאמין.. מיטה מסודרת. פותח את ארון הבגדים הכל מסודר יותר יפה מהחנות, הולך למטבח הכל מסודר ונקי. מרוב יאוש מתישב על הריצפה אבל וחפוי ראש. לפתע מגיעה אישתו הטרייה עם מגש ועליו קרואסונים ומזטים טריים, קפה עם 2 כפיות סוכר..בדיוק כפי שהוא אוהב.מדליקה נרות ריחניים היא לבושה בקימונו אדום סקסי עם ריקמת דרקון בגב, ממש כפי שראה במזרח הרחוק לפני שהתקרב לדת.היא קרבה אליו ושופכת עליו שמן ארומטי חושני ...ולוחשת לו באוזן " ממני לא תזכה להגיע לגן-עדן"
הסיפור המובטח
האבן שבפני הדלת היה פעם אדם שהיה כה עשיר עד שמדד את עושרו בדליים כשם שאנשים אחרים מודדים חטה או תפוחי אדמה. אך עם כל זאת לא יכול עושרו הכביר להצילו מפגעי הזמן ותמורותיו. הגיע יום והוא חלה במחלה אנושה וביודעו כי קצו קרב קרא אליו את בנו ואמר לו: "מאז נולדת היית יקר לי מכל ואושרך עמד בראש דאגותי, אך עתה נגזר עלי לעזוב את העולם ולא אוכל עוד להמשיך ולסוכך עליך ולהדריכך. אני מוריש לך את כל נכסי, אך תהיה לכך משמעות דלה ביותר אם לא תמצא לך נפש שתוכל לחלוק אתך את חייך ואהבתך. ביקשתי מידיד ותיק שלי שכאשר תביע את חפצך לשאת אשה, ימצא עבורך כלה כלילת המעלות, לא סתם כלה אלא הכלה שאללה יעד לך. האזן בתשומת לב לדבריו ופעל על פי הנחיותיו כאילו היו אלה הנחיותי שלי." האב סיים את דבריו, ברך את בנו והשיב נשמתו לבוראו. והנה הגיע יום בו ביקש הבן לשאת אשה. הוא זכר את דבריו של אביו ופנה לאותו ידיד ותיק לעזרה. "אני אמצא עבורך את הכלה המתאימה, כלה שנועדה לך מאת אללה הכל יכול." ימים אחדים אחר כך הודיע לו הידיד כי מצא את מבוקשו – כלה כלילת יופי ומבורכת בכל המעלות. ההכנות לחתונה החלו. נמצא מקום מתאים והאורחים הוזמנו. האיש הצעיר היה נלהב מאוד. בערב שקדם להבאתה המיועדת של הכלה אל ביתו של האיש הצעיר, התייצב אצלו הידיד ואמר לו: "מצאתי עבורך כלה, אך כדי לגלות אם היא זו שיעד לך אללה עליך לעשות את הדבר הבא: מחר לאחר שתובא הכלה לביתך היא תחכה לך בחדרך, אך לפני הדלת תוצב אבן כבדה שיהיה עליך להזיזה כדי להיכנס לחדר. אם תצליח במשימה יהיה זה אות שהיא הכלה השלוחה לך מאת אללה, אך אם תיכשל הרי שטעיתי בבחירתי ויהיה עליך לשלח אותה חזרה למשפחתה ולבטל את החתונה!" הכלה המיועדת באה אל הבית, לבושה בשמלת כלולות מפוארת, והכל קיבלו אותה בשירים ובמחולות. היא הובלה אל חדרו של החתן וציפתה שם עטויה ברעלה לבואו. כאשר הגיע החתן יכול היה להבחין מבעד לדלת הפתוחה למחצה בדמותה המקסימה של הכלה, מסתורית וצופנת סוד מתחת לצעיפיה. אך בדיוק כפי שסיפר לו הידיד כדי להרחיב את הפתח ולהיכנס לחדר היה עליו להסיט תחילה אבן גדולה שניצבה שם וחסמה את דרכו. האבן לא נראתה גדולה במיוחד, אך כאשר ניסה