ובממלכת הבלוג

[e-magine]

הקלות הבלתי נסבלת...

. . . . . של הפרסום

 

[וונוס ממילו]

קא זו או האם תוכל להביא פה קטע

מהספר הנ"ל או שמא יהיה זה עבירה על זכויות היוצרים? נדמה לי שאם מציינים שם היוצר זה בסדר לא?

 

[קא זו או]

שווה שנשאל את הנוסעת וE לא?!

עד כמה שידוע לי, ציטוט ודיון בחלק מהיצירה לא נחשב כבעיתי מבחינת זכויות יוצרים.

 

[נוסעת סמוייה]

אתה צודק.

 

[וונוס ממילו]

בהתחלה זה היה "רשומה" עכשיו זה

הפך ל"פוסט"?

 

[עמית המכשף]

../images/Emo46.gifקראתי את הפוסט

ואח"כ קראתי את כל השרשור הארוך הזה. לא יכול שלא להרים גבה תמהה לנוכח התנהלות שכללה פגיעה, סכסוך, ניתוח הפגיעה ע"י אימייג'ין, הוספת ניתוח לוגי ע"י סירפד והמשך. חלילה וחס לי מלזלזל אבל מאז לימודי הגמרא שלי לא נתקלתי בניתוח פלספני ויורד לפרטים כמו של הארוע הקטן הזה כאן. לרגעים היה נדמה לי שאתה (אימייג'ין) כותב ברוח לצון את הניתוח הלוגי של הסכסוך. סליחה אם פגעתי כאן ברגשותיך אימייג'ין. הכל נאמר ברוח טובה והדברים הלכו והתנפחו לי לכיוון הקלידים תוך כדי שקראתי את הודעתך (מה שנקרא "עמד לי על קצה האצבעות). בסה"כ כל מה שכתבת נשמע נכון והגיוני ומפורט ומדוייק. מקווה שירדת לסוף תמיהתי. ולגבי הפוסט. ואח"כ קראתי ברפרוף את ארבעת הפוסטים וחצי האחרים של הבלוגיסט המכובד. לא יכול להגיב על תוכן הפוסט מאחר וכל מחשבה מעמיקה לגבי הנאמר שם טבעה בים הכעס וההתנשאות שנשפכו מהמילים באותו פוסט. מילה אחת בכל זאת אם יורשה לי (ויורשה לי) שקטונתי מלקבוע בעד ונגד על הזבל שאנשים כותבים אם הוא זבל או זהב טהור. ומי שמו למבקר אולטימטיבי ומבין מוחלט בהלכות אמנות? ככותב זבל אמנותי במשך שנים וכמבין קטן מאד באמנות ושירה אני מוחה נגד אנשים ככותב הפוסט הנ"ל. אם לא היו מפנים אותי אנשים מהפורום המכובד לקרוא את הפוסט והייתי נופל עליו באורח מקרי, קרוב למדי שהייתי נגעל כבר בשורות הראשונות ועף משם במהירות הכי גדולה האפשרית. ככה הכרחתי את עצמי (ברוח הלוגית הנשפכת מהשרשור הזה) לקרוא את כל הפוסט הנוראי הזה. אח"כ לבדוק כמה זמן האדון הנכבד כותב כבר בלוג וכמה פוסטםים הוא כתב בכלל בבלוג הנ"ל. ואלו סתם נתונים פשטניים שאינם אומרים דבר וחצי דבר על אישיותו המכובדת ועל אופיו הנעלה. אבל כבלוגיסט שרוף אני מרגיש קצת אנטי כשמגיע אדם שעל פניו נראה חדש בבלוגיאדה ופורץ עם סדרה של 4 כתבות מסובכות כאשר האחרונה בהם היא התגלמות ההתנשאות. אז יכול להיות שהכותב הוא בעל וותק אדיר במדיה ובבלוגים ובכל הנושאים הנ"ל אבל נכון לרגע זה הוא מוצג לפני כמי שכותב בלוג רק זמן קצר וכמי שכותב פוסט פעם בחודש וההתנשאות שלו מרגישה לי ממש לא טוב. לטעמי, בין אם נכונים הדברים שכתב ובין אם פחות נכונים, היה יכול לכתוב אותם בדרך צנועה יותר והיה מוסט הדגש אל התוכן ולא לכעס. לילה טוב.

