הרהורים בעקבות ליפשיץ
אתה יודע, אני הייתי מפרשת את דבריו אחרת. הייתי מדברת על סוג של ענווה. (למרות שאיש לא יכול להאשים את ליפשיץ בענווה יתרה). הצייר צריך לעבוד קשה, ויכול למדוד את עבודתו בכמות. הוא אינו יכול לומר: היום ציירתי ציור מעולה, אבל הוא כן יכול לומר, היום ציירתי חצי מטר ציור שמן. ועוד שני אקוורלים. ואשר לאיכות, הצייר נמצא במאבק מתמיד בתוכו בין בטחון גמור שהעבודה שלו היא העבודה הטובה ביותר עלי אדמות, אחרת אין שום סיבה שיצייר, לבין המחשבה שהוא והעבודות שלו קשקוש מוחלט. ואשר לאיכות....ברבות הימים יתכן והאמן ידע אם הוא עשה טוב או לא, יתכן שהמבקרים יחליטו החלטה, ואם יהיה לו מזל ענק, העבודות שלו יהיו שוות המון כסף ובחברה קפיטליסיטת זו השורה התחתונה.
אתה יודע, אני הייתי מפרשת את דבריו אחרת. הייתי מדברת על סוג של ענווה. (למרות שאיש לא יכול להאשים את ליפשיץ בענווה יתרה). הצייר צריך לעבוד קשה, ויכול למדוד את עבודתו בכמות. הוא אינו יכול לומר: היום ציירתי ציור מעולה, אבל הוא כן יכול לומר, היום ציירתי חצי מטר ציור שמן. ועוד שני אקוורלים. ואשר לאיכות, הצייר נמצא במאבק מתמיד בתוכו בין בטחון גמור שהעבודה שלו היא העבודה הטובה ביותר עלי אדמות, אחרת אין שום סיבה שיצייר, לבין המחשבה שהוא והעבודות שלו קשקוש מוחלט. ואשר לאיכות....ברבות הימים יתכן והאמן ידע אם הוא עשה טוב או לא, יתכן שהמבקרים יחליטו החלטה, ואם יהיה לו מזל ענק, העבודות שלו יהיו שוות המון כסף ובחברה קפיטליסיטת זו השורה התחתונה.