להזיזה נוכח לדעת שהיא כבדה ביותר. הוא אימץ את כל כוחותיו בניסיון להזיזה, אך לשווא. האבן לא משה ממקומה אף כמלוא הנימה. לבסוף נאלץ החתן לוותר. למרבה הצער הושבה הכלה לבית הוריה וההכנות לטקס בוטלו. זמן מה אחר כך מצא הידיד כלה חדשה ושוב נדרש החתן הצעיר לעמוד במבחן. הכלה הובאה לחדרו והוא ניצב בחוץ לפני הדלת הפתוחה למחצה כשבינו לבין כלתו המיועדת חוצצת אבן כבדה. הפעם היה הצעיר למוד ניסיון. בימים שקדמו לטקס הרבה להתאמן ולחזק את גופו. הוא ניגש אל האבן ודחף אותה בכל כוחו. הוא ניסה להדפה בכל דרך אפשרית, איתן בדעתו שלא להרפות עד אשר יעלה הדבר בידו. כל הלילה כולו נאבק בגבורה עם האבן, אזר את כל כוחותיו להניעה, אך לשווא. למרבה צערו שולחה גם כלה זו כקודמתה לבית הוריה. האיש הצעיר היה מאוכזב וידיו רפו. חלף זמן מה וכלה שלישית נמצאה, כלה ללא רבב שלא נפלה ביופייה ובחן מעלותיה מן הכלות הקודמות. שוב נעשו כל ההכנות לטכס והפעם אמר הצעיר לנפשו: "אם גם הפעם לא יעלה בידי להמיש את האבן ממקומה, יהיה זה לי אות שנגזר עלי להישאר רווק ואני אכנע למר גורלי." הוא ניצב לצד האבן, כופף את גוו, דחף ומשך בכל כוחו עד שגוו חישב להישבר. הוא גנח מרוב מאמץ וגניחותיו הדהדו בכל הבית, אך באבן לא ניכרו שום סימני תזוזה. ואז לפתע הבחין להפתעתו ביד ענוגה הנשלחת מבעד לחלל הצר שבין הדלת הסגורה למחצה לבין המזוזה ושמע קול רך דובר אליו: "הנח לי לעזור לך להסיט את האבן." החתן והכלה הניחו שניהם את ידיהם על האבן ודחפו אותה בכוחות משותפים, וראה זה פלא! האבן ניסוטה בקלות והדלת נפתחה לרווחה. החתן נוכח לדעת שהנערה היפיפייה הניצבת לפניו היא האשה היעודה לו מאת אללה והכלה ידעה שהגבר יפה התואר הנשקף אליה מבעד לפתח הוא הגבר אשר הועיד לה האל הכל יכול. מה שעוד טרם ידעו השניים ועתידים היו הם ללמוד הוא שלא די בכך שמצאו ברצון אללה זה את זו וזו את זה. כדי להציב את נישואיהם על בסיס איתן ולנצור את אושרם יהיה עליהם להניח יום יום את ידיהם על האבן הניצבת לפני הפתח ולהזיזה בכוחות משותפים (הסיפור פורסם באתר של יואל פרץ. תורגם מאנגלית על ידי יואל פרץ על פי עיבוד של סיפור עם מרוקאי שהתפרסם בקבוצת דיון של מספרי סיפורים באינטרנט)
האבן שבפני הדלת היה פעם אדם שהיה כה עשיר עד שמדד את עושרו בדליים כשם שאנשים אחרים מודדים חטה או תפוחי אדמה. אך עם כל זאת לא יכול עושרו הכביר להצילו מפגעי הזמן ותמורותיו. הגיע יום והוא חלה במחלה אנושה וביודעו כי קצו קרב קרא אליו את בנו ואמר לו: "מאז נולדת היית יקר לי מכל ואושרך עמד בראש דאגותי, אך עתה נגזר עלי לעזוב את העולם ולא אוכל עוד להמשיך ולסוכך עליך ולהדריכך. אני מוריש לך את כל נכסי, אך תהיה לכך משמעות דלה ביותר אם לא