 

[נוסעת סמוייה]

אוי ואבוי! ../images/Emo5.gif

עמית, שני נושאים בהודעתך: 1. חוסר ההבנה בין קז"א ל- e-magine , שכבר הובהר והובאר ונערכו אפילו שתי סולחות. ממש חבל שהעלית את זה באוב. קז"א גולש חדש בפורום הזה, לא מכיר את e-magine ואת דרך התנהלותו, e-magine לא מכיר את קז"א וכו'. הכל בגדר הסביר והנורמלי, ושניהם היו מספיק גדולים כדי לא לנפח חוסר הבנה רגעי ומקומי לכדי מאבק "הורדת ידיים" וירטואלית. ואם יורשה לי להתנבא, הם עוד יהיו חברים טובים...

2. הפוסט. אני מבינה שהפוסט הרגיז אותך. אני משערת, שהוא הרגיז הרבה גולשים, במיוחד כאלה שאוהבים לכתוב ולפרסם ברשת. לגבי כותב הפוסט: איך אמרה סרפד, אם אפשר להוסיף עדות אופי לחומר הראיות? - אני מכירה את כותב הפוסט. נכון, שהבלוג עצמו דיי חדש. אבל כותב הפוסט עוסק, בחומרים עליהם כתב, במשך שנים, ובאופן מקצועי. שים לב, לנאמר בפיסקה השנייה של הפוסט: "קצת התיאשתי לאחר כמה שנים טובות של קריאת שירה ברשת, מהיכולת של הרשת ליַצֵּר שירה טובה". ולשאלתך: "מי שמו למבקר אולטימטיבי ומבין מוחלט בהלכות אמנות?" אני יכולה לענות לך: אותם כותבים עצמם. בפורמים השונים, של כתיבה יצירתית, כותב הפוסט הוא דמות מוערכת והוא מוזמן ומחוזר על ידם תדיר. נכון, שרבים אינם מוכנים ואינם מסוגלים לקבל ביקורת אמת, ועל כך הוא כתב בפוסט; אך מי שמוכן לכך - יוצא נשכר, לומד ומתפתח. כמו שכבר אמרו לקשמי ו e-magine : לכל אדם יש זכות להביע את עצמו. אף אחד אינו כופר בכך. לא ראיתי שכותב הפוסט מדבר על כך בכלל. כותב הפוסט מדבר על אותם אלה, שלא מסתפקים בכתיבה עצמה, אלא דורשים לעצמם את הילת האמן. ולא רק זאת, הם דורשים לעצמם את הילת האמן, אך אינם מוכנים לקבל ביקורת, כפי שכל אמן, המפרסם יצירה - מקבל. גם משוררים ידועים, המפרסמים את יצירתם בספרים, נחשפים לביקורת, ואפילו כפולה או משולשת: בפעם הראשונה - כאשר כתב היד עובר אצל עורך ספרותי, המחליט מה יפורסם, מה לא, מה דורש עריכה ותיקונים, וכד'. בפעם השנייה - כאשר מבקרי ספרות מקצועיים מבקרים את היצירה בעיתונים, בכתבי עת ספרותיים, וכד'. ובפעם השלישית - ע"י קהל הקוראים, המחליט אם לקנות את הספר או לא. כותב הפוסט מדבר על הקלות הבלתי נסבלת, בה כל אחד יכול לפרסם שירה ברשת, לקרוא לעצמו משורר, אך לריב עם המבקר המקצועי ולנסות להנמיך את דמותו. מכיוון שהפוסט הזה הרגיז הרבה אנשים, שאוהבים לכתוב ברשת, אני רוצה להדגיש שוב נקודה חשובה: כותב הפוסט מתייחס אך ורק לאותם כותבים, שאינם מסתפקים בכתיבה לשם הנאה, אלא דורשים לעצמם את הילת האמן.

 

[עמית המכשף]

לילה טוב. אין צורך להיבהל ../images/Emo6.gif

לגבי סעיף 1 אין לי טענות וכל מה שאמרתי היה הרמת גבה מסויימת אבל בסה"כ הדברים שנאמרו נשמעו נכונים וטובים. לגבי הפוסט, תודה על המידע לגבי הבלוגיסט. זה אכן מבהיר חלק ממה שהוא כתב. אני לא הולך לקרוא את זה שוב ונשאר עם הרושם הקשה שהיה לי בתחילה. ומי הם אותם אלה שלא מסתפקים בכתיבה עצמה? מה זאת אומרת להסתפק בכתיבה עצמה? אני קורא לעצמי מחבר סיפורים קלילים. לא אומן גדול ולא משורר גדול אז אולי אני נופל במסגרת אלו שלא מסתפקים בכתיבה עצמה? את אומרת שהוא מכוון דבריו רק לאלה שלא מוכנים לקבל ביקורת? איך הוא הצליח להחביא את הכוונה הזו בהמון מלל תוקפני כד שלא שמתי לב שהוא מדבר אך ורק על אנשים כאלה? בכל אופן שוב תודה לך על ההבהרות והמידע הנוסף.

