...ואתה קטן

shir828

New member
*את המספריים האלה תוכלו למצוא בקלמר שלי../images/Emo122.gif

וזה היה בבית, אם לא הבהרתי את עצמי טוב
 

shir828

New member
יא, ועוד אחד^^

התמונה לא קשורה.
שוב... כשהייתי בגן (כן, הסיפורים שלי מהגן אחרת זה לא יהיה ילדות
) אז חברה באה אלי ואז היא הייתה צריכה ללכת לשרותים, אז היא הלכה לשירותי אורחים שלנו, והידיות בחדרים בבית הם עם מנעול כזה שלוחצים עליו שינעל וצריך לסובב אח"כ בשביל לפתוח.. (מישהו הבין על מה אני מדברת?) אז היא הייתה בשירותים וזה (
) ואז היא רצתה לצאת, והיא חשבה שבשביל לפתוח לוחצים על האמצע, וזה היא אמרה לי שהיא ננעלה. רק אנחנו ואחותי הגדולה היינו בבית, ואחותי כמו בסיפור הקודם- ישנה (היא עוצמת עיניים ונרדמת, היא מצחיקהXD) ואז הלכתי לאחותי וראיתי שהיא ישנה ואמרתי לחברה לסובב את הידית, אז היא סובבה. לכיוון השני
והיא המשיכה להגיד לי שהיא ננעלה.. ואז אמרתי לאחותי והיא התחילה למלמל לי דברים והיא לא התעוררה, ואז החברה ואני התחלנו להלחץ, ורק אחרי 10 דקות בערך (או יותר?) של פאניקה היא הבינה איך יוצאים והיא יצאה. ועד היום היא מדברת איתי על זה, האמת שלא מזמן נזכרנו בזה. וכשהיא הייתה אצלי אחרי איזה חמש שנים אז היא אמרה לי שמאז שהיא הייתה אצלי היא יודעת איך לפתוח ולנעול דלתות כאלהXD מסקנה: אה.. לא ללכת לשירותים?
 
אני כלכך אוהבת לראות תמונות ילדות../images/Emo9.gif והנה אני

כשהייתי ג' ואח שלי ב-א' (היינו באותו יסודי) חברה שלי באה אליי בסוף ההפסקה ואמרה לי "יואוו יעל ראיתי את אחיך הוא ממש ממש בכה וחיפש אותך ושאל אם אני יודעת איפה את. הוא הלך עם הידיים כזה קדימה והן נטפו דם!!! והוא ממש בכה ורצה אותך". ובאותו רגע אני עוד שנייה מתתי... אמרתי למורה שלימדה בשיעור שאחי נפצע ואם אני יכולה ללכת לראות מה שלומו. ואז הלכתי לשירותים והתחלתי לבכות בהיסטריה! סגרתי את התא ובכיתי.. אמרתי לעצמי שאני אחות רעה ושאחי היה צריך אותי הוא לא מצא אותי ואיזה מסכן וזה וזה וזה. הלכתי לראות מה שלומו והמורה שלו נתנה לו לצאת החוצה, הסתבר שהוא שיחק בחול ואז נכנסו לו זכוכיות לאצבעות. אח"כ כשחזרנו הביתה הורדתי לו את הפלטסים וניקיתי לו את הידיים ושמתי לו חדשים.. והייתי כולה בכיתה ג'. מאז ומתמיד הרגשתי צורך לשמור עליו ולהיות איתו, ואני ממש קשורה אליו עד היום. בשתי התמונות הראשונות רואים את הקשר הזה ביננו כבר מגיל צעיר
ויש סרט וידאו שמהשנייה שהביאו אותו הביתה (הייתי בת שנתיים וחצי) לא קראתי לו 'יובל' אלא 'חמודי' D: והתמונה השלישית סתם בגלל שתמיד מספרים שהייתי ילדה חייכנית ברמות מטורפות, ואיך שראיתי מצלמת נדלקת ישר חייכתי ועשיתי פוזות חחחח בהצלחה לכולם
 
אנייי

התמונה באיכות לא משהו (נא להתחשב חחח) אני לא זוכרת בת כמה אני פה אבל התמונה היא מהבת מצווה של אחותי הגדולה בגלל שהייתי ביישנית הם היו בטוחים שיקראו לי להדליק נר אז אני לא יבוא ומשום מה דווקא הלכתי ובתמונה אני מבסוטה ממשהו ..אולי מהעוגה חחח
 
בסטייל או לא בסטייל?

ממה שאמא מספרת הייתי שובבה לא קטנה, הייתי עושה פוזות למצלמה וכל פעם שהיה שיר של אתניקס הייתי מתחילה לרקוד
 
פיתתם אותי לראות את כל התמונות ילדות שלי../images/Emo9.gif

וילדים קטנים זה הדבר הכי חמוד בעולם! נשבעת מאז גיל שנה אני טסה כל שנה לחו'ל עם המשפחה בצד שמאל זו התמונת דרכון הראשונה שלי, ובצד ימין זו אחת התמונות הראשונות שלי שצולמה בחו'ל - בשוויץ. (ד"א תראו את הבקבוק קולה
הייתי אומרת שהוא די השתדרג מאז)
 

Inbar789

New member
תמונה ראשונה../images/Emo26.gif../images/Emo103.gif

אני [משמאל] ואח שלי [מימין] תאומים? ממש לא! ההפרש בינינו 8 שנים.. הדימיון מדהים וכולם מתבלבלים.
 

Inbar789

New member
תמונה שניה../images/Emo26.gif../images/Emo103.gif

סיפור המוצץ
הכי אהבתי את המוצצים העגולים הגדולים האלה.. לעומתי, אמא פחות אהבה אותם כי היא פחדה שהם סותמים לי את האף. אז מה היא עשתה? גזרה את החלק העליון של המוצץ כדי שיכנס אוויר. אבל אני כנראה העדפתי להחנק ולא בדיוק הקשבתי לה..
התמונה ממחישה הכל
 

נעה 124

New member
הייתי ממש מתולתלת../images/Emo6.gif../images/Emo131.gif

התמונה מיומולדת שנתיים שלי, שמשום מה אני ממש מתולתלת בה..
*הסיפור לא קשור לתמונה* כשהייתי בגן (בערך בגיל 5) נורא התעניינתי במספריים(
) הייתי מסתובבת איתם כל היום ומנסה לגזור דבריםXD ואיזשהו יום החלטתי שאני חייבת לדעת אם אפשר לגזור ג'ינס. אז שיכנעתי חברה שלי שבאה עם ג'ינס באותו יום שתיתן לי לנסות לגזור לה אותו.. ואז זה הצליח>< אז היה לה חור די גדול בג'ינס (שהיא הכי אהבה, מסתבר) וזה היה בגללי.. ובאותו יום כשהיא הגיעה הביתה היא סיפרה את זה לאמא שלה, ואמא שלה ממש התעצבנה, כי זה היה ג'ינס יקר מחו"ל (אופס><) ואז הילדה הזאת נורא כעסה עליי ולא דיברנו המון זמן, עד שהחלטנו שאם היא תגזור לי גם מכנסיים, זה יהיה פייר ולא נצטרך לכעוס יותר. אז אני, ברוב טמטומי, נתתי לה לגזור לי את המכנסיים.. ואז חזרנו להיות חברות, ולשתינו היו מכנסיים שגזורים בדיוק באותו מקום.. הייתי ילדה מאוד מאוד מטומטמת
 
למעלה