תמצא לך נפש שתוכל לחלוק אתך את חייך ואהבתך. ביקשתי מידיד ותיק שלי שכאשר תביע את חפצך לשאת אשה, ימצא עבורך כלה כלילת המעלות, לא סתם כלה אלא הכלה שאללה יעד לך. האזן בתשומת לב לדבריו ופעל על פי הנחיותיו כאילו היו אלה הנחיותי שלי." האב סיים את דבריו, ברך את בנו והשיב נשמתו לבוראו. והנה הגיע יום בו ביקש הבן לשאת אשה. הוא זכר את דבריו של אביו ופנה לאותו ידיד ותיק לעזרה. "אני אמצא עבורך את הכלה המתאימה, כלה שנועדה לך מאת אללה הכל יכול." ימים אחדים אחר כך הודיע לו הידיד כי מצא את מבוקשו – כלה כלילת יופי ומבורכת בכל המעלות. ההכנות לחתונה החלו. נמצא מקום מתאים והאורחים הוזמנו. האיש הצעיר היה נלהב מאוד. בערב שקדם להבאתה המיועדת של הכלה אל ביתו של האיש הצעיר, התייצב אצלו הידיד ואמר לו: "מצאתי עבורך כלה, אך כדי לגלות אם היא זו שיעד לך אללה עליך לעשות את הדבר הבא: מחר לאחר שתובא הכלה לביתך היא תחכה לך בחדרך, אך לפני הדלת תוצב אבן כבדה שיהיה עליך להזיזה כדי להיכנס לחדר. אם תצליח במשימה יהיה זה אות שהיא הכלה השלוחה לך מאת אללה, אך אם תיכשל הרי שטעיתי בבחירתי ויהיה עליך לשלח אותה חזרה למשפחתה ולבטל את החתונה!" הכלה המיועדת באה אל הבית, לבושה בשמלת כלולות מפוארת, והכל קיבלו אותה בשירים ובמחולות. היא הובלה אל חדרו של החתן וציפתה שם עטויה ברעלה לבואו. כאשר הגיע החתן יכול היה להבחין מבעד לדלת הפתוחה למחצה בדמותה המקסימה של הכלה, מסתורית וצופנת סוד מתחת לצעיפיה. אך בדיוק כפי שסיפר לו הידיד כדי להרחיב את הפתח ולהיכנס לחדר היה עליו להסיט תחילה אבן גדולה שניצבה שם וחסמה את דרכו. האבן לא נראתה גדולה במיוחד, אך כאשר ניסה להזיזה נוכח לדעת שהיא כבדה ביותר. הוא אימץ את כל כוחותיו בניסיון להזיזה, אך לשווא. האבן לא משה ממקומה אף כמלוא הנימה. לבסוף נאלץ החתן לוותר. למרבה הצער הושבה הכלה לבית הוריה וההכנות לטקס בוטלו. זמן מה אחר כך מצא הידיד כלה חדשה ושוב נדרש החתן הצעיר לעמוד במבחן. הכלה הובאה לחדרו והוא ניצב בחוץ לפני הדלת הפתוחה למחצה כשבינו לבין כלתו המיועדת חוצצת אבן כבדה. הפעם היה הצעיר למוד ניסיון. בימים שקדמו לטקס הרבה להתאמן ולחזק את גופו. הוא ניגש אל האבן ודחף אותה בכל כוחו. הוא ניסה להדפה בכל דרך אפשרית, איתן בדעתו שלא להרפות עד אשר יעלה הדבר בידו. כל הלילה כולו נאבק בגבורה עם האבן, אזר את כל כוחותיו להניעה, אך לשווא. למרבה צערו שולחה גם כלה זו כקודמתה לבית הוריה. האיש הצעיר היה מאוכזב וידיו רפו. חלף זמן מה וכלה שלישית נמצאה, כלה ללא רבב שלא נפלה ביופייה ובחן מעלותיה מן הכלות הקודמות. שוב נעשו כל ההכנות לטכס והפעם אמר הצעיר לנפשו: "אם גם הפעם לא יעלה בידי להמיש את האבן ממקומה, יהיה