 

[נוסעת סמוייה]

תודה! ../images/Emo140.gif

יש בפוסט משפט שמתייחס לחוסר המוכנות לקבל ביקורת: "ככלל גיליתי, שהרשת מספקת מקום לעשרות גרפומנים בעלי אגו ענק אשר לא מסוגלים לקבל ביקורת כמעט, על הטקסטים המזוויעים שלהם, ונוטים להתווכח עם מבקרים כדי להמעיט את דמות המבקרים לצורך 'העלאת' איכות הזבל שהם מפרסמים". אז, כן, זה דיי תוקפני. אתה צודק. אבל זה מתייחס לאותם אלה שכותבים בפורומים של כתיבה יוצרת, רואים בעצמם אמנים, אך מסרבים לקבל ביקורת, כמו שכל אמן, ולו גם ידוע וממוסד, מקבל. לילה טוב, עמית.

 

[י.ש.]

שמחתי למצא אותו שוב ברשת

שמחתי למצא אותו שוב ברשת לאחר שהבלוג שלו בתפוז נעלם. נוסעת, לא תזמיני אותו להשתתף בדיונים כאן?

 

[קא זו או]

היי

זה אני ---> בהודעה מתחת עשיתי כבר אאוטינג סופי לעצמי.

 

[taltheskater]

טוב, חשדתי

הציטוט בתחתית ההודעה לא ממש מתאים לבן 15. נעים להפגש שוב.

 

[י.ש.]

אופס, שוב כתבתי בשם של הילד

 

[קא זו או]

אני עצוב/שמח

על התגובה שלך. הפוסט במכוון נכתב בצורה תוקפנית-מתנשאת ופרובוקטיבית, כדי לעורר כמה, להכעיס כמה וכו' הבלוג הזה הוא הצלה של בלוג שהיה לי בתפוז ובשל טעות שלי או של תפוז נאלצתי למחוק. אתה מכיר פוסטים אחרים שלי, בניקים אחרים, שלדעתי אתה די אוהב להיכנס בפנים, ויש לי יתרון עליך במובן הזה.

 

[קא זו או]

אגב, עמית

אני לא רואה עלבון ב"לקרוא לי מתנשא". אדם מגיע לגיל מסויים [ביולוגי, נפשי, פסיכולוגי]שעליו להשלים עם מה שהוא. אני מודיע שאני יהיר, מתנשא, ואינני מתבייש בזה. כי בניגוד לצנועים - אני לא מכה, גונב שודד, אני רק מחליט מי יהיה ומי לא יהיה חבר/ה שלי, את מי אקרא ואת מי לא אקרא-מותר לי.

 

[עמית המכשף]

משום מה אני לא מאמין שאתה מתנשא

אבל הפוסט השאיר עלי רושם כזה. בהחלט מעוררת סקרנות הידיעה שאני מכיר פוסטים אחרים שלך ושאני אוהב לקרוא אותך. אני מבין שאין סיכוי שאני אדע מי הוא מי. לא נורא. אני גם לא מאמין שאתה מתכוון למה שאתה אומר בתגובה הנוכחית כי אתה בעצם טוען שהצנועים מכים גונבים ושודדים. שים לב מה כתבת. אני חושב שאני דיי צנוע ועדיין מחליט מי יהיה או לא יהיה חבר שלי. תרגם פרש ופרט.

 

[קא זו או]

אתה צודק

הצנועים לא גונבים ולא שודדים, זו היתה פליטת קולמוס גרועה במיוחד. כל שהתכוונתי הוא, שהיות מתנשא ויהיר אין בו כדי להצביע על שאר מהלכיי ומנהגיי. וכן, בהחלט אני מודע לרושם שהפוסט משאיר באנשים שונים. תודה על ההערה בוקר טוב

 

[e-magine]

עמית, אני אקצר

כתבתי את ה"ניתוח" מהסיבות הבאו: א' כמו שאתה יודע, אני די אובססיבי בעניינים תאורטיים שעוסקים בתקשורת בפורומים. ב' רציתי לקבור את המריבה העומק של 6 מטרים מתחת לאדמה ולא בעומק של חצי מטר, כדי שהידיים שלה לא יבצבצו החוצה מוצמיזה, אולי אני פוטנציאל מבוזבז בנושא לימודי גמרא, אבל ברוך השם, אני אתאיסט מאז שאני זוכר את עצמי

.

 

[עמית המכשף]

חחחחחחחחח ../images/Emo6.gif

כן, ידידי. חשבתי על משהו כזה. בכל זאת זה היה כל כך מוקצן שכמעט צחקתי. עכשיו אני צוחק. לא נורא. העסק נקבר וכלם מאושרים.