זה לי אות שנגזר עלי להישאר רווק ואני אכנע למר גורלי." הוא ניצב לצד האבן, כופף את גוו, דחף ומשך בכל כוחו עד שגוו חישב להישבר. הוא גנח מרוב מאמץ וגניחותיו הדהדו בכל הבית, אך באבן לא ניכרו שום סימני תזוזה. ואז לפתע הבחין להפתעתו ביד ענוגה הנשלחת מבעד לחלל הצר שבין הדלת הסגורה למחצה לבין המזוזה ושמע קול רך דובר אליו: "הנח לי לעזור לך להסיט את האבן." החתן והכלה הניחו שניהם את ידיהם על האבן ודחפו אותה בכוחות משותפים, וראה זה פלא! האבן ניסוטה בקלות והדלת נפתחה לרווחה. החתן נוכח לדעת שהנערה היפיפייה הניצבת לפניו היא האשה היעודה לו מאת אללה והכלה ידעה שהגבר יפה התואר הנשקף אליה מבעד לפתח הוא הגבר אשר הועיד לה האל הכל יכול. מה שעוד טרם ידעו השניים ועתידים היו הם ללמוד הוא שלא די בכך שמצאו ברצון אללה זה את זו וזו את זה. כדי להציב את נישואיהם על בסיס איתן ולנצור את אושרם יהיה עליהם להניח יום יום את ידיהם על האבן הניצבת לפני הפתח ולהזיזה בכוחות משותפים (הסיפור פורסם באתר של יואל פרץ. תורגם מאנגלית על ידי יואל פרץ על פי עיבוד של סיפור עם מרוקאי שהתפרסם בקבוצת דיון של מספרי סיפורים באינטרנט)
אז זוג אחר -לא את שדה- ערך מסיבה
ובכן זוג אחד ערך מסיבת 25 שנות נשואין. הזמינו את כל חבריהם וידידיהם, הכינו מטעמים, קנו משקאות, פרחים , מסיבה כזו עין לא שזפתה.( שזפה אותה. יש מפיק בהא).אבל הבעל מסתובב כל הזמן אבל וחפוי ראש. ממש כאבל בין חתנים. נגש אליו ידידו הטוב ושואל אותו: מה לך? מדוע אינך שמח? קרה משהו? שמא אינך חש בטוב? ענה לא האיש:" לא. זהו שלא קרה כלום. בשנה הראשונה עוד חיינו בסדר. בשניה התחילו לצוץ כל מיני בעיות. בשנה השלישית התחלנו לריב. בשנה הרביעית התחלתי להתחרט. בשנה החמישית חשבתי לרצוח אותה. בא אלי חבר עורך דין ואומר לי: למה לך? את עלול לשבת 20 שנה בכלא." אתה מבין ." - בוכה הבעל - " היום הייתי יכול להיות חפשייי..........."
ובכן זוג אחד ערך מסיבת 25 שנות נשואין. הזמינו את כל חבריהם וידידיהם, הכינו מטעמים, קנו משקאות, פרחים , מסיבה כזו עין לא שזפתה.( שזפה אותה. יש מפיק בהא).אבל הבעל מסתובב כל הזמן אבל וחפוי ראש. ממש כאבל בין חתנים. נגש אליו ידידו הטוב ושואל אותו: מה לך? מדוע אינך שמח? קרה משהו? שמא אינך חש בטוב? ענה לא האיש:" לא. זהו שלא קרה כלום. בשנה הראשונה עוד חיינו בסדר. בשניה התחילו לצוץ כל מיני בעיות. בשנה השלישית התחלנו לריב. בשנה הרביעית התחלתי להתחרט. בשנה החמישית חשבתי לרצוח אותה. בא אלי חבר עורך דין ואומר לי: למה לך? את עלול לשבת 20 שנה בכלא." אתה מבין ." - בוכה הבעל - " היום הייתי יכול להיות חפשייי..........."
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.