 

[e-magine]

הרהורים בעקבות הפוסט

(ולאו דווקא תשובות) הפוסט הזה העלה אצלי מיד אסוציאציה לראיון עם אורי ליפשיץ ששמעתי לפני כמה שנים. הוא אמר שהוא איננו מנסה לצייר ציורים טובים והוא מתרכז בזה שהוא מצייר הרבה. שהכמות היא היעד שלו. אני חייב לציין ששמעתי את קולו ברדיו והוא נשמע לי רציני (ברור שיכול להיות שאני טועה. אישית אהבתי את האמירה שלו, כי אני דווקא אוהב אמירות שכאשר אתה שומע אותן, אינך יודע אם נאמרו ברצינות או בצחוק. לדעתי, מה שהוא אמר זאת אמירה שניתן לפרש בכמה אופנים: א' ציניות. ב' התנשאות 0אם אני מצייר, זה חייב להיות מעולה ולכן לא אתאמץ בכלל לתת איכות, אלא רק כמות) ג' רצון לשנות ערכים ד' מניסיון אני יודע שבין שאני מתאמץ או לא, אחוז מסויים מאבודותיי הוא טוב ולכן כדאי לי לצייר הרבה כי כך אגדיל את כמות העבודות הטובות. ה' משהו שאני לגמרי פיספסתי. למה זה בכל זאת רלוונטי? כי יתכן וזאת דרך המחשבה של חלק מהבלוגרים ובלי לדעת נתלו באילן גבוהה. עכשיו לעניין הכמות העצומה של הפרסומים. זו אכן בעיה קשה למצוא מה שאוהבים (שוב אני לא יכול להגיד שאני מחפש איכות, אך אני יכול להגיד שאני מחפש דברים שיעניינו אותי או שאוהב). יתכן ובהמשך כן יקומו אנשי ביקורת שירצו לשבת ולקרוא כמות עצומה של בלוגים ולחפש יצירות טובות וימליצו עליהן. יתכן שגם יפספסו. היום נעשה איזשהו תהליך של המלצה, אך הקריטריון הוא לא איכות ספרותית אלא רייטינג. היות ואיני מכיר את עולם הספרות והשירה, אינני יכול להעריך בכלל האם תופעת הבלוגים ובכלל היכולת לפרסם יצירות בפורומי יצירה, באתרים כדוגמת במה חדשה, השפיעה על הספרות עצמה. עוד אסוציאציה שעלתה במוחי, בפוסט נשוא הדיון דובר על האינטרנט כמכשיר לשווק ספרים אך לא כמכשיר ליצירה ספרותית. חשבתי על כך שהאינטרנט הוא בהחלט מכשיר שיווק מעולה לכל דבר וכי באינטרנט מוכרים מאות אלפי מוצרים שלא ניתן לייצר באינטרנט, נניח, מקררים. עוד חשבתי על כך שהאינטרנט הוא המכשיר האולטימטיבי לשווק סחורות וירטואליות. מהן בעצם סחורות וירטואליות? הן אותן סחורות שהקיום הראשוני או הבלעדי שלהן הוא באולם הסייברנטי. הכוונה לתוכנות, בין שאלה תוכנות שמורידים בין שאלה תוכנות שמפעילים דרך האינטרנט (כולל שרותי צ'אט, ווידיאוקונפרנס וכד'), להימורים מקוונים, למוצרים ויזואליים כגון סרטים (משום מה בעיקר כחולים) לקבצי מוזיקה ולטקסטים (ספרים אלקטרוניים וכד') וגם ללימוד מרחוק. אני יודע שחלק מהדברים האלה אינם סחורות אלא שרותים אך אין זה חשוב כרגע. היות והספרות והשירה הם מוצרים טקסטואליים, הם סחורות וירטואליות מובהקות. לכן אני הייתי מצפה בהחלט ששווקם של יצירות ספרותיות יעבור בהדרגה אך במהירות לאינטרנט. באשר לכתיבה, ובלי להתייחס בכלל לאיכות הספרותית, האינטרנט פתח אופקים חדשים: הדברים העיקריים שאני מכיר הם

כתיבה מקוונת, באופן שהסופר מאפשר לגולשים להציץ לתהליך היצירה ולראות את היצירה בהתהוותה.

כתיבה משותפת מקוונת, כאשר קבוצת אנשים מכל רחבי העולם כותבים יצירה משותפת באמצעות אתר משותף. אני יודע שהדבר נעשה כבר, לפחות באמצאות האופרה, שהיא כידוע ג'אנר שמשלב אומנויות שונות.